פסק-דין בתיק ת"א 24222-02-10

1.         התובע [להלן: "וייל"] הגיש תביעה כנגד הנתבעים לאכיפת זיכרון דברים   מ- 21.1.10 בעניין מכר מקרקעין. הנתבעים 2-3 [להלן : "כהן"] הינם בני זוג, והנתבע 1 [להלן: "עלוש"]  הינו דוד של הנתבעת 3.

            ב- 6.1.10 רכשו כהן משם-טוב יוסף ויהודית [להלן: "שם-טוב"] זכויות בבית בבני ברק הידוע כגוש 6105 חלקה 87 בבני ברק [להלן: "הבית"] תמורת 1,380,000 ש"ח. 

עפ"י הסכם המכר התחייבו כהן לשלם לשם-טוב את התמורה במועדים הבאים: 6.1.10- 150,000 ש"ח; 5.2.10- 50,000 ש"ח, והיתרה בסך 1,180,000 ש"ח  עד 23.3.10 כנגד מסירת החזקה ובכפוף לכך שיעברו חודשיים לפחות מיום רישום זכויות הבית ע"ש שם-טוב במרשם המקרקעין.

הבית נרשם ע"ש שם-טוב במרשם המקרקעין ב- 28.1.10, הערת אזהרה נרשמה לטובת כהן ב- 4.2.10, והערה על רישום משכנתא שנטל כהן למימון העסקה עם שם-טוב נרשמה במרשם המקרקעין ב- 24.3.10.

ב- 21.1.10 , בחלוף 15 יום ממועד החתימה על הסכם הרכישה, חתם עלוש בשם כהן על זיכרון דברים עם וייל  למכירת הבית בסכום של 1,668,000 ש"ח. כהן ציפו להרוויח בעסקה שערכו כ- 15 יום לאחר רכישת הבית - 288,000 ש"ח.

            עפ"י זיכרון הדברים, לוח התשלומים שנקבע בעסקה עם וייל היה:   21.1.10- 28,000 ש"ח; 28.1.10 - 120,000 ש"ח; חודשיים מיום רישום הערת אזהרה - 1,180,000 ש"ח; 5.6.10- 340,000 ש"ח  [מועד מסירת החזקה].

            עוד נקבע בזיכרון הדברים שוייל יבוא במקום כהן לעניין ההסכם עם       שם-טוב. בזיכרון הדברים התחייב וייל למכור את דירתו לצורך הבטחת התשלום האחרון בסך 340,000 ש"ח. 

            עפ"י האמור בסעיף 60 לסיכומי וייל, תוכניתו של וייל הייתה להגיש תוכניות בנייה לעירייה של 5 דירות + מחסנים  על המקרקעין ולצאת בשיווק הדירות.

2.        וייל שילם לכהן בגין העסקה: 21.1.10- 28,000 ש"ח; 22.3.10 - 120,000 ש"ח; ובינואר 2012 - 1,520,000 ש"ח.

           התשלום השני היה אמור להתבצע עפ"י זיכרון הדברים ב-28.1.10.             ב-14.2.10 הגיש וייל תביעה לאכיפת זיכרון הדברים. וייל טען בסעיף 24 לתביעה שעלוש בשם כהן סירב לרשום לטובתו הערת אזהרה על המקרקעין.

כהן טען בסעיף 8 לתצהיר שהגיש ב- 25.2.10, שעלוש לא היה מוסמך לחתום בשמו על זיכרון הדברים. ב- 9.3.10 הודיע כהן שהם מבקשים לקיים את המכר עפ"י זיכרון הדברים שנחתם, ולהתמקד רק בהפרות מ-9.3.10 ואילך [עמ' 14 לפרוטוקול 2-3. ראו גם נספח ג' לתצהיר שמעון עלוש - ההודעה בדבר הסכמה לקיום המכר עפ"י זיכרון הדברים]. עוד הצהירה ב"כ הנתבעים 1-3  בעמ' 13 שורות 15-16: "מוסכם עלי שהנתבע 1 [עלוש - י.ג.] פעל בשם הנתבעים 2-3 [כהן-י.ג.] ולא הייתה חריגה מסמכות. מוסכם שכל פעולה שעשה הנתבע 1 מחייבת את הנתבעים 2-3". 

3.         ב- 16.3.11 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף פסק דין חלקי, על פיה: 

[א]   זיכרון הדברים מ- 21.1.10 ייאכף והזכויות בבית תועברנה ע"ש וייל.   לצורך הביצוע ימונה כונס נכסים ובית המשפט ייתן הוראות בעניין האכיפה ככל שיידרש.

[ב]    יתרת התמורה שלא שולמה בסך 1,520,000 ש"ח תשולם תוך 50 יום ממועד רישום הזכויות בבית ע"ש כהן, שרכש את הזכויות משם-טוב, ורישום הערת אזהרה לטובת וייל, וזאת כדי לאפשר לוייל ליטול משכנתא מהבנק לצורך מימון העסקה.

[ג]    בעניין הטענות בדבר הצורך בשערוך סכום התמורה שלא שולמה - 1,520,000 ש"ח - יטענו הצדדים, ובית המשפט יכריע עפ"י דין.

[ד]    בכפוף לאמור אין לצדדים תביעות נוספות זה כנגד זה בכל עניין הקשור לעסקה.

4.         בהמשכו של הדיון הגיעו הצדדים ב- 4.1.12 להסכמות נוספות שקיבלו תוקף החלטה. עפ"י ההסכמות נקבע:

[א]      הפינוי ומסירת החזקה יבוצע עד 22.4.12. העברת הזכויות בטאבו תבוצע עוד לפני ביצוע הפינוי. מחצית סכום התמורה שלא שולמה, שהופקדה בנאמנות, תועבר לכהן בכפוף להמצאת אישור שהזכויות בטאבו הועברו ע"ש וייל, והמחצית השנייה תועבר לכהן במועד הפינוי.

[ב]       להבטחת הסכום שיפסק בגין השערוך יפקיד וייל סכום של      133,000 ש"ח בחשבון הנאמנות. בעניין השערוך יועברו כספים לכהן עפ"י החלטת בית המשפט.