1. התובעות הינן נכדותיו של המנוח ר' יצחק למברג ז"ל (להלן "
המנוח") שנפטר בחודש פברואר 1963, והינן בין יורשיו על פי צו ירושה שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 10.11.03. התובעות עתרו לסעד שיורה על ביטול העברת נכסי המקרקעין של המנוח לחברת "למברג חברה לפיתוח חקלאי ולסחר בע"מ", נכסים שהועברו לחברה ביום 13.10.1959, ונרשמו בנסח רשם המקרקעין, מהטעם שהנכסים הועברו לחברה כמעשה מרמה והונאה על ידי הנתבע 1, אחד מבניו של המנוח, באופן ששלל את הירושה מהיורשים האחרים.
2.
עובדות הרקע
2.1 המנוח ר' יצחק למברג ז"ל, עלה לארץ בעליה הראשונה. המנוח נישא לבתו של אחד ממייסדי חדרה, מי שהיה ראש המועצה הראשון שלה, ובעל קרקעות בחדרה. המנוח התגורר בתל אביב ובצפת, לסרוגין. המנוח היה איש דתי, תלמיד חכם, רב ומקובל, אשר נהג להתפלל באופן קבוע בבית כנסת האר"י בזמן שהותו בצפת לפחות עד שנת 1955. לפי הסיפורת שצורפה ניהל אורח חיים שכלל צום פעם בשבוע ופעמיים בשבוע תענית הדיבור. אשתו חיה בוינה ואחר כך באיטליה, מטעמי בריאות, והיא נפטרה בשנת 1939. המנוח נתמך כל חייו מכספים שקבל ממשפחתו בארצות הברית ולא היה לו כל ענין בעסקים. בזמן מגוריו בתל אביב התגורר המנוח חלק מהזמן בדירת אחיו ובחלק מהזמן בשדרות חן בתל אביב בדירה של
הרמן בנו. המנוח, אשר נפטר ביום 26.2.63 היה אביהם של ארבעה בנים:
א. ד"ר
יעקב למברג ז"ל, אשר בין השנים 1940 ועד 1950 התגורר בתל אביב לאחר שעלה עם משפחתו מבוקרשט. בשנת 1950 עבר לפריז ומשם נשלח לרודזיה במסגרת עבודתו כמנהל בחברת ריוניון אדריאטיקה והתגורר עם משפחתו ברודזיה (להלן יכונה
"יעקב"). התובעת 2,
רנה, הינה בתו. יעקב היה האח הבכור מבין האחים ובהכשרתו איש עסקים. יעקב נפטר בשנת 1965,
ב
. הרמן חיים למברג ז"ל נולד בזכרון יעקב בשנת 1902, ושנים טרם הקמת המדינה הגיע למצרים, נהל שם עסק מצליח בתחום הנדסת החשמל, והיה מעורב בפרויקטים ציבוריים גדולים במצרים. להרמן היה רכוש גם בישראל, אך הוא התגורר במצרים עם משפחתו עד לפטירתו בשנת 1963, שם גם נקבר (להלן: יכונה
"הרמן"). התובעת 1, מאשה, היא בתו.
ג.
אברהם (רמו) למברג ז"ל שהתגורר בפריז.
ד.
ראובן למברג ז"ל (המכונה גם "רודי"),יליד 1913, הוא הנתבע 1, שנולד בוינה, למד בארץ 4 שנות תיכון, לאחר מכן למד באיטליה והצטרף להרמן במצרים, עד שעלה לארץ מקהיר בשנת 1947 (להלן יכונה
"ראובן"). בנותיו הן הנתבעות 2 ו-3. הנתבעת 2 ילידת 1952 ונתבעת 3 ילידת 1948.
מבין כל האחים התגוררו בארץ בזמנים הרלוונטים רק המנוח ובנו ראובן ז"ל. האב המנוח התגורר בתל אביב ואילו הבן ראובן ז"ל התגורר בחיפה.
2.2 תובעת 1 בת
הרמן ( להלן
"מאשה") הינה ילידת שנת 1943, והתגוררה עם משפחתה במצרים. בשנת 1966 עלתה התובעת 1 ממצרים לארץ, לאחר פטירת אביה כשהיא כבת 23 (היום כבת 69). שני אחיה התגוררו בברלין, והיא התגוררה בגפה בארץ שכן שנה לאחר עלייתה גם אמה נפטרה. משפחת ראובן היתה לה בארץ כמשפחתה היא. התובעת 1 הינה יורשת של 1/8 מעזבון המנוח.
2.3 התובעת 2 בת
יעקב (להלן
"רנה") הינה ילידת 1931. התובעת 2 הינה יורשת של 1/4 מעזבון המנוח. התובעת 2 פרטה בתצהירה כי בשנת 1940 הגיעה עם הוריה מבוקרשט כדי לחיות בתל אביב פלשתינה. בשנת 1950 עזבו לפריס ומשם עברו לרודזיה בעקבות עבודת אביה. רנה היא בת יחידה, ואביה,
יעקב, נפטר בספטמבר 1965. לאחר פטירתו עלתה בתו ארצה, אך שבה לחיות מחוץ לישראל. את מרבית שנותיה חייתה מחוץ לישראל, וכיום היא מתגוררת בדרום אפריקה (היום כבת 83).
2.4
ראובן עלה לארץ מקהיר בשנת 1947, ולפי חליפת המכתבים נתמך על ידי המנוח, כאשר המנוח עצמו קבל תמיכה כספית ממשפחתו מארצות הברית. ראובן התגורר בחיפה, ובאותה עת התגורר המנוח בתל אביב ובתקופות מסוימות בצפת. ראובן ואביו לא גרו בסמיכות אף פעם.
2.5 ביום 26.4.1954 חתם המנוח על יפוי כח כללי לבנו ראובן (נספח ג' לנ / 5) (להלן
"יפוי הכח") אשר העניק לבנו ראובן סמכויות רבות לעשות פעולות בשמו ובעבורו ובין היתר לקנות ולמכור עבורו ובשמו נכסי דלא ניידי, מניות וזכויות, ולעשות ברכושו כפי שימצא למועיל ולנכון היינו למכור, למשכן, לחלק, לתת במתנה ועוד. יפוי הכח נחתם בפני הנוטריון הציבורי בחיפה. על נסיבות חתימתו לא הובאו ראיות.
2.6 ביום 29.7.59 הוקמה החברה הנתבעת 5, "למברג חברה לפיתוח חקלאי ולסחר בע"מ" (להלן "
החברה"). השליטה באקוויטי של החברה ובניהולה היו באופן מוחלט בידי ראובן ורעייתו, כפי שמפורט להלן.
פרטים אודות החברה - על התזכיר והתקנות של החברה חתמו ראובן, רעייתו, והמנוח, ועו"ד איזנברג אישר את חתימתם.
בתזכיר ההתאגדות הראשון של החברה הוקצו המניות הבאות:
מתוך הון רשום של 1900 מניות רגילות הוקצו 200 מניות רגילות לראובן ולרעייתו, ומניה רגילה אחת לעו"ד איזנברג. מתוך הון רשום של 100 מניות יסוד הוקצו 10 מניות יסוד לראובן ורעייתו. מנית יסוד 1 הוקצתה למנוח, ומנית יסוד אחת לעו"ד איזנברג.
בתקנות ההתאגדות של החברה נקבע כי למניות רגילות אין זכות הצבעה אך יש זכות לדיבידנד וקבלת רכוש החברה במקרה של פירוק, ולבעלי מניות היסוד תהיה זכות הצבעה בלעדית בחברה בכל הענינים אולם לא תהיה להם זכות לקבל דיבידנד או להשתתף בנכסי החברה במקרה של פירוק. כל בעל מנית יסוד אחת יהיה זכאי למנות מנהל אחד בחברה לצורך ניהול החברה. כמנהלי החברה הראשונים מונו ראובן ורעייתו. די היה בחתימת מנהל אחד בצירוף חותמת החברה כדי לחייב את החברה. נקבע כי המנין החוקי לאסיפה יהיו בעלי 2 מניות יסוד. שינוי תזכיר ותקנות יהיה בהסכמת בעלי 75% מבעלי מניות היסוד.
סעיף בתזכיר - אשר קבע כי מניות היסוד אינן עוברות בירושה ומתבטלות במות בעליהן ועם ביטולן מוענקות הזכויות שלהן למניות הרגילות -נמחק בקו, ולידו חתימות של כל חותמי התזכיר. מחיקה זו מופיעה גם במסמך תקנות החברה.
ביום 13.10.59 הועברו חלק מנכסי המנוח לחברה על ידי ראובן, שפעל באמצעות יפוי הכח משנת 54. באותה העת היה המנוח כבן 84 שנים. המנוח נפטר ביום 26.2.63 כשהוא בן 88 שנים.