ההליך
1. תביעת שיבוב להחזר תגמולי ביטוח שהתובעות שילמו למבוטחן, דוד בירגר (להלן: "
המבוטח" או "
בירגר"), בשל שריפה בעסקו (להלן: "
המוסך" או "
העסק"). מדובר בשריפה גדולה שאירעה בתאריך 31.05.04, באזור העיר נס ציונה. במהלך השריפה עלו באש שטחים נרחבים המצויים סמוך לעסק, חלק מהאש אחזה גם בעסק, והסבה לו נזקים.
2. התביעה הוגשה נגד שתי קבוצות של נתבעים: הנתבעים 1 - 4 והנתבעים 5 - 12; כל קבוצת נתבעים היא הבעלים במושע של חלקה אחרת המצויה בסמוך לעסק. לטענת התובעות האש פרצה בחלקת הנתבעים 1 - 4, עברה לחלקת הנתבעים 5 - 12, ומשם חדרה לעסק. חלק מהנתבעים נפטרו ויורשיהם באים תחתם: הנתבעים 5 - 6 נפטרו, ובמקומם באים נתבעים 5 (א' - ב') וכן 6 (א' - ג'). גם הנתבע 9 נפטר והנתבעות 9 - 9א' באות תחתיו.
הנתבעים 10 - 12 שלחו הודעה לצד שלישי נגד הנתבעים 1 - 4 (צדדים שלישים 1 - 4) ונגד מבוטח התובעות, בירגר, ושני אנשים נוספים מבני משפחתו (צדדים שלישים 5 - 7). צדדים שלישים 5 - 7 שלחו הודעה לצד רביעי נגד הנתבעים 1 - 4.
3. הצדדים חלוקים ביניהם לגבי נסיבות השריפה ומתווה התפשטותה, לגבי אחריות הנתבעים לנזקים שנגרמו, לגבי אחריות המבוטח עצמו לנזקיו שלו, לגבי היקף הנזק שנגרם, ולגבי החבות הביטוחית של התובעות לשלם למבוטח את תגמולי הביטוח.
הנתבעים העלו גם טענות נוספות, הנחלקות לשלוש קבוצות עיקריות. קבוצת טענות אחת יסודה בכך שגם המבוטח ובני משפחתו נמנים על בעלי חלקת הנתבעים 5 - 12, ובבעלותם במושע כמעט 40% מחלקה זו. הטענה היא שעקב כך, ובהתחשב בעובדה שמכל בעלי החלקה, המבוטח הוא היחידי שנכח במקום והפיק רווחים, הנתבעים 5 - 12 אינם חבים כלפיו בחובת זהירות, ומכל מקום יש לייחס למבוטח רשלנות תורמת בשיעור המאיין את התביעה כולה. קבוצת טענות שנייה יסודה בכך שהתביעה הוגשה כשלוש שנים לאחר השריפה, והטענה היא שיש לדחות את התביעה בשל השיהוי הרב בהגשתה ובשל הנזק הראייתי שנגרם לנתבעים עקב כך. קבוצת טענות שלישית יסודה בכך שהעסק שניזוק התנהל ללא רישיון. הטענה היא שהתביעה נגועה באי חוקיות, ולפיכך, ומשיקולים של מדיניות משפטית, דין התביעה להידחות. בין הצדדים עלו עוד טענות נוספות, שאפרטן בהמשך.
4. ואלו העדים שהעידו:
מטעם התובעות העידו 6 עדים: מומחה לחקירת שריפות והצתות, מר אלי היינה שהגיש חוות דעת מומחה; שמאי הרכוש, מר מאיר אוקטן, שהגיש חוות דעת שמאי; שמאי הרכב, מר אבי נחתומי; נציגת חברת הביטוח הפניקס, הגב' איילה פרנקל; המודד, מר יצחק אברבוך, שהגיש חוות דעת מומחה; והמבוטח מר דוד בירגר.
מטעם הנתבעים 1 - 4 העידו 3 עדים: מומחה לחקירת שריפות, מר חן גרציאני שהגיש חוות דעת מומחה; הכבאי מר דורון אלמשלי; והנתבע 1, מר מרום אוסלקה. כן הוגשה חוות דעת השירות המטאורולוגי, לגבי הטמפרטורות והרוחות ששררו במקום השריפה, ללא חקירה נגדית.
הנתבעים 5 (א - ב) - 6 (א - ג) העידו מטעמם את מר יצחק שמואל, מנהל מחלקת רישוי עסקים בעיריית נס ציונה, שהגיש תעודת עובד ציבור ונחקר נגדית על האמור בה; ואת מר אריה אללוף.
הנתבעים 7 ו - 8 העידו בעצמם, ומטעם הנתבעות 9 - 9א, העידה הנתבעת 9.
הנתבעים 10 - 12 העידו מטעמם את מר אשר סטולר, בעל המניות בחברה, הנתבעת 10, וכן מר דוד אילני, אביהם של הנתבעים 11 - 12.
מטעם הצד השלישי 5 - 7 העיד עו"ד רועי בר, שייצג את משפחת בירגר מול עיריית נס ציונה.
5. אבחן תחילה את מתווה השריפה כעולה מהראיות שהובאו, ולאחר מכן את אחריות הנתבעים לנזקים שנגרמו, לרבות אחריותו של המבוטח, בירגר. לאחר מכן אבחן את הטענות הביטוחיות, לרבות שאלת הוכחת הנזק, ולבסוף את טענות ההגנה הנוספות.
הנתבעים היו מיוצגים על ידי שישה עו"ד, ולהלן אתייחס לטענות השונות כטענות שהעלו הנתבעים, מבלי לציין איזה נתבע טען איזו טענה.
מבנה העסק ומיקומו
6. העסק הוא עסק של מגרש לכלי רכב וחלקי חילוף לרכבים (סעיף 1 לתצהיר בירגר סעיף 2 לתצהיר פרנקל). העסק מצוי על מגרש נרחב המשתרע על פני כ - 8 דונם. במרכז הפאה הדרומית של המגרש מצוייה סככה בשטח של כ - 600 מ"ר, ובה 6 מכולות: 5 מהן משמשות לאיחסון ואחת למשרד. בנוסף למכולות הנ"ל, הוצבו בפאה הדרומית של המגרש אוטובוסים ישנים לאיחסון חלפים. על פני המגרש עצמו פזורים רכבים, רובם מיועדים לפירוק, ומעט רכבים ומלגזות, הם בכושר תנועה (ראה דו"ח הסוקר שפונדר מסורדם (סוכנויות 1980) בע"מ, נ/1; עמ' 5 לחוות דעת אוקטן, ת/12).
7. המגרש עליו מצוי העסק נמצא בחלק הצפוני של חלקה 33 בגוש 3842 (להלן: "
חלקה 33"). מצפון למגרש מצוי רחוב רבין; ממזרח לו רחוב וייצמן הוא כביש רחובות - נס ציונה; מערבית לו תעלה, ולאחריה פרדס נטוש המצוי בחלקה אחרת, חלקה 7 בגוש 3849 (להלן: "
חלקה 7"). ממערב לחלקה 7 עובר רחוב תרמ"ג. מדרום למגרש נמשכת חלקה 33, ושם שדה בור עם צמחיית פרא. בדרום שדה הבור ישנם מבנה ובאר היסטוריים של מייסדי העיר נס ציונה (ראה חוות דעת המודד, מר אוברבוך, ונספח א' לחוות הדעת, וכן הסימונים על תרשים זה, נ/5). הנתבעים 5 - 12 וכן בירגר ובני משפחתו, הם הבעלים במושע של חלקה 33; הנתבעים 1 - 4 הם הבעלים במושע של חלקה 7 (חוות דעת אברבוך ונסחי רישום, נספחים ג' ד' לחוות הדעת).
בחלקה 7 ישנו פרדס נטוש והוא כונה על ידי הצדדים "
הפרדס של עותניאל נוימן". בעבר היה הפרדס מטופח והוא הניב פרי, אך לפני שנים יובש הפרדס ונעזב (סעיף 18 לתצהיר אוסלקה; עדות אוסלקה בעמ' 203 שורות 22 - 27). שדה הבור המצוי מדרום לעסק כונה על ידי הצדדים "
שדה בור", והבית והבאר המצויים מדרום לשדה הבור, כונו בשם "
נחלת ראובן". לפיכך להלן יכונו הפרדס, השדה וחלקת העירייה באותן השמות: הפרדס של נוימן, שדה הבור ונחלת ראובן, בהתאמה.