1. התובעת, ילידת 19.8.1962, מורה וסגנית מנהלת בית ספר, נפגעה בתאונת דרכים ביום 29.10.2007, עת הרכב בו נסעה נפגע מאחור. התובעת הגישה תביעתה זו לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לה בתאונה, נגד מבטחת השימוש ברכב בו נסעה.
הנתבעת לא חלקה על חבותה לפצות את התובעת בגין נזקיה, והמחלוקת התמקדה בשאלת גובה הנזק בלבד.
2. למחרת התאונה, לאחר התגברות כאביה, פנתה לקבלת עזרה רפואית מרופאת המשפחה בקופת חולים. התובעת התלוננה על כאבים בצוואר, גב עליון מימין וגב תחתון. נמצא שפשוף באזור זרוע ימין תחתון, רגישות בצוואר משמאל, והגבלה קלה בתנועת הצוואר שמאלה. התובעת הופנתה לטיפול אצל רופא אורטופד, עם אבחנה של "צליפת שוט", וניתנו לה אישורי אי כושר עד ליום 1.11.2007.
3. בהמשך, נבדקה על ידי אורטופד, הופנתה לטיפולי פיזיוטרפיה. התובעת החלה להתלונן גם על כאבים בגב תחתון והופנתה לטיפולי רפואה משלימה.
4. ביום 1.1.2008 נבדקה על ידי ד"ר מילגרם, אורטופד, אשר הפנה אותה לביצוע בדיקת C.T לעמ"ש מותני. כן ניתנו לה ימי מחלה, לא רצופים, עד סוף שנת הלימודים.
5. התובעת התקשתה בעבודתה כמורה, ורופא תעסוקה קבע כי היא כשירה לעבודה של 4 שעות ביום בלבד, ללא הרמת משאות, וללא כיפופים ומאמצים גופניים.
6. התובע מציינת בתצהירה כי עיקר פגיעתה בתאונה דנן הייתה בצוואר ובגב העליון, עם הקרנת הכאבים לידיים, לרבות תרדמת בכפות הידיים.
7.
הנכות הרפואית
ד"ר רוברט לוי, אורטופד מנתח, מומחה כמומחה בתחום האורטופדי.
בחוות דעתו מציין המומחה כי התובעת התלוננה בפניו על כאבים בצוואר, בכתף ימין ולאורך הגפה הימנית העליונה, עם רדימות לעיתים בידיים. הכאבים מופיעים לטענתה, בעיקר לאחר פעילות כמו: כתיבה על מקלדת, כתיבה על לוח, נהיגה ממושכת. היא התלוננה גם על קשיים לשכב על צד ימין. כן התלוננה על כאבים לא קבועים בגב תחתון.
בבדיקתו את התובעת מצא כי התובעת סובלת מהגבלה קלה של תנועות הצוואר לכל הכיוונים. קיימת רגישות דיפוזית באיזור הצוואר והשכמות. בכתפיים לא נמצאה הגבלה בתנועה, למעט רגישות קלה בקדמת כתף ימין וכן ב-ACJ הימני. במרפק גם כן לא נמצאה הגבלה. בפרק כף יד ימין התנועה מלאה אך יש כאב בסוף טווח התנועה. כן נמצאה רגישות מפושטת בשרירי האמה הימנית בצד הגבי ומסביב למפרק היד.
בבדיקות עזר, CT ו-MRI של עמוד השדרה הצווארי, שנערכו ב-2007 ו-2008 נמצאו שינויים ניוונים קלים ורושם של היצרות פוראמינלית באזור C5-6, ללא לחץ על העצבים.
באשר לעברה, מציין המומחה כי התובעת סבלה מפצע ירי משנת 1982. בעיון בכרטיסיה הרפואיים אצל האורטופד בקופת החולים מציין המומחה כי קיימות תלונות חוזרות ונשנות על כאבים חריפים בעורף ובצוואר שמקרינים לכתף ימין, וזאת בתקופה שבין 1988 - 1992. התובעת טופלה בכדורים ובפיזיוטרפיה, ללא הטבה. בדיקת EMG שנעשתה בשנת 1992 הייתה תקינה.
8. וכך מסכם ד"ר לוי את חוות דעתו: "
התאונה שאירעה ב- 29.10.07 הייתה גורם מחיש לתלונות על כאבים בצוואר, בגפה הימנית העליונה ובגב, אך תלונות אלה היו קיימים לסירוגין גם לפני התאונה. השינויים הפטולוגיים שנמצאו בבדיקות
CT
ו-
MRI
של עמוד השדרה הצווארי הינם שינויים ניוונים ולא תוצאה מחבלה, כך שהתאונה כשלעצמה לא גרמה לנזק בלתי הפיך. התלונות והממצאים בגב התחתון גם כן אינם קשורים לתאונה זו".
מסקנתו הסופית של ד"ר לוי הייתה כי לתובעת לא נותרה נכות כתוצאה מן התאונה. המומחה הכיר בתקופת אי כושר מלא מיום התאונה ועד ליום 29.2.2008.
9. התובעת סברה כי המומחה קיפח אותה בקביעתו וזימנה אותו לחקירה.
בחקירתו אישר המומחה כי בהתייחסו לעברה הרפואי של התובעת, בדבר "תלונות חוזרות ונשנות" על כאבים בצוואר, הוא מתייחס ל-3 ביקורים בשנת 1988 בחודשים מרץ, מאי ויולי , וביקור נוסף 4 שנים מאוחר יותר, בחודש נובמבר 1992. למרות מיעוט הביקורים, הואיל ולא נרשם שיפור במצבה בביקור האחרון בשנת 1988, ובביקור הבא בשנת 1992 נרשמו תלונות דומות, סבר המומחה שיש לראות את התקופה שבין מועדי הביקורים כ-4 שנים רצופות של כאבים. מסקנה זו הוא מבסס על ניסיונו, לפיו "
בן אדם לאחר 4 חודשים אומר: הבנתי שאין מה לעזור לי ומתמודד עם המצב. זה שהוא לא מבקר אצל הרופא לא אומר שהכאבים נעלמו והכול בסדר".
ד"ר לוי סבור כי הכאבים מהם סובלת התובעת בע"ש צווארי מקורם בשינויים הניווניים ובהיצרות מוצא העצב, שגם היא ממצא ניווני, אך נאלץ להסכים כי גם בלטי הדיסק מוסיפים לסבל. הוא הסכים גם לטענה כי כאביה של התובעת, ככל שהיו כאלה, הוחמרו בעקבות התאונה. יחד עם זאת, הוא סבור שאין לראות ממצאים טראומטיים אקוטיים בבדיקות שלאחר התאונה, ועל כן לא מצא לנכון לייחס לתאונה כל חלק בגרימת הנכות הקיימת לתובעת, אותה העריך בין 5% ל-10%, שכן לגרסתו, אין מקום להעניק נכות על יסוד תלונות סובייקטיביות על כאבים בלבד.
10. המומחה נשאל על ידי בית המשפט אם אין לראות במצבה של התובעת אירוע בו מצב אסימפטומטי, של היצרות ושינויים ניווניים בע"ש צווארי, הפך לסימפטומטי בעקבות התאונה, והשיב, כי מצב כזה ייתכן, אך לא כך הדבר במקרה זה, שכן לטעמו, התובעת הייתה כבר סימפטומטית לפני התאונה, כעולה מן המסמכים שהוצגו לו מעברה.