עסקינן בתביעה כספית בסך 663,080 ש"ח, שהגיש ניסים בלפור כנגד רפאל רבין, רוני הרוש, עו"ד שי שלמה ולשכת רישום המקרקעין במחוז ת"א, בגין נזקים שנגרמו לו עקב פרשת עוקץ, במסגרתה נמכר לו מגרש, מרפאל רבין, שנחזה להיות בעליו. לטענת התובע, לצורך הכשרת המצג שהיווה את הבסיס לעוקץ, יצרו ותחזקו הנתבעים (למעט לשכת הרישום) זהות פיקטיבית של רפאל רבין כבעל המקרקעין. הדבר התאפשר, באמצעות שילוב בין חלק מנתוני הזהות של אדם שנפטר ובין חלק מנתוני זהות של הבעלים האמיתי של הנכס (שלא מתגורר בארץ), כשהבחירה בסוג הנתונים שיינטלו מכל אחד מהשניים, נעשתה בקפידה ותרמה לטשטוש עקבות העוקץ. התביעה העיקרית גררה גם הודעת צד ג' ששלחה לשכת רישום המקרקעין ליתר הנתבעים ובהודעת צד ג' ששלח עו"ד שלמה למגדל חברה לביטוח בע"מ, שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית, והכל כפי שיפורט להלן בהרחבה.
רקע עובדתי
רפאל רבין (" רבין") הציג עצמו כבעלי המגרש נשוא התביעה, הידוע כחלקה 328 בגוש 6632 באזורי חן בת"א (" המקרקעין" או " המגרש"). מר רוני הרוש (" הרוש") שימש כאיש הקשר בין התובע לרבין והציג עצמו כמתווך מורשה. עו"ד שי שלמה (" עו"ד שלמה"), ערך את הסכם המכר וייצג את שני הצדדים בעסקה הנ"ל. לשכת רישום המקרקעין במחוז ת"א (" הטאבו"), היא שרשמה את הערת האזהרה נשוא העסקה.
במהלך שנת 2009 נכנס הרוש למשרדו של המתווך מיכאל טורג'מן (" טורג'מן"). הרוש, שהציג עצמו כמתווך נדל"ן, התעניין לגבי עבודה במשרד ונענה בשלילה. כשנה לאחר מכן, פנה הרוש לטורג'מן פעם נוספת וטען שבטיפולו מגרש אטרקטיבי למכירה. בפגישה בין השניים, שהתקיימה ביום 20.6.10, הציג הרוש, נסח טאבו ותיק מידע מעיריית ת"א, המפרט את זכויות הבניה והתב"ע נשוא המקרקעין. מהנסח עלה שהבעלים הרשום של המקרקעין, הינו מר דניאל אלקושי (" דניאל אלקושי" או " אלקושי"), בעל דרכון ישראלי מס' 382318. הרוש ציין שאינו מקבל דמי תיווך מהמוכר וכן שעסקה פוטנציאלית קודמת בנכס נכשלה. יצוין שבפועל, לעסקה נשוא התביעה, קדמו שתי עסקאות פוטנציאליות שנכשלו מסיבות עלומות - האחת עם מר ט.ה.(" ה'") והשנייה עם מר אשר אילוז (" אילוז").
טורג'מן, שכן של התובע ובעל היכרות רבת שנים עמו, הצליח לעניין אותו בנכס, שתמורתו נדרשו דאז 2,400,000 ש"ח. בפגישה שערכו השלושה עוד באותו היום בבית התובע, הוצגו גם לתובע המסמכים שלעיל, וסוכם שבמידה והעסקה תצא לפועל, ישלם התובע דמי תיווך בסך של 100,000$ (כ-380,000ש"ח), שיחולקו שווה בשווה בין הרוש וטורג'מן. בערב הפגישה (20.6.10), הסיע הרוש את התובע וטורג'מן ברכבו להתרשם ממיקום הנכס.
למחרת היום (21.6.10), משהתברר לתובע שפוטנציאל הבניה שהוצג בפניו עוד קודם לכן ע"י הרוש אינו מדויק, ולאחר דין ודברים עם האחרון, הופחת מחיר העסקה ל-2,320,000ש"ח וכך עוגן גם בחוזה. הרוש המליץ בחום שעו"ד שלמה ייצג את שני הצדדים לעסקה והתובע הסכים לכך.
ביום 22.6.10, לאחר שהתובע העיר הערותיו על טיוטת החוזה, נקבע היום למחרת כמועד לחתימת החוזה (23.6.10). בטיוטה ובהמשך גם בחוזה עצמו, זוהה המוכר, דניאל אלקושי, באמצעות מס' דרכון (382318) ומס' ת"ז (011275831). באותו ערב, מסר התובע להרוש שיק ע"ס 14,500 ש"ח, לאחר שנעתר לבקשת האחרון, להעביר לו מקדמה על חשבון חלקו בדמי התיווך.
ביום 23.6.10 נחתם חוזה המכר, בפגישה שנערכה במשרדו של עו"ד שלמה בירושלים, בהשתתפות עו"ד שלמה, התובע, טורג'מן, רבין, הרוש, וכן מתמחה ופקידה שעבדו במשרדו של עו"ד שלמה. רבין, שהציג עצמו כדניאל אלקושי - בעל המקרקעין, גם חתם בזהות זו על החוזה ונספחיו (נסח טאבו, צילום ת"ז של המוכר וצילום רישיון הנהיגה של התובע) ואלה נחתמו גם ע"י התובע. הצדדים גם חתמו על ייפוי כוח לטובת עו"ד שלמה, לצורך ביצוע פעולות למימוש העסקה. יצוין שבפגישה, סיפר רבין ששינה את שמו מ"קלינסקי" ל"אלקושי", כשעלה ארצה מברה"מ בשנות ה-70.
רבין גם חתם במעמד זה, על בקשה לרישום הערת אזהרה לטובת התובע על זכויות במגרש. בבקשה צוין דניאל אלקושי כמבקש הרישום, בליווי פרטי כתובתו ומס' ת"ז שלו (מס' הדרכון לא נרשם בבקשה למרות שבנסח הטאבו מזוהה דניאל אלקושי באמצעות מס' דרכון בלבד ולא באמצעות מס' ת"ז). עו"ד שלמה חתם במסגרת הבקשה על הצהרה שלפיה הבקשה נחתמה ע"י מבקש הבקשה, היינו דניאל אלקושי, מס' ת.ז. 011275831.
בחוזה המכר סוכם שהתמורה, בסך 2,320,000 ש"ח, תשולם בשני תשלומים. הראשון בסך 247,000 ש"ח, ישולם כבר במעמד החתימה, באמצעות שיק שיופקד בנאמנות בידיו של עו"ד שלמה ויועבר למוכר אך ורק לאחר רישום הערת האזהרה. התשלום השני על יתרת התמורה, ישולם תוך 60 יום ממועד החתימה, כשחלקו יועבר לידי המוכר וחלקו לידי עו"ד שלמה בנאמנות, וזאת להבטחת המצאת כל המסמכים הנדרשים לרישום זכויות התובע כבעלים. לגבי דמי התיווך סוכם בע"פ, שאלה ישולמו בתשלומים בהתאם להתקדמות העסקה ורישומה בטאבו.
במעמד החתימה, דרש התובע לאמת את זהות המוכר באמצעות דרכונו, וזאת משבנסח הטאבו, זוהה בעלי הנכס ע"י מס' דרכון בלבד. דא עקא, רבין טען ששכח את דרכונו בבית והבטיח להציג צילום שלו כבר למחרת. התובע, שהוטרד מכך (גם לאחר שעו"ד שלמה ציין בפניו שהוא מכוסה בביטוח אחריות מקצועית), עמד על כך שהתשלום הראשון ישוחרר, רק לאחר רישום הערת אזהרה ולאחר שתאומת זהות המוכר באמצעות דרכונו, (כשיצוין שהצדדים חלוקים בשאלת טיב התחייבותו של עו"ד שלמה לאימות זהות המוכר, האם באמצעות הצגת הדרכון בלבד, או גם ע"י בדיקות במשרד הפנים, כפי שעוד יפורט בהמשך פסק הדין). רק משהתחייב עו"ד שלמה לעשות כן, חתם התובע על החוזה. לאחר החתימה, מסר התובע לעו"ד שלמה בנאמנות, שיק בסך 247,000 ש"ח ע"ח התשלום הראשון ושיק נוסף בסך 5,750 ש"ח עבור שכר-טרחת עו"ד.
למחרת (24.6.10), הודיע עו"ד שלמה לתובע על רישום הערת האזהרה וכי מהבדיקות שנערכו, עולה התאמה מלאה בין פרטי המוכר לפרטי הבעלים. יצוין שבמועד זה אכן נרשמה ההערה ואסמכתא לכך נמסרה לעו"ד שלמה.
משהתקיימו לכאורה התנאים לשחרור כספי הנאמנות, שילם התובע, בפגישה שנערכה בביתו ובנוכחות טורג'מן, את התשלום הראשון של עמלת התיווך, בסך 58,000 ש"ח לטורג'מן ובסך 60,500 ש"ח להרוש. ביום 27.6.10 סירב התובע לבקשת עו"ד שלמה, להקדים ולשלם חלק מהתמורה, בסך 200,000 ש"ח, בכדי לסייע לרבין לכיסוי הוצאות מכירת המגרש. כך גם היה כעבור ימים אחדים, עת ביקש עו"ד שלמה הקדמת תשלום בסך 100,000 ש"ח, מסיבה זהה. ביום 30.6.10 נעתר התובע לבקשת הרוש, להעביר לו סך של 47,000 ש"ח ע"ח דמי התיווך, כשעוד באותו ערב, נעתר שוב לבקשתו, הפעם להקדמת תשלום נוסף בסך 73,000 ש"ח, וזאת לאחר שהתובע התנה תשלום סכום זה באישורו של טורג'מן לכך והרוש ביים, בנוכחות התובע, שיחה עם טורג'מן בה לכאורה זכה באישורו. סה"כ שילם התובע להרוש 195,000 ש"ח.
דא עקא, משהתברר לתובע בעקבות שיחה עם טורג'מן, כי השיחה הנ"ל בוימה, החל לחשוד בהרוש, שבשלב זה, כבר לא ניתן היה להשיגו. בהמשך ומבירור שערך התובע, התגלה שהרוש הורשע בעבירות מרמה, זיוף והתחזות בעסקת נדל"ן אחרת (ת"פ 5850-07 מדינת ישראל נ' הרוש) וכי הרוש אמור היה להתחיל לרצות את עונשו ביום 20.6.10. ביום 5.7.10 ולאחר בירורים נוספים, הסתבר שמס' ת"ז שהוצג לתובע כמספר ת"ז של בעל המגרש, דניאל אלקושי, הינו למעשה מס' ת"ז של אדם אחר, ששמו מר דניאל קלינסקי, ואשר נפטר בשנת 2003. בשלב זה, השיב טורג'מן לתובע את הכספים שקיבל ממנו עבור דמי תיווך.
באותו יום ולדרישת התובע וטורג'מן, נערכה פגישה בהולה במשרדו של עו"ד שלמה. הפגישה, שהוקלטה ללא ידיעת עו"ד שלמה, נערכה בהשתתפותו ובהשתתפות התובע, אחיו של התובע (מר אדמונד ניסים), טורג'מן ובתו (גב' שירי טורג'מן). עו"ד שלמה טען שהוא מופתע והמום, הכחיש כל מעורבות בעניין והזכיר שוב את הכיסוי הביטוחי שלו.
ביום 6.7.10 הודיע עו"ד שלמה לתובע טלפונית, שמתשובה לשאילתא ממאגר הנתונים של משרד-הפנים (" השאילתא") שהגיש באותו היום, עולה שדניאל קלינסקי, נפטר בשנת 2003. עו"ד שלמה פקסס את השאילתא הנ"ל לתובע, יחד עם שאילתא נוספת מיום 1.6.10, בה לא צוין דבר פטירתו של קלינסקי. בשיחה, עוד סיפר עו"ד שלמה שהוא בקשר רציף עם הרוש, שהחל כבר לרצות את מאסרו, ושהאחרון טען בפניו שאינו קשור למרמה ושבכוונתו להשיב את הכספים שקיבל. עוד באותו היום התקשר הרוש עצמו לתובע, הכחיש את מעורבותו והבטיח את השבת הכספים.
ביום 15.7.10, שלח ב"כ התובע דאז - עו"ד שמעון שרביט (" עו"ד שרביט") לעו"ד שלמה, הודעה על ביטול ההסכם ודרש את השבת כספי-הנאמנות שהופקדו בידיו. עו"ד שלמה השיב (מכתבו מיום 18.7.10), שהכספים הועברו בחלקים שונים לרבין ולהרוש וכן שימשו לתשלום שכר-טרחתו. במכתב נוסף ששלח עו"ד שלמה, מיום 19.7.10, טען שביקר את הרוש בכלא ושבכוונתו להתלונן במשטרה כנגד רבין והרוש. עו"ד שלמה אכן הגיש את התלונה האמורה באותו היום.
בסמוך לאחר מועד זה, בשיחה עם עו"ד שרביט, סירב עו"ד שלמה להשיב 40,000 ש"ח מכספי-הנאמנות, שאישר שעדיין מצויים ברשותו, לכאורה לאור הוראת המשטרה וכדי למנוע שיבוש הליכי חקירה. בהמשך, נמנע הוא מלהשיב לדרישת עו"ד שרביט (במכתבו מיום 22.7.10) לפרט את התשלומים שעברו תחת ידיו בנוגע לעסקה, וזאת לאחר שניסיונות ליצור עמו קשר עלו בתוהו.
ביום 30.8.10 קיבל התובע מכתב התראה מאת עו"ד רפאל לוי אבשלום, בו נדרש למחוק את הערת האזהרה לאלתר ולבטל את החוזה, אחרת יתבע ע"י מר דניאל עוקשי (" עוקשי") לשעבר אלקושי, בעל מס' דרכון ישן 382318, שהוא בעל המקרקעין האמיתי. מכתב דומה נשלח לעו"ד שלמה. ביום 31.8.10 הגיש עוקשי המרצת פתיחה (ה"פ 4244-09-10) נגד התובע ודניאל אלקושי, בה עתר לסעד הצהרתי שהוא בעל המקרקעין ולמחיקת הערת האזהרה. כן הוגשה בקשה לצו מניעה זמני למניעת דיספוזיציה בנכס. כמו כן, ביקש עו"ד שרביט מעו"ד שלמה, במכתבו מיום 7.9.10, שיפעל למחיקת ההערה.