ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
3986-10-10
28/05/2012
|
בפני השופט:
יעל בלכר
|
| - נגד - |
התובע:
ש. שלמה רכב בע"מ
|
הנתבע:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. הכשרת הישוב ביטוחים בע"מ
|
| פסק-דין |
תביעה ע"ס של 59,757 ש"ח בגין נזקים שנגרמו לתובעת עקב תאונות דרכים שבה מעורבים רכבים שבוטחו ע"י הנתבעות.
רכבי הנתבעות נסעו לכיוון אחד. רכב התובעת נסע בכיוון הנגדי. רכב הנתבעת 1 (ג'יפ) הועף למסלול הנגדי (מעבר לאי התנועה), שבו נסע רכב התובעת, וכך אירעה התאונה נושא התביעה (
התאונה).
אין מחלוקת שרכב נתבעת 1 פגע ברכב התובעת, אלא שלטענת הנתבעת 1 רכבה "הועף" לעבר המסלול הנגדי עקב פגיעה שפגע בו רכב הנתבעת 2, שנסע בנתיב השמאלי וביקש לחזור לנתיב הימני (הג'יפ נסע במסלול הימני). בעודו חוזר לנתיב הימני, פגע רכב הנתבעת 2 בחלקו האחורי השמאלי של הג'יפ ומעוצמת המכה והמהירות, הסתובב הג'יפ ועף למסלול הנגדי, תוך שעבר על אי התנועה, פגע ברכב התובעת ונעצר במעקה הבטיחות בנתיב הנגדי. לפי עדי הנתבעת 1, התאונה אירעה אחרי ש"הרכב הלבן" כבר חלף על פני הג'יפ, והמשיך הלאה וללא קשר לרכב זה.
נתבעת 2 טוענת כי ברכב התובעת פגע רכב אחר, שכונה ע"י הצדדים "הרכב הלבן". העד מטעמה, מר אלון מילר העיד כי הרכב הלבן נסע לפניו במסלול הימני בצורה מסוכנת, שכן כל הזמן בלם. לכן, הוא יצא לעקיפה למסלול השמאלי. בינתיים הג'יפ התרחק ממנו. כשהיה במקביל לרכב הלבן, הרכב הלבן האיץ ו"חתך" אותו בפראות וכדי שלא להיכנס בו, בלם, משך את ההגה ימינה ופגע במעקה הבטיחות מצד ימין של נתיב הנסיעה, רכבו הסתובב ומספר הרישוי נפל. ואולם עדי הנתבעת 2 לא ראו את הרכב הלבן פוגע בג'יפ, שלפי הטענה היה כבר רחוק מרכבם.
הוצג תיק המשטרה.
הוצגו תמונות הנזק לרכב התובעת ולרכב הנתבעת 1.
הנתבעת 2 לא הציגה תמונות הנזק לרכבה ונטען כי לא תוקן ונפגע רק ממעקה הבטיחות, באופן שהמספר של הרכב נפל.
אין חולק כי מספר הרישוי של הרכב הלבן וזהות נהגו לא ידועה.
שתי הנתבעות מסכימות כי הרכב הלבן נסע בפראות וחתך את רכב הנתבעת 2, כשהיה במסלול השמאלי.
לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים והעדים (נשותיהם של הנהגים שישבו ברכבים בעת התאונה), אני מעדיפה את גרסת עדי הנתבעת 1, שהייתה קוהרנטית ומתיישבת יותר עם אופי הנזקים שנגרמו לרכב הנתבעת 1, מיקום הפגיעה ברכב זה ואופן התרחשות התאונה, ועם כלל נסיבות העניין. בכלל זה, תיאור העדים את אופן העקיפה על ידי הרכב הלבן, ש"חתך" את רכב הנתבעת 2 כשהיה בנתיב השמאלי, מיקום הרכבים המעורבים לאחר התאונה ומיקום סימני העליה של הג'יפ על אי התנועה כמתואר בדו"ח הבוחן בתיק המשטרה, שמתיישבים יותר עם מיקומו של הג'יפ בנתיב הימני בסמיכות לפני רכב הנתבעת 2, שנסע בנתיב השמאלי (ומתיישבים פחות עם הטענה שהג'יפ היה רחוק מרכב הנתבעת 2). גם העובדה שלא הובאו תמונות רכב הנתבעת 2 להוכחת אופי הנזק לרכב זה ומיקומו, פועלת לרעתה של הנתבעת 2 (קיימות תמונות חלקיות ולא ברורות בתיק המשטרה שהוגש - תמונות צד שמאל, מאחור, חזית וימין אחור. אין צילום של צד ימין קדמי). בדו"ח הבוחן מתוארת מעיכה קלה בחזית צד ימין של רכב הנתבעת 2 (ולא רק פגיעה במספר הקדמי שנפל), אך אין צילום ברור של נזק זה. מכל מקום, מעיכה קלה בחזית צד ימין עולה באופן עקרוני בקנה אחד עם פגיעה בג'יפ, בעת חזרתו של רכב הנתבעת 2 מהמסלול השמאלי אל המסלול הימני.
למותר לציין כי העובדה שמשטרת ישראל או רשויות התביעה לא סברו שיש מקום להגיש כתב אישום כנגד נהג הנתבעת 2, איננה שוללת קביעת אחריות אזרחית על ידי בית המשפט, לאחר ששמע את העדויות.
סיכום
אני פוסקת את שכר העדה מטעם הנתבעת 1 בסך של 300 ש"ח (בהיסח הדעת לא נפסק שכרה בדיון אף שב"כ הנתבעת 1 ביקשה לעשות כן), שישולמו לעדה במישרין ע"י הנתבעת 1.
באחריות ב"כ הנתבעת 1 לוודא ולהבטיח התשלום לעדה.
התביעה כנגד נתבעת 1 נדחית.
התובעת תשלם לנתבעת 1 הוצאות העדים (בסך הכל 600 ש"ח) וכן שכ"ט עו"ד בסך של 6932 ש"ח.
התביעה כנגד נתבעת 2 מתקבלת במלואה. כמו כן, על הנתבעת 2 לשאת בהוצאות שנשאה בהם התובעת כלפי הנתבעת 1, שאותה נאלצה לתבוע לנוכח טענותיה של הנתבעת 2.
אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובע את סכום התביעה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל, בתוספת הסכום הכולל שפסקתי לטובת הנתבעת 1 (דהיינו: הוצאות העדים ושכ"ט), בצירוף החזר האגרה ושכ"ט עו"ד בסך של 6932 ש"ח.
המזכירות תדוור לב"כ הצדדים