רכבו המסחרי של התובע שהוביל סחורות, נגנב בעת שהנהג המבוטח היה סמוך לרכב. פוליסת הביטוח מתנה את תשלום תגמולי הביטוח במקרה של גניבת הרכב, בין השאר בתנאים אלו: "קיום ההגנות ... ברכב, והיותן מופעלות שעה שהרכב אינו מאויש" וכן "לגבי רכב מבוטח המשמש להובלת סחורות ... בעת הובלת הסחורות המפתחות יימצאו, בכל עת שהנוהג אינו ישוב על מושב הנהג, על גופו של הנוהג או של בעל הרכב".
המחלוקת בין הצדדים היא בשאלה, אם התקיימו שני התנאים האמורים הקבועים בפוליסת הביטוח. אם אמנם התקיימו, כי אז התובע זכאי לתגמולי הביטוח. אם אמנם כך ייקבע, כי אז נידרש להכריע במחלוקת נוספת, שעניינה שוויו של הרכב שנגנב. אם ייקבע כי התנאים האמורים לא התקיימו, כי אז דינה של התביעה להידחות.
א.
הערה על שמיעת התיק ומתן פסק הדין
2. תובענה זו לרבות הראיות שנשמעו במסגרתה, נשמעה לפני כבוד השופט (בדימוס) יצחק מילנוב, אשר פרש לגמלאות לאחר שהצדדים הגישו את סיכומי טענותיהם וקודם למתן פסק הדין. משחלף המועד שנקבע בסעיף 15(א) בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם להנחיית נשיאת בית משפט זה, הועבר התיק אליי למתן פסק-דין.
תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט מילנוב תשמענה פעם נוספת (ראו: ע"א 534/69
אהרן שושני נ' יפה אלזם, פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72
האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק, פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74
יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94
אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).
ב.
עיקרי העובדות וההליכים
3. המחלוקת העיקרית בתובענה הנדונה, היא עובדתית, ועניינה נסיבות גניבת הרכב. אולם בטרם נידרש למחלוקת זו, נעמוד תחילה על עיקרי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, ולאחר מכן נידרש אל המחלוקת העובדתית ואל הראיות שהובאו בעניינה.
4. ביום 4.3.2008 סמוך לשעה 18:30 נגנב רכבו המסחרי של התובע, מסוג "פורד טורנאו קונקט" (להלן -
הרכב) המבוטח אצל הנתבעת. הרכב אמנם רשום על שמו של התובע, אך בפועל מוחזק בידי אחיו, רפאל מור יוסף (להלן -
רפאל), שאף הוא מבוטח על-פי הפוליסה.
רפאל עסק בהפעלת מכונות שתייה ואין מחלוקת שבמועד האמור, היו ברכב כשבעים עד שמונים ארגזים שבהם הייתה סחורה הקשורה בעיסוקו של רפאל וכן היה בו פדיון יומי בכסף מזומן.
סמוך לשעה האמורה, הגיע רפאל עם הרכב אל רחוב פתח-תקווה בירושלים, כדי לתדלק את הרכב ממיכלית הסולר של ישיבת "אור אלחנן". בהגיעו לשם, התקשר רפאל אל חברו, ששמו יצחק שוהם (להלן -
שוהם), כדי שיפתח את השער שדרכו יש לעבור כדי להגיע אל מיכלית הסולר. בעוד רפאל המתין להגעתו של שוהם, סובב הוא את הרכב, כך שיוכל להיכנס בנסיעה לאחור ועצר אותו לפני השער. רפאל ירד מהרכב והמתין לשוהם. בעוד רפאל ממתין לשוהם, הגיע אדם נכנס אל הרכב ונמלט עמו מהמקום.
המקום שבו היה רפאל ביחס לרכב ונסיבות הגניבה, שנויות במחלוקת ולכך כאמור, נידרש בהמשך הדברים.
5. כשהגיע שוהם ולא ראה את הרכב, סיפר לו רפאל על כך שרכבו נגנב. שוהם הביא את מכוניתו והשניים ניסו לרדוף אחר הרכב. רפאל אף התקשר אל המשטרה ודיווח על הגניבה. מאחר שלא עלה בידי רפאל ושוהם לאתר את הרכב, שב רפאל והתקשר אל המשטרה פעם נוספת וממוקד המשטרה נמסר לו שניידת משטרה בדרכה אל המקום. לאחר שרפאל ושוהם חזרו אל המקום שממנו נגנב הרכב, הגיעה ניידת המשטרה ורפאל סיפר לשוטרים על נסיבות הגניבה. לאחר שדיווח כאמור ועל-פי הנחיית שוטרי בניידת, ניגש רפאל אל תחנת המשטרה במגרש הרוסים והגיש תלונה על גניבת הרכב.
מאחר שלדעת השוטר שגבה את התלונה נמצאה סתירה בין גרסתו הראשונה של רפאל לבין הפרטים שמסר בהודעתו, הוא נחקר באזהרה בחשד שמסר הודעה כוזבת. יוער, כי בתום החקירה המליצה המשטרה על סגירת תיק החקירה בשל חוסר עניין לציבור.
6. למחרת, ביום 5.3.2008, הגיש רפאל לנתבעת הודעה על גניבת הרכב ודרישה לקבלת תגמולי הביטוח. ביום 7.4.2008 נענה כי הנושא מצוי בבדיקה וכי לשם בירור נסיבות האירוע, הוזמן תיק החקירה של המשטרה. ביום 13.7.2004 שלחה הנתבעת מכתב אל התובע ואל רפאל שבו הודיעה להם כי תביעתם לקבלת תגמולי הביטוח נדחתה מנימוקים אלו:
"בדיקתנו את המקרה ונסיבותיו העלתה כי לא הוכחה התרחשותו של מקרה ביטוח בנסיבות המכוסות עפ"י הפוליסה וכי הרכב הופקר כשהוא מונע, פתוח וללא שום מיגון. כל זאת בניגוד לחובת המבוטח עפ"י הפוליסה להפעיל את המיגונים ברכב ובניגוד לחובה שבעת הובלת סחורות, מפתחות הרכב יימצאו על גופו של הנוהג כל זמן שאינו ישוב על מושב הנהג.
מלבד הפרת דרישות הפוליסה כנ"ל ובנסיבות שלא חברתנו ולא שום מבטח סביר אחר היו מסכימים לבטח את הרכב, הרי שהפקרת הרכב פתוח ומונע גם מהווה רשלנות חמורה, אשר כשלעצמה פוטרת את חברתנו מכל חבות.
עוד עולה מבדיקתנו, כי נעשה ניסיון מכוון להכשלת בירור חבות עת מסרתם לחברתנו מידע כוזב בנוגע לנסיבות המקרה, ודי גם במעשיכם אלה כדי לפטור אותנו מחבות כלשהי.
בנסיבות אלה ומבלי להתייחס לשאלת שווי הרכב, לא קמה שום חבות מצידנו בקשר למקרה הנטען על ידכם והננו להודיעכם לפיכך על דחיית תביעתכם לתגמולי ביטוח".
7. בעקבות דחיית הדרישה לקבלת תגמולי הביטוח כאמור, הגיש התובע ביום 9.12.2008 את התביעה הנדונה, שבה תבע לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 72,696 ש"ח. סכום זה כולל לטענתו, את שווי הרכב במועד הגניבה, בניכוי הסכום שבו הוא חייב בהשתתפות עצמית ובתוספת פיצוי עבור עוגמת נפש, בסך של 1,500 ש"ח.