1. לפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע, יליד 21.1.1979, בעקבות אירוע נפילה שהתרחש ביום
27.9.1995.
על פי הנטען בכתב התביעה, ביום 27.9.1995 בסביבות השעה 21:00, יצא התובע יחד עם חבריו ממכון כושר במרכז פיס קהילתי הממוקם במתחם בית ספר תיכון בכפר בית ג'אן, לאחר סיום אימון כושר. אל המתחם הובילו שתי דרכי גישה, האחת דרך סלולה שאליה מגיעים דרך שער בית הספר (מצד מערב), והשנייה, דרך עפר שהובילה אל אזור מרכז הפיס (מצד מזרח). הואיל, ולטענת התובע, שער בית הספר היה נעול, הוא נאלץ ללכת בדרך העפר שלא היתה מוארת. בדרך זו קיים שביל קיצור (מדרון) המוביל לכביש הראשי המוליך לביתו של התובע. תוך כדי ירידה בשביל הנ"ל, ולקראת סופו, נתקל התובע לטענתו באבן ו/או סלע ונפל, וראשו נחבט בקצה המדרכה שבכביש הראשי, והוא איבד את הכרתו.
2. ממקום התאונה הובהל התובע לבית חולים הגליל המערבי בנהריה, שם אובחן כסובל מזעזוע מוח, חבלה ביד שמאל, שברים בארובת עין שמאל והמטומה סביב עין ימין. הוא הועבר לטיפול נמרץ, עבר הנשמה מכאנית ואושפז במחלקה כירורגית עד ליום 2.10.95. לאחר מכן הוא הועבר להמשך טיפול במחלקה נוירוכירורגית בבית חולים רמב"ם, שם אושפז עד ליום 6.10.95.
3. התביעה הוגשה כנגד מועצה מקומית בית ג'אן שהיא נתבעת מס' 1 (להלן
"המועצה"), וכנגד מדינת ישראל-משרד החינוך שהיא נתבעת מס' 2, וכנגד החברה למתנ"סים בע"מ שהיא נתבעת מס' 3 (להלן
"החברה למתנ"סים).
4. ביום 31.5.09 נדחתה התביעה בהסכמה כנגד נתבעת מס' 2, מדינת ישראל, ללא צו להוצאות.
5. כאן המקום לציין כי התביעה הוגשה תחילה, ביום 5.5.1999, לבית המשפט המחוזי בחיפה. בשנת 2006, ולאחר הגשת חוות דעת רפואיות, ביקש התובע להקטין את סכום התביעה, בקשתו נתקבלה, וביום 25.9.2007 הועבר הדיון בתביעה לבית משפט זה.
6.
טענות הצדדים
התובע טען כי התאונה אירעה בשל רשלנותן של מי מהנתבעות 1 ו/או 3, שהתבטאה, בין היתר, באי אספקת דרך סלולה ובטוחה למתחם, אי קיום תאורה, ונעילת השער הראשי של בית הספר.
הנתבעות הכחישו את קרות התאונה, ולחילופין טענו לקיום אשם תורם מכריע מצד התובע, שבחר לעשות קיצור דרך וללכת בדרך מסוכנת שאינה מיועדת להליכה. לטענתן, במעשיו הנ"ל, ניתק התובע כל קשר סיבתי בין רשלנות כלשהי המיוחסת להן לבין הנזקים הנטענים על ידו.
ביחסים שבין הנתבעות עצמן, נטושה מחלוקת בשאלה מי היה בעל החזקה של מכון הכושר בזמן אירוע התאונה.
7.
העדויות
מטעם התובע העידו התובע, וכן מר מנסור מוחמד נג'יב ששימש כמנהל מדור ספורט במחלקת החינוך של המועצה בתקופה הרלוונטית לתביעה, וכן מפעיל חדר הכושר, המאמן והמדריך בתקופה הרלוונטית לתביעה, מר מוחמד סעד.
מטעם המועצה העידו מהנדס המועצה מר נדים מרעי, מנהל בית ספר תיכון מר סאלח חוסיין סואלחה, ומנהל מחלקת החינוך במועצה מר ראדי קבלאן.
מטעם החברה למתנסים העידו מר סלמאן דבור ששימש כמנהל מתנ"ס בית ג'אן החל מחודש 3/96 ועד 5/99, ולאחר מכן, כמנהל מתנ"ס יאנוח-ג'ת בחברה למתנ"סים, ומר עזרא חכם המשמש כמנהל מחוז צפון בחברה למתנ"סים.
8.
הנכות הרפואית
בתחום העיניים
מטעם התובע הוגשה חו"ד של פרופ' ניימן ז"ל, רופא עיניים, אשר קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 30% בעקבות התאונה, בשל עיוורון בעין שמאל, בהתאם לסעיף 52(1)(1) י' לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן
"תקנות המל"ל").
פרופ' טרייסטר, המומחה הרפואי מטעם הנתבעים, אף הוא קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 30% בגין העיוורון בעין שמאל.
בתחום האורטופדי