ת"א
בית משפט השלום ירושלים
|
3834-07
25/03/2012
|
בפני השופט:
יעל ייטב
|
| - נגד - |
התובע:
בדראן מואייד
עו"ד מזאווי
|
הנתבע:
1. תומר בן שלמה
2. מיכאל אנטולי בוטירין
3. אבנר בן משה מדעי - נמחק
4. רן בן ציון עדיקה
5. אלעד בן שמואל חגבי - נמחק
עו"ד איילת אשל
עו"ד חנן רובינשטיין
עו"ד משה בראון
|
| פסק-דין |
מבוא
1. התובע, יליד שנת 1984, תושב הכפר ג'אבל מוכבר, עבד בזמנים הרלוונטיים לתביעה כמתדלק בתחנת דלק "ניות" אשר בירושלים.
2. לטענתו של התובע, ביום 14.9.04, בשעה שעשה את דרכו לעבודתו, תקפו אותו מאבטחים תחבורה ציבורית, וגרמו לו לחבלות, בעקבותיהן נדרש למנוחה בת 10 ימים בביתו.
3. בעקבות האירוע הוגש נגד הנתבעים כתב אישום בת"פ 1807/05 מ"י נ' תומר בן שלמה כהן (להלן- ההליך הפלילי).
4. בשלב מוקדם של הדיון בהליך הפלילי זוכה נתבע 3 בפסק דין חלקי, ובעקבות זאת הודיעו התובע ונתבע 3 על הסכמתם לדחיית התביעה נגדו. בעקבות ההסכמה האמורה ניתן ביום 6.3.08 פסק דין חלקי, בגדרו נדחתה התביעה נגד נתבע 3.
5. ביום 24.1.10 נמחקה התביעה ככל שהיא נוגעת לנתבע 5, כיון שלא הוגש כתב הגנה מטעמו, אף לא הוגשה ראייה על המצאה כדין של כתב התביעה.
6. בתום הדיון המשפטי בהליך הפלילי, הורשעו נתבעים 2 ו-5 על ידי כב' השופט ע' שחם, ואילו נאשמים 1 ו- 4 זוכו מחמת הספק.
7. במהלך הדיון בערעור על פסק הדין בהליך הפלילי, בע"פ 4906/09, חזרה בה המדינה, בהמלצת בית המשפט, מכתב האישום נגד נתבע 2, ובעקבות כך זוכה נתבע 2 מהמיוחס לו בכתב האישום.
8. נתבעים 1, 2 ו- 4, שהם הנתבעים היחידים שנותרו בתביעה שבפני, זוכו אפוא מהאישומים שיוחסו להם בכתב האישום.
9. לאחר הזיכוי הודיע התובע ביום 11.5.08, באמצעות בא כוחו, שבעוד שפסק הדין המרשיע מהווה ראייה לכאורה, אין כל נפקות לפסק דין מזכה. בשל כך, ובשל הטענה שהנאשמים אשר זוכו, זוכו מחמת הספק, בחר לדבוק בתביעתו גם נגד הנתבעים שזוכו.
10. נתבעים 3 ו- 4 הגישו הודעת צד ג' לכלל חברה לביטוח בע"מ.
11. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת האחריות ובשאלת הנזקים שנגרמו לתובע, כאחד.
12. תמצית טענת התובע הינה שבמרכזה של התביעה עומדת חוויה מכאיבה ומשפילה, שביסודה טעמים גזעניים, בעטיים הושפל התובע ברבים, הותקף ונחבל. לטענת התובע, גם אם זוכו הנתבעים בהליך הפלילי, היה זה זיכוי מחמת הספק, בשל נטל הראייה הקיים בהליך הפלילי, ובשל קיומן של הגנות הרלוונטיות להליך זה, ואולם אין בכך כדי להשפיע על חובת הפיצוי במישור האזרחי.
13. לעומתו טענו הנתבעים, שמדובר בתביעה קנטרנית ומופרכת. הנתבעים טענו שהם זוכו בהליך הפלילי, ושנקבע עובדתית שהתובע ונהג המונית הם שתקפו את נתבע 1 בצוותא, איימו עליו, וניבלו את פיהם, בעוד שתגובתם הייתה מידתית.
14. אקדים ואציין שבעקבות שמיעת הראיות וטיעוני הצדדים, מצאתי שיש לדחות את התביעה.
הראיות : גרסת התובע
כתב התביעה
15. על פי המתואר בכתב התביעה, ביום 14.9.04 עשה התובע את דרכו לעבודתו, שהייתה אמורה להתחיל בשעה 06:30. בשעה 06:10 לערך, ישב בתחנת האוטובוס שברחוב קינג ג'ורג', במרכז העיר ירושלים, והמתין לאוטובוס.
16. לפתע הגיע נתבע 1 לתחנת האוטובוס, פנה אל התובע באגרסיביות, ושאל אותו "לאן אתה מגיע". לאחר שהתובע השיב שהוא בדרכו לעבודתו, תפס אותו נתבע 1 בחולצתו, והורה לו לחשוף את בטנו, אך התובע "עמד על זכותו להיבדק באופן חוקי ואנושי, וביקש מהנתבע מס' 1 ששוטר יבדוק אותו כל זאת כאשר הנתבע מעליב ומשפיל את התובע הן במעשים והן בדיבורים ובביטויים גזעניים".