ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
23225-07
26/10/2011
|
בפני השופט:
יעל הניג
|
| - נגד - |
התובע:
פלוני
|
הנתבע:
כלל חברה לביטוח בע"מ
עו"ד לב - עמוסי
|
| פסק-דין |
תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 [להלן:"חוק הפיצויים"].
המחלוקת על הנזק בלבד.
רקע ועובדות שאינן עוד במחלוקת
1. התובע, יליד 23.4.75 נפגע ביום 17.8.05 בתאונת דרכים [להלן - "
התאונה"]. לתובע נגרמו חבלות בעיקר בראש, בצוואר, בגב ובכתף ימין.
2. התובע פנה וטופל למחרת במיון בי"ח וולפסון. ביום 22.8.05 פנה למיון בשנית ואזי בוצעו לו בדיקות וצילומים אשר לא העלו ממצאים. על אף זאת המשיך התובע להתלונן על כאבי ראש, צוואר וכתף, על סחרחורות וטשטוש ראיה. רק במהלך מעקב בקופת החולים, העלו בדיקות אולטרה - סאונד ו - MRI ממצאים: קרע בגיד המסובב בכתף ימין ובלט דיסקאלי קל. התובע עבר טיפולי פיזיותראפיה ותרגולי ראיה.
הנכויות הרפואיות
3. בית המשפט מינה שני מומחים מטעמו לקביעת מצבו של התובע: פרופ' ענת לבנשטיין בתחום העיניים וד"ר ראובן פרבר בתחום האורטופדיה.
4. פרופ' לבנשטיין קשרה בין תלונות התובע בסמוך לאחר התאונה לבין התאונה. בתיקו הרפואי מצאה כי סבל מחולשת מיקוד עם שתי העיניים וטופל על ידי תרגילים. בעת בדיקתה נמצאה חולשת מיקוד קלה עם שתי העיניים ללא חולשה באקומודציה. על כן העמידה את נכותו הצמיתה על 5% לפי סעיף 57 [1] מותאם
לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי [קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה] תשט"ז - 1956
[להלן
- "התקנות"].
5. פרופ' לבנשטיין הוסיפה כי אצל חלק מהסובלים מחולשה זו, ניתן לשפר את המיקוד על ידי טיפול אורטופטי ["יישור ראיה" על ידי התאמת משקפיים, עדשות מגע ותרגולי ראיה]. לשאלת הבהרה השיבה כי התובע עבר הדרכה לתרגול עצמי.
6. ד"ר פרבר מצא כי התובע נפגע בתאונה במנגנון "צליפת שוט" וכי כיום נותר עם מגבלה קלה בסיבוב ובהטיה לימין של עמוד שדרה צווארי. לאחר ניכוי מצב קודם מולד, העמיד את נכותו הצמיתה על 5% לפי מחצית סעיף 37 [5] [א] לתקנות. כמו כן מצא כי בתאונה נגרם לתובע קרע קטן בגיד המסובב בכתף ימין, הגורם להגבלה מזערית בסוף הסיבוב הפנימי שלה. על כן קבע לתובע נכות צמיתה נוספת בשיעור של 5% לפי מחצית סעיף 42 [ד] [1] לתקנות ובסה"כ נכות משוקללת בשיעור של 9.75%.
7. כן קבע ד"ר פרבר לתובע נכויות זמניות: נכות מלאה למשך 3 שבועות ונכות בשיעור 30% ל - 11 חודשים, הכל עד להתייצבות הנכות הצמיתה ביום 16.8.06.
8. נכותו הצמיתה המשוקללת של התובע עומדת על 14.26%. הצדדים אינם חולקים על קביעות המומחים ואף לא זימנו אותם לחקירה. המחלוקות סבות בעיקר על ההשלכות התפקודיות של הקביעות.
מצב רפואי שאינו קשור בתאונה
9. התובע מרכיב משקפי ראייה החל מעת שירותו הצבאי וסובל מקטרקט מולד, עד כה ללא בעיה תפקודית וללא צורך בהתערבות ניתוחית. בתקופה בה טופל בסטרואידים, נזקק להגדלת ה"מספר" במשקפיו, ללא פגיעה בחדות ובמיקוד ראייה.
10. במהלך שירותו הצבאי אובחנו אצל התובע קוליטיס במעי הגס ונמק או פקקת ורידית בכף רגלו. במסגרת מאבקו של התובע כי יוכר כנכה צה"ל, הגיש למשרד הביטחון חוות דעת מומחים מטעמו לפיהן נכותו בגין הקוליטיס עומדת על 50% ונכותו בגין הרגל עומדת על 10%. [בקשתו נדחתה עקב היעדר קשר סיבתי לשירות].
11. לימים ולאחר ניתוחים, המשך דימומים וסבל, נכרת המעי בשלמותו. הדבר הקל על התובע אך עדיין הוא נתון מדי שנה - שנתיים להתקפים דלקתיים המתבטאים בשלשולים [עמ' 5].
12. התובע סובל גם מנכות של 5% בגין מגבלה בגב וכן מנכות של 5% [קביעות המל"ל אשר כמובן אינן מחייבות את בית המשפט כאן] בגין פגיעה בזרת ידו השמאלית כתוצאה מתאונת עבודה שאירעה לאחר התאונה נשוא תביעה זו.
עיסוקי התובע
13. לימודי התובע: עובר לתאונה למד התובע ראיית חשבון וכן לתואר ראשון בכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה. התובע היה סטודנט מצטיין, נכלל ברשימת הדיקן של האוניברסיטה, הופטר על ידי הרשות לניירות ערך מבחינות בחשבונאות, בסטטיסטיקה, במימון ובכלכלה וכמו כן זכה בפרס לשכת רואי החשבון על הצטיינותו בשנת 2005. מאישור האוניברסיטה מיום 10.4.06 עולה כי ממוצע ציוניו עומד על 91 וכי לשם השלמת התואר הראשון נותר לו להגיש עבודה סמינריונית בניהול.