פסק-דין בתיק ת"א 2606-02-08

מבוא

1. התובע, יליד 7.10.59, עותר, כי בית המשפט יחייב את הנתבעות לפצותו בגין נזקיו אשר נגרמו, לטענתו, בשל תאונת עבודה מיום 13.9.06.

תמצית טענות הצדדים

2. הנתבעת מס' 1 (להלן: "מעגלי מלתא") הינה חברה בע"מ העוסקת ביצור מעגלים מודפסים. בתקופה הרלוונטית הייתה מעסיקתו של התובע. הנתבעת מס' 2 (להלן: "מגדל") הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את מעגלי מלתא בביטוח חבות מעבידים במועדים הרלוונטיים לתובענה.

3. מכתב התביעה עולה, כי במועדים הרלוונטיים עבד התובע כאיש אחזקה אצל מעגלי מלתא. לטענת התובע, ביום 13.9.06 ובעת ביצוע עבודתו בהתאם להוראות מנהלו, היה עליו לקבע לוח פלסטיק בגובה כמה מטרים, תוך כדי עמידה על סולם ושימוש במברגה. התובע טוען, כי לפתע הסולם אשר עליו עמד נשבר וכתוצאה מכך הוא נפל מגובה של כ-3 מטרים ונפגע ברגלו השמאלית.

4. לטענתו, הוא הובהל ממקום התאונה לבית חולים פוריה, שם אובחן, כי הוא נפגע בקרסול שמאל, רגלו גובסה והוא שוחרר לביתו עם המלצה להמשך ביקורת. למחרת, ולאחר שכאביו גברו, הגיע התובע לבית חולים העמק, הוא טופל ושוחרר לביתו למנוחה והמשך טיפול במסגרת קופת חולים. בהמשך אובחן, כי התובע סובל מנזק לפטישון החיצוני לקרסול שמאל.

5. התאונה הוכרה כתאונת עבודה ונקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10%. לטענת התובע, נכותו התפקודית עולה על נכותו הרפואית. התובע צירף חוות דעת מטעמו, לפיה בעקבות התאונה נותרה לו נכות צמיתה בשיעור 10%.

6. התובע טוען, כי אינו יודע ואין בידו לדעת את הנסיבות אשר גרמו לתאונה וכי התאונה ארעה עקב שימוש בסולם השייך למעגלי מלתא והיה בשליטתה המלאה. לטענתו, התאונה מתיישבת יותר עם המסקנה שמעגלי מלתא לא נקטה זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהיא נקטה זהירות סבירה. לפיכך טוען התובע, כי על מעגלי מלתא  להוכיח, כי היא לא התרשלה ובגין התרשלותה נגרם הנזק.

7. התובע טוען, שהתאונה ארעה בשל מעשיה ו/או מחדליה של מעגלי מלתא. לטענתו, מעגלי מלתא לא סיפקה לו סולם תקין, או פיגום, מלגזה או מנוף לשם ביצוע עבודתו בהתאם להוראות הבטיחות בעבודה. לטענתו, לשם ביצוע עבודתו הוא נדרש לעמוד במקום לא יציב בעודו מחזיק מברגה. כן טוען, כי מעגלי מלתא לא דאגה לרווחת ושלום עובדיה, לא נקטה בצעדים הדרושים לשם מניעת התאונה, לא דאגה לתחזוקה הולמת של הכלים וביניהם של הסולם ממנו נפל, הרשתה לו לעבוד ולעמוד על קרקע לא ישרה בניגוד לתקנות העבודה, הרשתה לו לעלות על סולם בעודו אוחז במברגה בגובה מספר מטרים ולבצע את עבודתו בתנאים מסוכנים וללא אמצעי בטיחות, הפרה חובות חקוקות ובמיוחד את הוראות פקודת הבטיחות בעבודה ופקודת הנזיקין ולא מינתה מנהל עבודה.

8. התובע טוען, כי על מעגלי מלתא לפצותו מאחר והייתה מעבידתו והוא נפגע בעת שביצע עבודתו אצלה ועל כן, היא חבה כלפיו אחריות ישירה. לטענתו, על מגדל לפצותו מאחר וביטחה את מעגלי מלתא במועדים הרלוונטיים.

9. לטענת התובע, טרם התאונה הוא עבד והשתכר באופן סדיר ובעקבות התאונה הוא נעדר תקופה ארוכה ונגרמו לו הפסדים רבים וכיום אין בידו לעבוד בעבודה פיזית. התובע עותר לפיצוי בגין הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה לעבר ולעתיד, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הפסד פנסיה ותנאים סוציאליים, עזרת צד ג' לעבר ולעתיד וכאב וסבל.

10. הנתבעות מתנגדות לתובענה וטוענות, כי דינה להדחות. לטענתן, האירוע הנטען אינו מקים חבות כלשהי שלהן כלפי התובע וכתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה נגדן. הנתבעות מכחישות את האירוע נשוא התובענה וטוענות, כי אם אירע, הרי שאירע בשל רשלנותו הבלעדית או המכרעת של התובע. לטענתן, חבות מגדל הינה בהתאם לתנאי הפוליסה.

11. לטענת הנתבעות, התובע הינו היחיד אשר יודע או אמור לדעת את נסיבות התאונה והן  מתיישבות עם המסקנה שהתובע לא נקט באמצעי זהירות סבירים והתאונה ארעה בשל רשלנותו הבלעדית או המכרעת.

12. הנתבעות מכחישות את נזקיו הנטענים של התובע ואת נכונות קביעת המל"ל באשר לנכותו. לטענתן, לתובע לא נותרה נכות תפקודית בשל התאונה בה עסקינן. עוד טוענות, כי מצבו של התובע אינו קשור לתאונה. הנתבעות מוסיפות, כי התובע לא פירט את ראשי הנזק המיוחדים ומטעם זה יש לדחות את התביעה.

13. לבסוף טענו הנתבעות, כי עסקינן בתאונת עבודה ועל התובע למצות זכויותיו במסגרת המוסד לביטוח לאומי.

14. הנתבעות הגישו הודעת צד ג' נגד סולמות חגית (1990) בע"מ (להלן: "סולמות חגית"). מההודעה לצד שלישי עולה, כי סולמות חגית הינה החברה אשר יצרה ושיווקה את הסולם ממנו נפל התובע, לטענתו. לטענת הנתבעות, הסולם נרכש מסולמות חגית כחצי שנה לפני האירוע נשוא התובענה.

15. הנתבעות טוענות, כי הן אינן יודעות ואין בידן לדעת את הסיבות הממשיות אשר גרמו לתאונה. לטענתן, נסיבות התאונה מתיישבות יותר עם המסקנה שסולמות חגית או מי מטעמה לא נקטו באמצעי הזהירות הסבירים מאשר עם המסקנה ההפוכה ועל כן על סולמות חגית מוטל הנטל להוכיח שלא הייתה התרשלות מצידה לגבי התאונה. הנתבעות טוענות, כי בנסיבות המקרה חל הכלל לפיו הדבר מדבר בעד עצמו. כן טוענות,  כי הסולם הינו בבחינת "דבר מסוכן" ועל כן על סולמות חגית מוטל להוכיח, כי לא הייתה מצידה רשלנות בגינה יש לחייבה.

16. עוד טוענות הנתבעות, כי סולמות חגית התרשלה וכי התאונה ארעה בשל רשלנותה הבלעדית או המכרעת ו/או הפרת חובות חקוקות על ידיה. הנתבעות טוענות, כי סולמות חגית התרשלה שעה שלא נקטה באמצעי זהירות מספיקים בנסיבות העניין, סיפקה סולם פגום או לא תקין, לא פעלה באופן שיצרן או ספק סולמות סביר היה פועל בנסיבות העניין, לא פיקחה על ייצור הסולם והפרה הוראות חוק. לפיכך, סולמות חגית אחראית לאירוע התאונה ולנזקי התובע ועל כן ככל שבית המשפט יחייבן לפצות את התובע בגין נזקיו, הרי שעל סולמות חגית לשפותן בגין כל סכום אשר ישלמו לתובע.

17. לטענת סולמות חגית, דין ההודעה לצד שלישי להדחות. לטענתה, לא מתקיימות הנסיבות בגינן יש להורות על היפוך נטל הראייה. עוד טענה, כי לא הייתה לה שליטה על נסיבות התאונה והיא נקטה באמצעי זהירות סבירים. סולמות חגית מכחישה את הטענה באשר לרשלנותה ולטענתה, היא מייצרת סולמות תקינים ובהתאם לכללי הבטיחות בעבודה ולכל סולם היוצא ממפעליה מודבקות מדבקות עם הוראות שימוש ואזהרה. מרגע שסולם יוצא משעריה אין היא אחראית לרמת או צורת אחזקתו ולא ניתן לדרוש, כי תוודא שכל סולם היוצא משעריה מטופל כראוי. עוד טענה, כי מיד עם קבלת תלונה אודות סולם כלשהו מונחים המתלוננים לא לעשות בו שימוש עד אשר הוא ייבדק במפעל. סולמות חגית טוענת, כי במפעל ישנה מחלקת בקרת איכות אשר בודקת דגמי סולמות ומפקח על הייצור, והדבר מבטיח שכל סולם היוצא מן המפעל הינו בטוח לחלוטין לשימוש. לטענתה, הסולמות נבדקים באופן פרטני וככל שנמצא בהם פגם כלשהו הסולם מוחזר למערך הייצור ומתוקן. לטענת סולמות חגית, לא ייתכן שסולם יצא מהמפעל כשחסר בו מרכיב חיוני.