פסק-דין בתיק ת"א 4091-11-08

זוהי תביעה לפיצוי נזקי גוף, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק").

טענות התובע

1.         התובע יליד 27.9.1959, תושב נצרת, נפגע ביום 21.11.2002 בתאונת דרכים, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק, שעה שנהג ברכבו הפרטי מסוג רנו קנגו מספר רישוי-. 30-623-29 (להלן: "הרכב"), ועל שימושו ברכב קיימת  פוליסה בת-תוקף מס' 7035001293/02 (להלן: "הפוליסה") לפי דרישותיה של פקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] תש"ל - 1970, (להלן: "פקודת הביטוח") שהוצאה על-ידי הנתבעת. (להלן: "התאונה").

2.         כתוצאה מהתאונה, נפגע התובע בעמוד שדרה צווארי וגב תחתון. ממקום התאונה, הוא הובהל לבית-חולים אנגלי בנצרת (להלן: "בית-החולים"). הוא נבדק בחדר מיון. הודגמו רגישות במישוש מעל עמוד שדרה צווארי ורגישות בניקוש מעל עמוד שדרה מותני .לא היה  חסר נוירולוגי. התובע שוחרר לביתו, עם המלצה למנוחה והמשך טיפול רפואי שמרני אצל הרופא המטפל. בהמשך, הוא עבר סדרת טיפולים פיזיותרפיים.

3.         המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") הכיר בתאונה כתאונת עבודה ושילם לתובע דמי פגיעה לתקופת אי-כושר לעבודה מלא מיום 22.11.2002 ועד ליום 30.1.2003 (71 יום). תגמולי המל"ל ששולמו לתובע בגין התאונה ולאחר שערוך להיום מגיעים לסך של 15,455 ש"ח.

4.         לא נותרה נכות רפואית יציבה לתובע בגין התאונה. התובע טוען לפיצויים במספר פרטי נזק, והם:

נזק מיוחד

א.        הפסד השתכרות בעבר -                                15,000 ש"ח;

ב.         עזרת צד ג' -                                                    6,000 ש"ח;

ג.         הוצאות רפואיות, נסיעות ואחרות -                       5,000 ש"ח;

נזק כללי

ד.         נזק לא ממוני.

טענות הנתבעת

5.         הנתבעת מכחישה, מנגד, את טענותיו המהותיות של התובע שביסוד עילת התביעה, הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק ושיעור הפיצויים. באשר לשאלת האחריות, טענתה היחידה של הנתבעת, היא, כי בזמן התאונה לא היה לתובע, שנהג ברכב, ביטוח כדין לפי פקודת הביטוח.

6.         בכל הקשור לנזקים הנתבעים והמוכחשים, טוענת הנתבעת, כי הם מופרזים, מוגזמים, מופרכים וללא כל יסוד עובדתי או משפטי. אין קשר סיבתי בין התאונה לנזקים הנתבעים. התובע החלים כליל מהתאונה. הוא לא הקטין את נזקיו. לתובע לא נגרמה נכות תפקודית כלשהי בגין התאונה .וכן, יש לנכות מסכום הפיצויים שיפסקו לתבוע כל סכום או טובת הנאה או גמלה, שהתובע קיבל או אמור לקבל מכל מיטיב כלשהו, לרבות המל"ל.

הפלוגתא

7.         הפלוגתא שבין הצדדים, נסובה, למעשה סביב שתי שאלות: הראשונה, האם בעת התאונה היה לתובע, הנוהג ברכב, ביטוח כדין לפי פקודת הביטוח, והשניה, מהם נזקיו של התובע בגין התאונה ושיעור הפיצויים שבכוחם להחזיר את המצב לקדמותו.

מסכת הראיות

8.         מטעם התובע העידו שלושה עדים: התובע; אשתו; הגב' ערין אבו חנא (להלן: "ערין"); והגב' ג'סלין אוסטר, מרכזת בכירה במינהל כספים - אגף משכורות של המל"ל - משרד ראשי (להלן: "ג'סלין").