הצדדים לתביעה ותמציתה
1. התובעת הינה מועצה דתית שהוקמה על-פי חוק, שבין עיסוקיה אחראית על מערך הכשרות בתחומי העיר כפר סבא וסביבתה (להלן: "
התובעת" ו/או "
המועצה הדתית"). הנתבעת הינה חברה ציבורית, בעלת סניפי מרכול בכל רחבי הארץ, לרבות אזור כפר סבא והסביבה (להלן: "
הנתבעת" ו/או "
החברה"). התביעה במקורה הוגשה כנגד נתבע נוסף, מר יהודה נג'אתי, אשר שימש כמנהלה של מחלקת הכשרות של התובעת בזמנים הרלוונטיים לאירועים המפורטים בכתב התביעה (להלן: "
נג'אתי"). התובעת טענה שבמסגרת תפקידו שימש נג'אתי כחוליה המקשרת בין התובעת ללקוחותיה (ובין היתר בינה ובין הנתבעת), אשר קיבלו את שירותי השגחת הכשרות מן התובעת.
2. בשנת 2005 רכשה הנתבעת מאת חברת "קלאב מרקט" שלושה סניפים המצויים בתחום פעילות מערך הכשרות של המועצה הדתית: סניף "אימפריה", סניף "זול פה" וסניף "סופר זול ויצמן". הנתבעת החלה את פעילותה העסקית בשלושת הסניפים החל משנת 2005 וכפועל יוצא מפעילותה העסקית של הנתבעת בשלושת הסניפים שנרכשו ובמסגרת מערך הכשרות שמפעילה המועצה הדתית, נדרשה הנתבעת לשלם עבור דמי השגחת כשרות בסניפי הנתבעת.
3. בהמשך לגביית דמי אגרת ההשגחה מאת חברת "קלאב מרקט" ששילמה עבור שלושת הסניפים (דמי השגחה בסך 10,000 ש"ח לחודש), נקבע במועצה הדתית כי מאחר והנתבעת רכשה את הסניפים, היא תמשיך לשלם בגין דמי השגחה את הסכום החודשי עבור שלושת הסניפים האמורים, כפי ששילמה חברת "קלאב מרקט". כתוצאה מכך, שילמה הנתבעת עבור השגחה מטעם התובעת בגין החודשים ספטמבר ועד דצמבר לשנת 2005 (ארבעה חודשים), סך של 40,000 ש"ח, והתובעת הוציאה קבלה על תשלומים אלה על סך 40,000 ש"ח.
4. התובעת טענה בתביעתה שעבור החודשים ינואר ופברואר וחלק מחודש מרץ לשנת 2006 העבירה הנתבעת תשלום בסך של 23,000 ש"ח. כלומר, התשלום עבור חודשים ינואר ופברואר שולם במלואו ובגין חודש מרץ 2006 שילמה הנתבעת סך של 3,000 ש"ח בלבד. החל מחודש מרץ 2006 ששולם באופן חלקי, החלה הנתבעת להימנע מן התשלום עבור דמי השגחת הכשרות החודשיים.
5. התובעת ציינה כי בחודש יוני 2006 סניף "אימפריה" נסגר והנתבעת לא חויבה בדמי השגחה עבור סניף זה, החל מחודש יוני 2006 ואילך. מעבר לתשלום החודשי עבור דמי השגחה, התובעת גובה אגרה שנתית ובמסגרת זו שילמה הנתבעת את חובה בגין אגרות כשרות שנתית עבור השנים 2006 ו-2007.
6. התובעת הוסיפה וטענה שבמסגרת פעילותה של המועצה הדתית, נשלחו לסניפי הנתבעת משגיחי כשרות מטעם התובעת, שהינם עובדי התובעת ומשגיחים אלה ביצעו פעילות השגחה כנדרש על-פי ההלכה, וכמו כן העבירו הוראות השגחה לידי הממונים אצל הנתבעת, וזאת לצורך עמידה בתנאי הכשרות. שעות פעילותם החודשיות של המשגיחים מתועדות בטבלאות חודשיות שמולאו על-ידי נג'אתי והוא זה אשר אישר את אמיתות הדיווחים על-פיהם התבססה התובעת בתשלום כספים עבור ההשגחה בפועל.
7. בכתב התביעה המתוקן שהוגש, הפנתה התובעת
לתקנות שירותי הדת היהודיים (אגרות ושירותים, התשל"ד-1974,
הקובעות, בין היתר, שעל מנת ליהנות משירותי כשרות יש לשלם אגרת כשרות שנתית ואגרת כשרות לפסח, ובנוסף על כן דמי השגחה בסך 37 ש"ח לשעת עבודת משגיח. שיבוץ המשגיחים והיקף שעות עבודתם נקבעים על-ידי רב העיר או מי מטעמו, תשלומים אלה הם בגדר אגרות על-פי דין שהנתבעת חייבת בתשלומן והתובעת חייבת לגבותן.
8. התובעת טוענת שבתקופה נשוא כתב התביעה, החל מחודש מרץ 2006 ועד לחודש דצמבר 2007, נדרשה הנתבעת לשלם אגרה בעבור דמי ההשגחה בהיקף של 146,480 ש"ח, וזאת בהתאם לשעות ההשגחה ודרישות תשלום שהונפקו לה על-ידי נג'אתי וללא תוספת ריבית והצמדה על-פי חוק. חרף פניות חוזרות ונשנות של התובעת ובא כוחה אל הנתבעת, וחרף הבטחות שונות שניתנו על ידי הנתבעת, זו האחרונה לא שילמה את חובה.
9. התובעת טענה שבהתאם לדו"חות שעות ההשגחה, כפי שצורפו לכתב התביעה כנספח ב', עד לחודש יוני 2006 בשלושה סניפי הנתבעת הרלוונטיים לתובענה זו בוצעה השגחת כשרות לפי 270 שעות (סניף "אימפריה" - 100 שעות; סניף "זול פה" - 100 שעות; סניף "חצי קופה ויצמן" - 70 שעות). מכאן, לפי תעריף 37 ש"ח לשעה, סכום החיוב הינו 9,990 ש"ח בגין חודשים מרץ-מאי 2006.
החל מחודש יוני 2006 ועד לחודש דצמבר 2007, כאשר נסגר סניף "אימפריה", היקף שעות ההשגחה עמד על 170 שעות בחודש, אשר בגינן, לפי תעריף 37 ש"ח לשעה, סכום החיוב החודשי הינו 6,290 ש"ח, בעוד שמילה "חודשי" מפרטת את מועד קבלת התשלום בלבד, שהינו פעם בחודש, ולא אופן החיוב, אשר מחושב לפי תעריף שעתי בהתאם לחוזר המנכ"ל.
10. על-פי תחשיבי התובעת ובהתבסס על דיווחי שעות ההשגחה, חובה של הנתבעת עבור דמי השגחה חודשיים מסתכם בסך כולל של 146,480 ש"ח, ללא תוספת ריבית והצמדה על-פי חוק, וזאת כדלקמן:
א. בגין חודש מרץ 2006 (9,900 ש"ח - 3,000 ש"ח) - 6,990 ש"ח
ב. בגין חודשים אפריל 2006 - מאי 2006 (270 שעות x 37 ש"ח x 2 חודשים) - 19,980 ש"ח
ג. בגין חודשים יוני 2006 - דצמבר 2007 (170 שעות x 37 ש"ח x 19 חודשים) - 119,510 ש"ח
ובסך הכל: 146,480 ש"ח
זהו הסכום בגינו הוגשה התביעה, והוא מגלם, לטענת התובעת, את שעות העבודה של עובדיה עבור השגחה שבוצעה בסניפים האמורים של הנתבעת.
טענות הנתבעת, בתמצית
11. הנתבעת טוענת שלא רק שהתובעת אינה זכאית לקבל כספים נוספים, אלא שהיא מחויבת להשיב לנתבעת את כל הכספים אשר גבתה ביתר בגין דמי ההשגחה שחייבה את הנתבעת במשך שנים. לטענת הנתבעת, התובעת הייתה אמורה לגבות דמי השגחה בהתאם לשעות השגחה בפועל, וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל שהתובעת חשפה לראשונה עם הגשת תביעתה.