מבוא
1. לפני שתי תביעות שהדיון בהן אוחד ; התביעה בתיק ת"ט 1758-03-08 היא תביעה שטרית שהוגשה על ידי מיכאל בן אהרון (להלן: "התובע") על סמך שיק שמסרו זוהר מאיר עזרא ואפרים עזרא (להלן: "הנתבעים"), תמורת אפרוחים שסיפק התובע, הבעלים של מדגרות בן אהרון, לנתבעים באותו תיק. התביעה בת.א. 1692-02-08 הוגשה על ידי זוהר מאיר עזרא ואפרים אופיר עזרא בגין נזקים שנגרמו להם, לטענתם, עקב פגמים וליקויים שהתגלו באפרוחים מייד לאחר שהתקבלו אצלם. לטענתם, פגמים וליקויים אלה מקורם בתנאי הדגירה במדגרה, ועל כן מוטלת על התובע החובה לפצותם בגין נזקיהם הן מכוח חובתם החוזית והן מכוח דיני הנזיקין.
השתלשלות האירועים וטענות הצדדים
2. ביום 31.12.06 סיפק התובע לנתבעים 14,000 אפרוחים לפיטום בתמורה מוסכמת של 40,263 ש"ח כולל מע"מ. מספר ימים לאחר מכן, טענו הנתבעים בפני התובע והנציג מטעמו, כי קיימת תמותה בלהקה מעבר לתמותה הסטנדרטית וביקשו פיצוי. בעקבות טענה זו, התקיימה ישיבה בין מנחם אברהם ז"ל, נציג התובע, ובין הנתבעים שבמהלכה סוכם להעניק לנתבעים פיצוי מוסכם, בסכום של 9,000 ש"ח. בהתאם לכך, שילמו הנתבעים לתובע סכום של 31,226 ש"ח תמורת האפרוחים, במקום סכום של 40,263 ש"ח שסוכם מלכתחילה.
3. במעמד הפגישה מסרו הנתבעים לנציג התובע שני צ'קים לתשלום התמורה ; אחד על סך 30,263 ש"ח והשני על סך 1,000 ש"ח, כאשר תאריך הפירעון של כל אחד מהם נקבע ליום 26.6.07. הסכום שולם בשני שיקים מאחר שבשלב ראשון סוכם בין נציג התובע לבין הנתבעים על פיצוי בסך 10,000 ש"ח, מבלי לקבל את הסכמת התובע עצמו. במעמד הפגישה שוחח הנציג עם התובע טלפונית, וביקש את אישורו להעניק לנתבעים פיצוי בסך 10,000 ש"ח, אך התובע סירב. לאחר דין ודברים שהתנהל בין התובע, הנציג שלו והנתבעים, סוכם על הפחתת התמורה בסך 9,000 ש"ח. מאחר שהשיק על סך 30,263 ש"ח כבר נרשם, רשמו הנתבעים שיק נוסף על סך 1,000 ש"ח.
4. השיק על סך 30,263 ש"ח לא כובד ובשל כך, הגיש התובע נגד הנתבעים בקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצל"פ בהרצליה. הנתבעים הגישו התנגדות לביצוע שטר וטענו, בין היתר, כי השיק נמסר לתובע כשיק לבטחון, וכי בהתאם למוסכם בין הצדדים, התובע רשאי היה לפרוע את השיק רק לאחר שיתברר, כי האפרוחים שסופקו הם תקינים, ואין בהם פגמים כלשהם. לטענתו, מייד לאחר שהאפרוחים סופקו, התגלו בהם פגמים וליקויים קשים ביותר, אשר גרמו לתמותה מעבר לתמותה הסטנדרטית, האפרוחים לא הצליחו להגיע לאוכל ולכן משקלם לא עלה. בשל כל אלה, כך נטען, נאלצו הנתבעים למכור את האפרוחים כשהם במשקל נמוך, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים רבים. להוכחת טענותיהם צירפו הנתבעים להתנגדות לביצוע שטר שהוגשה על ידם חוות דעת של השמאי החקלאי איל שפירא, אשר העריך את הנזקים שנגרמו להם עקב הפגמים והליקויים שהתגלו באפרוחים בסכום של 92,553 ש"ח, נכון ליום עריכת חוות הדעת. על בסיס כל האמור טענו הנתבעים, כי עומדות להם טענות הגנה של כשלון תמורה מלא, כשלון תמורה חלקי קצוב וכן עומדת להם טענת הקיזוז, שכן יש לקזז מסכום החוב, ככל שייפסק, את הנזקים שנגרמו להם כמפורט בחוות דעת השמאי מטעמם.
5. ביום 20.5.08 התנהל בבית משפט השלום בהרצליה דיון בהתנגדות לביצוע שטר שהגישו הנתבעים. לאחר חקירתו הנגדית של הנתבע מס' 2, זוהר מאיר עזרא (להלן: "זוהר" או "הנתבע"), על התצהיר התומך בהתנגדות, הסכימו הצדדים כי תינתן רשות להתגונן לשני הנתבעים, וכי הדיון בתובענה יועבר לבית משפט השלום בצפת. על יסוד הסכמת הצדדים, נתן בימ"ש השלום בהרצליה רשות להתגונן לנתבעים, והורה על העברת הדיון בתובענה לבית משפט השלום בצפת.
6. על יסוד הטענות שהעלו במסגרת ההתנגדות לביצוע שטר בכל הנוגע לנזקים שנגרמו להם עקב ליקויים ופגמים שהתגלו באפרוחים, הגישו הנתבעים נגד התובע תביעה לבימ"ש השלום בצפת אשר מתנהלת במסגרת ת.א. 1692-02-08. במסגרת תביעה זו חזרו הנתבעים על טענותיהם בהתנגדות, וביקשו לחייב את התובע לפצותם בסכום של 92,553 ש"ח, בגין הנזקים שנגרמו להם עקב אספקת אפרוחים פגומים.
7. בכתב ההגנה ובסיכומיו העלה התובע מספר טענות, אשר מחייבות, לשיטתו, דחיית התובענה נגדו. ראשית נטען, כי בין הצדדים נחתם הסכם ועל פיו הוגבלה אחריותו בגין נזקים שייגרמו לנתבעים עקב פגמים וליקויים שיתגלו באפרוחים עד גובה הסכום ששילמו הנתבעים תמורת האפרוחים, כך שאחריותו אינה יכולה לעלות על סך 31,263 ש"ח. להוכחת טענה זו הפנה התובע לתנאים שהודפסו על גב תעודת המשלוח הנוגעת לאפרוחים נושא התובענה ולחתימת נציג התובע על התעודה מתחת להוראה הקובעת, כי הוא מסכים לתנאים שבגב התעודה.
לגופו של עניין טען התובע, כי אין בסיס לטענות הנתבעים בדבר פגמים וליקויים שהתגלו באפרוחים, ולטענתו הוא הסכים להעניק לנתבעים פיצוי בסכום של 9,000 ש"ח משיקולים עסקיים וכדי שלא לקלקל את יחסיו עם הנתבעים שאיתם היו לו קשרים עסקיים במשך שנים. לדבריו, תשלום הסכום של 9,000 ש"ח מהווה סילוק מלא וסופי של כל התביעות והטענות שהיו לנתבעים בקשר לאפרוחים, ולכן אין הם רשאים היום להגיש תביעה על מלוא הנזק הנטען. בנוסף לטענות הנ"ל טען התובע, כי הנתבעים לא השכילו להוכיח, כי הפגמים והליקויים שהתגלו באפרוחים מקורם במדגרה שלו, וכי יתכנו סיבות רבות שיכולות היו לגרום לנזקים שתוארו על ידם. נטען, כי הנתבעים לא שלחו את האפרוחים לבדיקת מעבדה ולכן לא ניתן לקבוע מה הסיבה לליקויים ולפגמים שהתגלו על פי הנטען. התובע אף חלק על גובה הנזק הנטען וטען, כי חוות הדעת של השמאי שפירא הינה חוות דעת מופרכת ומוגזמת שאין לה בסיס במציאות.
התנאים על גב תעודת המשלוח
8. בין התובע לנתבעים לא נחתם הסכם מכר בכתב, אם כי לטענת התובע, כאמור, תנאי המכר שהודפסו על גב תעודת המשלוח מהווים הסכם, אשר מחייב את הצדדים. בסעיף 4 לתנאי המכר נקבע:
"א. בן אהרון (התובע - ע.ט.)
יהיו אחראים אך ורק לתמותה מוגברת של אפרוחים אשר אירעה כתוצאה ישירה ובלעדית ממחלה שאפרוח היה נגוע בה בעת מסירתו לקונה, ואשר נקבעה על ידי רופא וטרינר ממשלתי למחלות עופות כמחלה שאפרוח לקה בה בעת שהותו במדגרה.
ב. בן אהרון ישאו באחריות לאמור בס"ק לעיל בתנאי שהקונה ימסור לבן אהרון הודעה בכתב - כנגד אישור מסירה - על התגלות המחלה וממצאי הרופא הממשלתי וזאת לא יאוחר מאשר תום 14 ימים מהתגלות המחלה ולא יאוחר עד 14 יום מיום האספקה ע"פ תעודה זו. במקרה כאמור אחריות בן אהרון תהא לתמותה של אפרוחים עד 14 ימים שתחילתם ביום אספקת האפרוחים.
ג. אחריותם של בן אהרון כפוף לאמור בסעיף זה בכל מקרה של תלונה, דרישה, תביעה משפטית, בגין תמותה או מחלה, בין אם התביעה תהיה מבוססת על עילה חוזית ו/או עילה נזיקית ו/או כל עילה אחרת, תהיה מוגבלת למחיר ששילם הקונה לבן אהרון עבור האפרוחים אשר מתו כתוצאה ממחלה ובן אהרון לא ישא בכל נזק אחר, ישיר או עקיף, נוסף למחיר האפרוחים".
על תעודת המשלוח, מעל למקום המיועד לחתימת הלקוח, בצד הימני התחתון של התעודה, נרשם כי הקונה
"מסכים לתנאי העסקה המפורטים מעבר לדף, ומתחייב לשלם את המחירים של האפרוחים כנקוב לעיל".
לטענת התובע, מאחר שהתנאים הקבועים בסעיף 4 לתעודה לא התקיימו, מאחר שהתמותה הנטענת אירעה לאחר 14 ימים ומאחר שהנתבעים קיבלו פיצוי בגין התמותה מעבר למחיר האפרוחים, אין הם זכאים לפיצוי נוסף.
9. הנתבעים טענו מנגד, כי תעודת המשלוח לא נחתמה על ידם, כי הם כלל לא היו נוכחים במקום בעת אספקת האפרוחים, וכי מי שחתם על תעודת המשלוח היה מיקי עזרא, אחיו של זוהר, אשר קיבל את האפרוחים במקומם. בסעיפים 6 ו-7 לתצהיר עדותו הראשית טען זוהר, כי הוא אף פעם לא קרא את התנאים שהודפסו על גב תעודת המשלוח, ומעולם לא הקריאו לו את אותם תנאים. משכך הם פני הדברים, כך נטען, לא היתה מצידו גמירת דעת להתקשר בהסכם בהתאם לאותם תנאים שהוא כלל לא ידע על קיומם.
10. אין בידי לקבל את טענות הנתבעים בעניין זה. מיקי היה נציג הנתבעים בשטח לצורך קבלת האפרוחים והוא חתם בשמם על תעודת המשלוח, ואישר את הסכמתו לתנאים שהודפסו על גב התעודה. על התעודה עצמה, ולא על גב התעודה, נרשמה הוראה ברורה המפנה לתנאים על גב התעודה ובהתאם לאותה הוראה, הביע הרוכש את הסכמתו לתנאים שעל גב התעודה. ההוראה נרשמה בכתב ברור, בלשון ברורה ובאותיות בגודל סביר. יתרה מכך, חתימת המקבל על התעודה ממוקמת בסמוך לאותה הוראה, כך שמי שקיבל את האפרוחים יכול וצריך היה לקרוא את האמור בה, לרבות ההוראה אשר מפנה לתנאים שבגב התעודה.