רקע וטענות והצדדים
1. התובע, יליד 1962, עותר לחייב את הנתבעים בנזקי גוף שנגרמו לו בתאונת דרכים מיום 06/01/96, עת נפגע בהיותו נוסע ברכב הנהוג ע"י נתבע 1 (להלן: "
מוטי סלע").
התביעה הוגשה נגד מוטי סלע ונגד קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "
קרנית"), שכן, לפי הטענה, בעת התאונה לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש ברכב.
2. ממקום התאונה הובהל התובע לבית-החולים הלל יפה, שם קיבל טיפול ראשוני ועבר בדיקות וצילומים. הוא אובחן כסובל מחבלה בראש ובחזה, שברים בצלעות, שבר בעצם הבריח, שבר של הסקפולה והקורקואיד מימין ושבר של הרמוס פוביס עליון ותחתון מימין. לבקשתו, הוא הועבר לבית-חולים פוריה הסמוך למקום מגוריו, ואושפז עד ליום 17/01/96. ביום 24/01/96 הגיע שוב לבית-החולים וכך גם ביום 30/01/96, עם תלונות על כאבים בבטן תחתונה והקאות. הוא נבדק ושוחרר להמשך מעקב.
3. קרנית הכחישה את טענות התובע, ביניהן הטענה כי בנסיבות המקרה לא היה כיסוי ביטוחי לשימוש ברכב, ולחילופין ולמקרה שיקבע כי אלו פני הדברים, הגישה הודעת צד שלישי נגד מר דותן בוקובזה, מר שמעון אוזן ומר יגאל משה, שהיו, לפי הטענה, בעלי/מתירי השימוש ברכב חסר הכיסוי הביטוחי.
4. מוטי סלע לא הגיש כתב הגנה ואף לא התייצב לדיוני קדם-המשפט שהתקיימו בתיק, זולת ישיבה מיום 29/03/09, אליה הגיע לאחר שהסתיימה הישיבה והצדדים כבר עזבו את האולם 50 דקות קודם לכן, או אז הודע לו כי עליו להתייצב לישיבת ההוכחות שנקבעה.
בישיבת ההוכחות מיום 27/04/11 הודיע עו"ד כהן המייצג את מוטי סלע, כי קרנית הכירה בחבות שלה כלפיו ואף פיצתה אותו, ולכן מן הדין שתיקח על עצמה את החבות ביחס לתובע וכי נכון יהיה למחוק את התביעה נגדו, תוך השארת האפשרות לזימונו כעד ולא כצד. עוד הוא טען, כי חלה התיישנות בתביעה נגד מוטי סלע.
5. צד ג' 1 (להלן: "
בוקובזה") מבקש לדחות את ההודעה נגדו מחמת התיישנות.
עוד הוא טוען לגופו של עניין, כי ביקש לרכוש את הרכב במרץ 95 מצד ג' 2 (להלן: "
אוזן") שהציג את עצמו כבעלים של הרכב. לטענתו, הוא שילם לאוזן מקדמה והבעלות הועברה על שמו. בפועל, יומיים לאחר העברת הבעלות, התחרט על העסקה וביטל אותה בהסכמת אוזן, תוך שקיבל את המקדמה בחזרה, אך הבעלות נותרה בפועל על שמו.
עוד הוא טוען בכתב ההגנה, כי במועדים הרלבנטיים לתאונה הוא כלל לא היה הבעלים של הרכב, וזה נותר על שמו רק כתוצאה ממחדל אוזן להעביר בחזרה את הבעלות על שם אוזן או על שם כל צד שלישי אחר. לטענתו, בזמן התאונה הרכב לא היה בחזקתו, בשליטתו ובשימושו, וממילא הוא לא יכול היה להתיר את השימוש בו.
6. אוזן טוען כי יש לדחות את ההודעה נגדו מחמת התיישנות, וכן הוא טוען כי קרנית הגישה כנגדו תביעה בבית-משפט השלום בתל-אביב לפיצוי בגין תשלומים אותם שילמה לנפגעים אחרים בתאונה מושא התביעה העיקרית, אך בסופו של דבר, לבקשת קרנית, נמחקה התביעה נגד אוזן, ללא צו להוצאות. אוזן טוען כי בכך גילתה דעתה כי אין לה עילת תביעה נגדו, ובהתאם לגילוי דעת זה שינה אוזן את מצבו לרעה ולא עמד על זכאותו לתשלום הוצאות בגין התביעה שהוגשה נגדו בתל-אביב. התנהלות זו איננה תמת לב ויש לחייב, לטענתו, את קרנית בתשלום הוצאותיו ונזקיו בגין התביעות החוזרות והנשנות.
יודגש כי בכתב התשובה להודעת צד ג' לא מפרט אוזן כל גרסה עובדתית ביחס לשאלת הקשר שלו לאותו רכב המעורב בתאונה והבעלות בו.
7. צד ג' 3 (להלן: "
משה") טוען בכתב ההגנה כי מעולם לא היה בעלים ו/או המחזיק ו/או מתיר השימוש ברכב. לטענתו, אוזן עסק בסחר בכלי רכב והשכרתם, ובמועד התאונה מסר למוטי סלע או השכיר לו את הרכב שהיה בבעלותו, בשליטתו והחזקתו.
למען שלמות התמונה, יצוין כי במועד שלאחר הגשת כתבי הטענות מטעם כל הצדדים, הוברר כי משה הוא דודו של בוקובזה.
דיון והכרעה
התביעה העיקרית
8. אשר לטענות הסף של הנתבעים והצדדים השלישיים ביחס להתיישנות - התאונה ארעה ביום 09/01/96 והתביעה שבפניי הוגשה ביום 06/02/05, לכאורה לאחר שחלה עליה התיישנות. עם זאת, אני קובעת כי בענייננו ארעו ארועים המפסיקים את מירוץ ההתיישנות ולהלן אפרט:
ביום 27/12/96 הוגש כתב תביעה בעניין התאונה לבית-המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 10742/96. לאחר 10 חודשים נמחקה התביעה ביום 07/10/97.
ביום 09/04/00 הוגשה תביעה לבית-משפט השלום בחיפה וקיבלה מספר 9010/00. לאחר שקרנית והתובע הסכימו על מינוי מומחה, פרופ' סודרי, הוארך המועד להשארת התיק תלוי ועומד עד 01/04/03. בסופו של דבר נמחקה התביעה ביום 13/10/03.