תביעת משתלה לתמורה עבור סחורה חקלאית שסיפקה כטענתה לנתבעים.
רקע כללי
1. הנתבע 1 הינו חקלאי בעל משק במושב יבנאל (להלן: "
צביקה"). מאז שנת 2000 לערך ועד לשנת 2007, הזמין צביקה מפעם לפעם מהתובעת (להלן: "
החברה") שתילי ירקות שונים לצורך הגידולים שביקש לגדל. עניינה של התביעה בהזמנת שתילי ירקות בהם פלפל חריף מסוג לפיד, שתילי חצילים, שתילי פלפל רגילים, שתילי כרוב ושתילי שומר. החברה טוענת כי לצביקה חוב בהתאם לכרטיסו בהנהלת החשבונות של החברה ואילו צביקה טוען כי הסחורה החקלאית שסופקה לו, הייתה קטנה מהנטען ע"י החברה בכמות, באיכות, או שסופקה סחורה שלא הוזמנה או שונה מהמוזמן ושנגרמו לו נזקים.
תמצית טענות התובעת (החברה)
2. טוענת החברה כי במסגרת עיסוקה בייצור זרעים שתילים ומכירה ואספקה לחקלאים, התקשרו הנתבעים בהסכם לאספקת שתילי ירקות וכי בהתאם לכרטיס הנהלת החשבונות שבחברה, חייבים הנתבעים לתובעת סכום קרן של כ- 41,000 ש"ח בתוספת ריבית, הצמדה והוצאות גבייה. טוענת החברה כי הנתבעים לא שילמו את חובם ואף שיק ע"ס 10,000 ש"ח שמועד פירעונו ביום 30.3.06 בוטל. טוענת החברה כי קיים נוהג חקלאי ולפיו המזמין אינו חותם על תעודות המשלוח. טוענת החברה כי צביקה טען טענות סתמיות לכישלון תמורה וקיזוז, טענות שלא הוכחו ולא צורפו כל חוות דעת מתאימות ובעדות צביקה סתירות רבות ולפיכך התבקש בית המשפט לקבל התביעה.
תמצית טענות הנתבעים
3. טוענים הנתבעים כי החברה כשלה בכך שלא צירפה לכתב התביעה את תעודות המשלוח שהינם הבסיס לתביעה בשל הספקת סחורה וכי לא יתכן כי התביעה תתבסס על הכרטסת שניהלה החברה במסמכי הנהלת החשבונות שלה. באשר לטענות כלפי הנתבעת 2 היא אשתו של צביקה, נטען כי לחברה ידוע שצביקה מנהל את המשק החקלאי באופן אישי וכי המשק הינו שלו, בהתאם להסכם ממון עם אשתו, שכן את המשק ירש מהוריו ובכל מקרה האישה לא ביצעה כל הזמנה. טוען צביקה כי יש לזקוף לחובת החברה את אי הזמנתו של איש המכירות מטעמה, דני, אשר רק במועד ההוכחות נודע לצביקה כי אינו עוד עובד של החברה. טוען צביקה כי קיבל סחורה שלא הוזמנה, ומה שהוזמן היה פגום ואף בחוסר וגם אם מספר שתילים גדלו, הנזק שנגרם לו מהתובעת עלה על התועלת וכי בזמן אמת פנה לנציג החברה דני אשר הבטיחו כי יקבל פיצוי. טוען צביקה כי אם המצב היה טוב, לא הייתה כל סיבה שמנהל החברה מר סיידה, יבוא אליו אישית לביקור עם זר פרחים. לפיכך התבקש בית המשפט להורות על דחיית התביעה.
הראיות
4. מטעם החברה התובעת העיד מנהלה מר יוחנן סיידה. מטעם הנתבעים העיד צביקה בעצמו. התובעת צירפה מסמכים שונים מהנהלת החשבונות שלה, את כרטיסו של צביקה אצלה וכן חשבוניות משוחזרות של צביקה כלקוח ועותק מהשיק בסך 10,000 ש"ח שנמשך מחשבונה של הנתבעת 2. צביקה צירף הוכחות לכך שלא יכול להיות שהמחלה בה חלו חלק מהגידולים נובעת מבעיה אצלו וכן צירף הוכחות לנזקים שנגרמו לו.
דיון
אקדים את המאוחר, מצאתי כי יש לקבל את התביעה בחלקה.
5. בראש הדברים, סבור אני כי החברה כשלה בכך שלא הביאה לעדות את מי שהיה עובד שלה, דני, אשר היה איש הקשר עם צביקה. במהלך הדיון חלקו הצדדים בשאלה על מי היה מוטל להביא את דני. בעולה מכתב ההגנה, טענת ההגנה המהותית של צביקה הייתה שדני שהינו עובד החברה אישר את טענותיו לנזקים. לא הייתה מחלוקת כי בשנת 2007 הפסיק צביקה להזמין סחורה מהחברה ולפיכך שוכנעתי כי עד למועד ההוכחות, לא ידע צביקה שדני פרש מהחברה ומבחינתו, דני אשר ליווה אותו בשטח והבטיח לטפל בתלונותיו אחראי לפצותו ובוודאי שלאור הבטחותיו של דני אינו חייב דבר לחברה.
6. הלכה פסוקה היא כי הימנעות מהבאת ראיה מקימה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה, הנעוצה, בהגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, הייתה פועלת לחובת הנמנע (ראו: קדמי,
על הראיות
, מהדורת תשס"ד - 2003, חלק שלישי, עמ' 1648. ראו גם: ע"א 795/99,
אנטוני פרנסואה נ' פוזיס, פ"ד נד(3) 107). בענייננו, לא ברור מדוע לא זומן דני על ידי החברה, כעד מהותי לסתירת טענותיו של צביקה וחזקה על החברה כי לא זימנה אותו שכן חששה כי דני יזיק לה. כאמור, שוכנעתי כי צביקה לא ידע על כי דני אינו עוד עובד של החברה וכי מי שהיה צריך להזמין את דני הינה החברה. בנוסף, תנאי בסיסי להוכחת תביעה בשל הספקת סחורה הינו הצגת תעודות המשלוח שלא הוגשו. התובעת מסתמכת על הנהלת החשבונות שלה ומכאן שצודקים הנתבעים כי יש קושי רב בתביעה שכן לא ברור כיצד ניתן להסתמך על המסמכים הפנימיים של החברה שהינם מוכחשים.
7. מנהל החברה טען כי דני שהיה איש הקשר בחברה, לא היה מוסמך להבטיח הבטחות ופיצוי לצביקה, אולם כאמור דני לא זומן לעדות וטענת ההגנה של צביקה לא נסתרה. יש להוסיף כי לא הוכחש כי מנהל החברה ביקר אצל צביקה ואף הביא לו פרחים. מנהל החברה טען כי ביצע את ביקורו אצל צביקה כחלק ממדיניות החברה לשימור לקוחות ולאחר שהתגלו קשיים כלכליים לצביקה. לא שוכנעתי מטענות אלו של מנהל החברה. עובדה היא כי מנהל החברה לא ביקר אצל צביקה אלא פעם אחת ורק לאחר שצביקה טען לבעיות בסחורה שקיבל מהחברה ונזקים בעקבות כך.
טענה החברה כי צביקה המשיך להזמין סחורה לאחר האירוע דבר שאינו מתיישב עם טענותיו של צביקה לפגמים בסחורה שנשלחה לו. לא מצאתי כי בטענה זו יש לסתור את טענותיו של צביקה. שוכנעתי כי צביקה האמין שדני יטפל בבעיות הרבות בסחורה הפגומה, בעיות שהועלו בפני איש הקשר דני ולגבי ההזמנה הנוספת שהייתה לאחר הטענות שהעלה צביקה, שילם הוא עליה במזומן, שכן היה זקוק לסחורה.
8. עדותו של צביקה עשתה רושם טוב, כחקלאי שאינו "חזק" בניירת, שפעל מול החברה בתמימות, תוך שציפה כי נציג החברה דני יהיה קשוב לטענותיו ולאחר שהאמין לדני. שוכנעתי כי לצביקה נגרמו נזקים רבים אולם צביקה לא הוכיח את נזקיו כראוי. הדבר לא יכשיל אותו בעיקר הגנתו שכן נטל השכנוע להוכחת התביעה, מוטל על החברה והיא לא עמדה בהוכחת הספקת סחורה תקינה וטובה בהיקף ובטיב הנטען.
9. טוענת החברה כי בשל כך שאשתו של צביקה לא הגישה תצהיר, יש לקבל את התביעה נגדה ואילו צביקה טוען כי היה ברור שהסיבה היחידה לצירופה של הנתבעת 2 הינו השיק מחשבונה על סך 10,000 ש"ח ולנתבעת 2 אין כל קשר להזמנות הסחורה. מקבל אני את טענתו של צביקה לעניין צירופה של אשתו. הנתבעת 2 לא הזמינה כל סחורה ולא פעלה במשק החקלאי. לא נסתרה טענתו של צביקה כי בהסכם הממון עם אשתו היא הנתבעת 2, המשק החקלאי לא נכלל ושוכנעתי כי צירופה של הנתבעת 2 הינו אך ורק בשל שיק עליו חתמה לפקודת החברה, כלומר העילה היחידה כנגד הנתבעת 2 הינה עילה שטרית בשל השיק שאינו מוכחש.
בכול הנוגע לחלק התביעה המבוסס על השיק אשר צביקה מודה בו, המצב שונה לעומת שאר חלקי התביעה. צביקה אישר כי מסר לחברה על חשבון חובו, שיק על סך 10,000 ש"ח שמועד פירעונו 30.3.06, שיק שמשכה אשתו הנתבעת 2 מחשבונה, שיק שבוטל לפני פירעונו בטענת כשלון תמורה לסחורה שקיבל. החברה טענה כי מדובר בשיק שניתן כתשלום עבור אחת החשבוניות שהוגשו לצביקה. בניגוד לטענות החברה הכלליות להספקת סחורה לגביה לא צירפה החברה כל אסמכתה חיצונית למסמכיה הפנימיים, לגבי השיק בסך של 10,000 ש"ח, חזקה כי שיק זה ניתן בתמורה לסחורה שסופקה ועל הנתבעים הנטל להוכחת כשלון התמורה בשיק זה.
10. הנתבעים לא צירפו כל חוות דעת לטענת כישלון התמורה לסחורה שקיבלו ועבורה שילמו באמצעות השיק. אמנם, צביקה צירף מסמכים על פעולות חקלאיות כנגד מזיקים וכן צירף אסמכתאות לכך שהיו לו עלויות רבות, אולם עליו הנטל להראות באופן פרטני ולהוכיח עבור מה נמסר השיק וכיצד התמורה המסוימת לשיק כשלה. יש להוסיף כי טענת ההגנה הכללית של צביקה לקיזוז בשל נזקים לא הוכחה. לפיכך, דין התביעה להתקבל כנגד הנתבעים באופן חלקי ומוגבל לשווי השיק האמור.