התביעות וטענות הצדדים
1. לפניי שתי תביעות כספיות מאוחדות של הגב' צברית שפאן (להלן: "
צברית" או "
התובעת"), הנדסאית ארכיטקטורה, נגד הנתבע 1 מר עודד בן זאב (להלן: "
עודד"), האחת לתשלום שכ"ט עבור תכנון ועיצוב וילה בקיסריה לפי הזמנתו, ולהשבת כספים שהעמידה לו כהלוואות, והשניה נגד עודד ונגד נתבע 2/ מגזין בנין ודיור (להלן: "
המגזין") ביחד ולחוד, בגין הפרת זכויות יוצרים שלה בכך שלא נתנו לה את הקרדיט עבור תכנון ועיצוב הוילה, בכתבה שפורסמה על אותה וילה במגזין בנין ודיור.
2. לטענת התובעת, בתחילת 1999, הזמין אותה עודד לתכנן ולעצב עבורו וילה מפוארת למגורים בסגנון מרוקאי במגרש בו עמד בנין שרכש בקיסריה. בהתאם להסכם עבודה בין השניים, נקבע כי שכר הטרחה עבור התכנון הראשוני יהיה 14,500$ + מע"מ ועבור כל שינוי שיבוצע לאחר קבלת ההיתר 49$ לכל מ"ר שישונה. עודד הזמין את שירותיה בהתבסס על שטח משוער של המבנה 395 מ"ר, בעוד הבקשה להיתר כללה 500 מ"ר, וצברית זכאית, לטענתה, להפרש בין שטחי התכנון.
ההסכם שהוכן לא נחתם ע"י עודד, אך הוא אישר לצברית להתחיל לעבוד לפי תנאיו. ב3/10/99 חתם על מסמך משלים בו אישר את ההסכמות.
עד היום, לא קיבלה מעודד כל תמורה עבור התכנון באמתלות שונות.
3. בנוסף, במסגרת יחסי הידידות שהיו בינהם ועקב אמון מלא בנתבע, הלוותה לו התובעת כספים לשם מימוש חלומו במבנה בסך 91,000 ש"ח. היא אף העמידה לרשותו הלוואה בסך של 4,300$+ 100 ליש"ט, ופעמיים 20,000 ש"ח (כשאחת הפעמים כלולה ב 91,000 ש"ח) וכמו כן פעמיים מימנה עבורו כרטיסי טיסה ללונדון בעלות של 7,764 ש"ח והוצאות איטום לוילה בסך של 5,000 ש"ח.
4. לטענתה, במהלך 4 שנים השקיעה התובעת שעות עבודה אינטנסיביות בתכנון ועיצוב ואף נסעה למרוקו לצרכי התכנון וקבלת ההשראה.
המבנה שעיצבה הפך לשם דבר, הגיעו פניות רבות מגורמים שונים המעוניינים לצלם ולבקר בוילה, לרבות תוכנית הטלוויזיה "קחי אותי שרון" שצולמה בוילה וכן פורסמה כתבה בגיליון מס' 91 ממאי 2004 של מגזין בניין ודיור.
5. כשקראה את הכתבה בבנין ודיור התברר לתובעת כי עודד בחר להסתיר את תרומתה לעיצוב והכחיש כל מעורבות אדריכלית בעיצוב המבנה. לטענתה, מבירור שערכה במגזין, הסתבר כי במהלך הראיון נשאל עודד מי האדריכל והשיב כי קיבל יעוץ אדריכלי כלשהו אך חסר חשיבות.
6. התובעת סבורה כי בפרסום הכתבה, בחר עודד, שיטתית להשמיט לחלוטין את שמה של התובעת מכל הקשור לעבודתה ויצירתה, כשהמגזין שותף למעשיו בכך שלא טרח לבצע בדיקה פשוטה לבירור זהות האדריכל ואף סרב לתקן את העוול שנגרם לה.
כתוצאה מהתנהגותם נגרמו לתובעת הנזקים הבאים: פגיעה במוניטין שהובילה להפסד הכנסה, הפסד צמיחת מוניטין בפרט לאור ההד התקשורתי לו זכתה הוילה, ופגיעה מקצועית ואישית בשמה הטוב. לאחר פרסום הכתבה בה לא הוזכרה במילה, מס' מזמיני עבודות להם סיפרה על תכנון הוילה, פנו אל התובעת בתרעומת על כי היא הוליכה אותם שולל ואין לה קשר לוילה.
7. לטענת עודד, צברית מבקשת לקשור לעצמה כתרים לא לה. לטענתו, הוא בעל ניסיון רב ביזמות וקבלנות עבודות בחו"ל, ורכש ידע וניסיון במהלך נסיעותיו הרבות למרוקו אשר חלקן הארי יוחד ללימוד והכרת שיטות הבנייה המרוקאיות. מומחי בנייה ובעלי מקצוע הובאו על ידו ממרוקו והוא ייבא פריטים משם לביתו בעצמו. עודד מודה כי הזמין שירותים מצברית, אשר הציגה עצמה כאדריכלית בעוד היא הנדסאית ובשל המגבלה מבחינת הכשרתה הפורמאלית, לא יכלה להעניק לו את השירותים המקצועיים לשמם נשכרה. התכניות אותן הגישה לא אושרו והן הכילו שורה של ליקויים מהותיים. כתוצאה מכך, נגרמו לו נזקים רבים אשר חלקם תוקנו במהלך בניית הבית על ידו וחלקם לא ניתן היה לתקן. טיב השירות לשמו נשכרה היה תכנון שיפוץ והרחבה של הוילה. בפועל תרומתה הייתה שולית ולעיתים מזיקה, והוא זכאי לקזז סכומי הליקוים כנגד הסכומים שחב לה.
8. לעניין תביעת חוב ההלוואות, הוא מודה בו בחלקו.
לטענתו במסגרת יחסיהם הסתייעה בו התובעת ברכישת נכס בלונדון. בגין פנייתה השקיע מאמצים רבים לאיתור נכס, ניהול מו"מ ונסיעה ללונדון. בסופו של דבר העסקה לא יצא לפועל. בגין העסקה היה זכאי לסך 10,000 ליש"ט אותם זכאי לקזז מחובה של התובעת.
9. ביחס לכתבה טוען עודד כי אין לתובעת זכות יוצרים בוילה. עוד הוא טוען כי לא הכחיש מעורבות אדריכלית כלשהי אך אמר שתרומתה הייתה שולית ומזערית.
ועוד הוא טוען כי במועד בו נפגשו לא היה לתובעת מוניטין מוכח כלשהו ולא נגרם לה כל נזק שהוא.
10. לטענת המגזין, הוילה אכן מעניינת ויפה אך לא מדובר ביצירת אמנות אדריכלית. משנשאל הצהיר עודד בפני הכתבת, כי לא היתה מעורבות אדריכלית תכנון ועיצוב. בתחילה ענה כי קיבל ייעוץ אדריכלי כלשהו, חסר חשיבות וכשנשאל מפורשות האם היה אדריכל ענה "חד משמעית לא". עודד לא אמר שהתובעת לקחה איזשהו חלק בפרויקט הוילה וכלל לא הזכיר את שמה. המגזין אינו כתב עת מקצועי אלא נישתי הפונה לציבור הרחב. אין על פי דין כל חובה לערוך מחקר ובדיקה עצמאית והאם מי שמכריז על עצמו כמי שביצע את הבנייה הוא אכן בעל הזכות המוסרית בה.
לחלופין, התובעת ויתרה על זכות התביעה נגד המגזין, וממילא לא הוכח שנגרם לצברית נזק.
11. בהודעה לצד ג' ששלח המגזין נגד עודד, עותר המגזין כי במידה ובית המשפט יחייב אותו בפיצוי, אזי הואיל והמגזין הסתמך על הצהרתו של עודד, לפיה לא הייתה מעורבות אדריכלית וכי ביצע את התכנון בעצמו, יש לחייב את עודד בשיפוי המגזין בכל סכום שיחויב בו.