ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
2470-07
05/10/2011
|
בפני השופט:
יחזקאל קינר - סגן הנשיאה
|
- נגד - |
התובע:
יהודה שנהב עו"ד ליאור רוב
|
הנתבע:
1. מכבית אלדד סמוך 2. טל (אלדד) כץ 3. סמדר (אלדד) חנן 4. פנחס סופרי 5. יהודה מנור 6. רות גולדשמיד 7. בנימין לבית גולדשמיד 8. ברנרד סלם 9. אני סלם (פרטוש סבן) 10. יפה אבישר 11. מרדכי אבישר 12. שושנה וולף 13. פליקס וולף 14. ברוך קימור 15. שושנה זבינובסקי 16. צלינה היימן 17. ניקול לנדסמן
|
פסק-דין |
כללי
1. התובע בת"א 2470/07 והנתבע והתובע שכנגד בת"א 5977/07 (להלן:
"שנהב") רכש מהנתבעות 1-3 בת"א 2477/07 (להלן:
"המוכרות") דירת מגורים ברחוב בן לברט 2/מטודלה 21 ירושלים הידועה כחלקה 167/3 בגוש 30025 (להלן:
"הדירה" או
"דירת שנהב") וזאת לפי הסכם מכר מיום 5.1.05 (להלן:
"הסכם המכר"). הדירה מצויה בקומת המרתף של בניין בכתובת הנ"ל, הרשום כבית משותף (להלן:
"הבית המשותף").
2. עניינו של ת"א 2470/07 הינו בטענת שנהב, כי בחלוף כשנה וחצי מרכישת הדירה ביצע בה שיפוץ, ולאחר שפירק את ארונות הקיר במטבח ובחדר השינה, התברר לו כי בדירה נזקי רטיבות חמורים שהיו ידועים למוכרות ואשר הוסתרו מפניו, מה גם שבחוזה המכר הצהירו המוכרות הצהרה שקרית, כי לא ידוע להן על פגם נסתר בדירה. שנהב ביקש לחייב את המוכרות בתשלום הפיצוי המוסכם הקבוע בהסכם המכר למקרה של הפרה יסודית, ולחלופין בתשלום מלוא הנזקים שנגרמו לו עקב ליקויי הרטיבות.
בנוסף ביקש שנהב לחייב את הנתבעים 4-17 שהינם בעלי הדירות האחרות בבית המשותף (להלן:
"בעלי הדירות") לפצותו בגין הנזקים שנגרמו לו, וזאת שכן מקור הרטיבות הינו ברכוש המשותף, וליקויי הרטיבות נגרמו עקב הזנחה של שנים מצד בעלי הדירות.
3. ת"א 5977/07 החל בתביעה של התובעת והנתבעת שכנגד (להלן:
"הנציגות") בפני המפקח על רישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין בירושלים, שבה ביקשה הנציגות לאסור על שנהב לבצע כל פעולה שיש בה משום הסגת גבול ו/או השתלטות על הרכוש המשותף ו/או פגיעה ברכוש המשותף (תוך פירוט פעולות ספציפיות), וכן ביקשה להורות לשנהב להשיב את המצב לקדמותו בחצר הבית המשותף הסמוך לדירה, וזאת לאחר שביצע בה פעולות שונות.
תביעה זו הועברה לבית משפט זה ואוחדה עם ת"א 2470/07. במסגרת תביעה זו הגיש שנהב תביעה שכנגד שבה ביקש לחייב את הנציגות לבצע פעולות שונות בחצר המשותפת שנזכרה לעיל, לרבות הקמת גדר שתפריד בין החצר לרחוב, וכן ביצוע פעולות של תיקון, שיקום ואיטום לצורך מניעת חדירת מים לדירה.
4. התביעות נחלקות, אפוא, לשני נושאים מרכזיים:
א. נזקי הרטיבות בדירה.
ב. נושא החצר המשותפת הסמוכה לדירה, וביצוע פעולות ברכוש המשותף הסמוך לדירה.
נדון בנושאים אלה כסדרם.
הרטיבות בדירה - התביעה הכספית
העילה החוזית
5. שנהב טוען כי המוכרות הפרו את הסכם המכר הפרה יסודית, ודורש כי ישלמו לו את הפיצוי המוסכם בסך 25,000$ הקבוע בהסכם המכר, ולחלופין, פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו בפועל.
6. הדירה נרכשה על ידי שנהב כפי שהיא (AS IS - ר' סעיף 2 להסכם המכר), והמוכרות התחייבו למסור את הדירה לשנהב
"במצבה ביום חתימת הסכם זה, למעט בלאי סביר" (סעיף 4 להסכם המכר).
בסעיף 5 להסכם המכר הצהיר שנהב כי
"ראה את הדירה בעיני קונה, כי בדק את מצבה הפיזי והמשפטי וזכויות המוכרות בה והיא מתאימה לצרכיו, וכי הוא מוותר בזה על כל טענת פגם ו/או אי התאמה ו/או אחר שניתנה לו עפ"י הדין ביחס לדירה".
בהמשך סעיף 5 הצהירו המוכרות (בטעות נרשם "הקונות") כי
"לא ידוע להן על כל מום נסתר בדירה".
בסעיף 12 להסכם המכר נקבע סך של 25,000$ כפיצויים מוסכמים מראש בגין הפרה יסודית של ההסכם.
בסעיף 11 להסכם המכר נקבע כי הפרה של התחייבויות הכלולות במספר סעיפים הנקובים שם, תהווה הפרה יסודית של ההסכם, אם לא תוקנה תוך 7 ימים ממסירת דרישה למפר. הוראות סעיף 5 להסכם המכר אינן כלולות בהתחייבויות שהפרתן תהווה הפרה יסודית.