א.
רקע כללי:
1. התובעת הינה חברה ממשלתית עירונית לדיור, לשיקום ולהתחדשות שכונות בתל-אביב יפו, אשר הוקמה לפני שנים רבות לצורך פינוי ובינוי מתחם כפר שלם שבתחומי עיריית תל-אביב יפו (להלן - מתחם כפר שלם או המתחם).
2. על פי החלטה מס' 995 של מועצת מנהל מקרקעי ישראל מיום 3.4.04 (להלן - החלטה 995 וממ"י, בהתאמה) הוסמכה התובעת, בין השאר, לפעול לפינוי מחזיקים שלא כדין במקרקעין שבמתחם כפר שלם, לרבות בהגשת תביעות לסילוק יד ולתשלום דמי שימוש ראויים.
3. מכוח החלטה 955 ולצורך יישומה נחתם, ביום 28.7.04, חוזה בין ממ"י לבין התובעת, בו הוסכם כי הזכויות המלאות של המדינה, במקרקעין שבמתחם, יועברו לידי התובעת. על פי חוזה זה זכאית התובעת להירשם כבעלים, בין היתר, של חלקה 294 בגוש 6130 (להלן - החלקה). חלקיה של החלקה - הידועים גם כחלק ממגרשים 2 על פי תב"ע 2352 - מהווים חלק מרח' ח' 7, והכל כמסומן בתשריט נספח ב' לכתב התביעה (להלן - המקרקעין).
4. בתובענה דנא עותרת התובעת לסילוק ידם של הנתבעים מהמקרקעין. בכתב התביעה נטען כי נתבעת 2 (להלן - הנתבעת) מחזיקה שלא כדין במקרקעין, וזאת תוך הסגת גבולה של התובעת והפרת זכויותיה. יתר על כן, בניגוד לכל דין, מקיימת הנתבעת במקרקעין מבנה למגורים (להלן - המבנה), בו היא משכנת בתמורה את נתבע 1 (להלן - הנתבע).
5. עוד נטען בכתב התביעה, כי התובעת פנתה לנתבעים ביום 8.7.07 במכתבי דרישה לפינוי המקרקעין והתראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, אך הנתבעים לא שעו להם; ומכאן התובענה.
6. התובענה הוגשה בסדר דין מקוצר. הנתבע לא הגיש בקשת רשות להתגונן ועל כן - על פי בקשת התובעת ועל סמך האמור בכתב התביעה, על צרופותיו - ניתן ביום 17.2.08 פסק דין נגדו, אשר הורה לו לסלק את ידו מהמקרקעין לאלתר. פסק הדין דנא עוסק, אפוא, רק בעניינה של הנתבעת, אשר קיבלה רשות להתגונן בהסכמת התובעת ונשמעו ראיות בעניינה.
ב.
טיעוני התובעת וראיותיה:
7. מטעם התובעת העיד מר גיל סער, המשמש כמנהל הכללי של התובעת מזה מספר שנים. בתצהירו העיד מר סער על זכויותיה של התובעת בחלקה, אשר הבעלות הרשומה בה היא של מדינת ישראל כאמור במרשם המקרקעין (ר' העתק נסחי הרישום, נספח ב' לתצהירו של מר סער).
8. לתצהירו של מר סער צורף גם העתק ייפוי כוח והרשאה נוטריוניים, שניתנו לתובעת מאת ממ"י לבצע כל פעולה במקרקעין, לרבות כל פעולה הנדרשת לסילוק פולשים מהמתחם (ר' נספח ו' לתצהירו).
9. מר סער הצהיר על תפיסת המקרקעין שלא כדין על ידי הנתבעת והבנייה עליהם תוך השגת גבולה של התובעת, והכל מבלי שהנתבעת ערכה חוזה כלשהו המאפשר לה לתפוס חזקה במבנה או במקרקעין ומבלי שהנתבעת שילמה מאומה בעבור החזקתה במבנה ובמקרקעין, לא לתובעת ולא לכל גורם אחר.
10. לגרסת מר סער, הנתבעת כלל אינה מתגוררת במקרקעין אלא משכנת בהם אחרים כנגד תשלום, וזאת בהיעדר כל הרשאה לכך. יתר על כן, מבדיקות שערכה התובעת עולה כי הנתבעת הינה בעלת זכויות בדירת מגורים ברח' חיים לנדאו 3 ברמת-גן (להלן - הדירה ברח' לנדאו), בה היא מתגוררת כיום ומחזיקה בקו טלפון על שמה (ר' נספח ז' לתצהיר - העתק נסח מלשכת רישום המקרקעין מיום 30.10.08; נספח ח' לתצהיר - העתק דו"ח סוקר מיום 23.9.05 (להלן - דו"ח הסוקר); נספח ט' לתצהיר - תוצאות חיפוש שם וכתובת לפי מודיעין חברת בזק (144)).
11. לעניין דו"ח הסוקר יש להעיר, כי על פי האמור בו לא נמצאו ראיות לקשר של הסכם שכירות בין הנתבע לבין הנתבעת. על פי הדו"ח, הנתבע לטענתו מכיר היטב את הנתבעת ומתוקף הכרותם זו מחזיק במבנה ושומר עליו בעבור הנתבעת, מזה שנים רבות. המבנה עצמו, על פי ממצאי הסוקר, הינו מבנה אבן חד קומתי עם גג אזבסט, הכולל שני חדרים וחדרי שירות, אשר מתוחזק ברמה נמוכה.
12. לנוכח האמור בפסקה 10 דלעיל הוסיף מר סער וטען, למעלה מן הצורך לשיטתו, כי הנתבעת אינה עומדת בקריטריונים אשר נקבעו לפיצוי מחזיקים במקרקעין במתחם בגין פינוים. קריטריונים אלה נקבעו על פי עיקרון סוציאלי בהתאם להחלטה 955, ועל כן דורשים רציפות מגורים בפועל, מהמועד הקובע לפי ההחלטה (דהיינו: יום 1.4.87) ועד הפינוי בפועל, כמו גם היעדר זכויות בעלות או חכירה בנכס מקרקעין אחר (ר' ריכוז החלטות ועדות הפינויים ת/1); והכל מתוך מטרה לסייע לאוכלוסייה זכאית להבטיח לעצמה קורת גג.
13. מר סער הכחיש, במהלך חקירתו הנגדית, את טענות הנתבעת לפיהן נוהל עמה בזמנו משא ומתן לפינוי. על פי גרסתו, הוא אמנם לא ערך בירור עם מי שהנתבעת פנתה אליו לטענתה, אך בתיקיה של התובעת אין כל אסמכתא בכתובים לטענות הנתבעת (ר' בפרוטוקול, עמ' 3 שורה 21 ואילך).
14. הנה כי כן, כך לגרסת מר סער, עסקינן בנתבעת שאינה נמנית עם אוכלוסייה נזקקת, ואף אינה מקיימת את התנאים של מגורים בפועל במקרקעין ורצף מגורים אשר נדרשים לשם קבלת פיצוי לפי הקריטריונים שנקבעו.
15. עוד הוגשה מטעם התובעת חוות דעת מומחה, שנערכה ביום 1.12.08 על ידי מר ברנרד גטניו, מודד מוסמך. מר גטניו נתבקש לבצע מדידה קרקעית שתשקף את היקף המחוברים המוחזקים על ידי הנתבעים. יש לציין כי ממצאי חוות דעתו - עליה לא נחקר מטעם הנתבעת (ר' בפרוטוקול, עמ' 1 שורה 21) - מתיישבים עם האמור בדו"ח הסוקר.
ג.
טיעוני הנתבעת וראיותיה:
16. מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בלבד. על פי גרסתה, משפחתה, שעלתה ארצה בשנת 1938, עברה בשנת 1948 להתגורר במקרקעין - המצויים בתחום הכפר סלמה שהפך לכפר שלם - וזאת בהוראת ראש הממשלה דאז, מר דוד בן-גוריון. החל מאותה עת התגוררו הוריה וסבתה של הנתבעת במקרקעין, שבהם גם נולדו וגדלו ילדיהם של הורי הנתבעת, לרבות הנתבעת עצמה.