1. האם זכאי התובע לביטול עסקה לרכישת רכב והשבת התמורה ששילם בגינה נוכח אי גילוי שבר בשלדה? הרכב נרכש מהנתבע 1, לו מיוחס אי גילוי דבר קיומו של השבר בשלדה ונבדק טרם רכישתו אצל הנתבעות 2-3, להן מיוחסת רשלנות בביצוע הבדיקה.
רקע וטענות הצדדים
2. ביום 7.3.06 נערכה באילת עסקת החלפת רכבים בין התובע לנתבע 1 במסגרתה מכר התובע לנתבע 1 את רכבו מסוג וולבו, תמורת רכישת רכבו של הנתבע, ניסאן טראנו, שנת ייצור 1997, להלן- הרכב. מעבר למסירת הרכב הוסיף הנתבע 1 ושילם לתובע 22,000 ש"ח.
ביום המכירה עבר הרכב מבחן רישוי שנתי ובדיקה לפני קנייה אצל הנתבעות 2-3 מבלי שצויין כי יש שבר בשלדה. ביום 16.3.06 נסע התובע מאילת לביתו בנס ציונה וחש בתופעת "שיוט". ביום 19.3.06 נבדק הרכב במכון בדיקה ברחובות ונמצא שיש לו שבר בשלדה ואינו כשיר לנסיעה.
התובע פנה לנתבעים בבקשה לביטול העסקה ולאחר שלא נענה, הוגשה התביעה לפיצוי בסך 100,000 ש"ח. סכום התביעה הורכב משווי רכבו שנמכר בסך 89,000 ש"ח ובתוספת מערכת שמע בשווי 18,000 ש"ח ובקיזוז 22,000 ש"ח ששולמו. יתרת הסכום עד לגובה התביעה הינו בגין הוצאות, בדיקות הרכב שכ"ט שמאי ועוגמת נפש.
3. מאחר ולטענת התובע השבר בשלדה היה קיים במועד בו רכש את הרכב, ידע אודותיו הנתבע 1 או היה עליו לדעת על קיומו, ועולה כי הסתיר את מצבו האמיתי של הרכב. מכח ההטעיה הנטענת עותר התובע לחיוב הנתבע 1 בפיצויים והשבת התמורה. הנתבע 1 נתבע מכח עילות חוזיות ונזיקיות המבוססות על ההנחה כי ידע את מצבו האמיתי של הרכב והסתירו מפני התובע. לטענת התובע, לו היה מודע למצב הרכב לאשורו, לא היה מתקשר בעסקה.
כלפי הנתבעים 2-3 מבוססת התביעה על עוולת הרשלנות בכך שהתרשלו בבדיקת הרכב בכך שלא איתרו את דבר קיומו של השבר בשלדה בבדיקתם.
הנתבע 1 טען כי לא ידע על השבר בשלדה וככל הנראה גרם התובע לנזק לאחר רכישת הרכב. טענה דומה נשמעה מפי הנתבעות 2-3 מאחר ולשיטתן לא סביר כי לא היה נצפה הנזק לשלדה במועד הבדיקה לו היה קיים במועד עריכתה.
דיון והכרעה
פיצול סעדים
4. התיק הועבר לטיפולי בשלב מתקדם של ההליך ומחמת הצטברות נסיבות שונות התארך בירור התובענה. ביום 7.11.11 הוגשה בקשה לפיצול סעדים להתיר לתובע לתבוע את הנזק בגין מניעת השימוש ברכב בהליך נפרד הואיל ולשיטתו, עד שלא יקבל את הפיצוי או השבת התמורה, לא התגבשו נזקיו בגין מניעת השימוש. למרות שנקבע כי הבקשה תידון בקדם המשפט, לא נדונה היא ולא העלה התובע עניין זה בדיוני קדם המשפט או ההוכחות , עד לסיכומיו.
למרות שמבחינה דיונית ניתן להעלות טענה כאמור אף בסיכומים, לא מצאתי כי הצביע התובע על אינטרס לגיטימי לפיצול ההליך ואי ריכוז כל הסעדים בתביעה. פיצול סעדים ינתן במקרים נדירים בהם ישנה סיבה מהותית לפיצול או הפיצול מתבקש נוכח העובדה כי הוכחת הנזק מורכבת. בתביעה לביטול חוזה, להבדיל מאכיפתו, ככלל אין לאפשר פיצול תביעת הפיצויים לסעדי משנה ויש לרכז את כל הסעדים הנובעים מהביטול בתביעה אחת.
(ראה, ע"א 466/89 צברי נ' מסוארי, פ"ד מה(1) 177).
התביעה הוגשה סמוך למועד העסקה ומטעמים אשר אינם נעוצים בתובע התמשך בירורה, ולכאורה הנזק בגין מניעת השימוש התגבש בעיקרו לאחר הגשתה. אולם מדובר בנזק אשר החל עם הגשת התביעה ומאחר ואין מתירים פיצול סעד לסעדי משנה אין מקום להעתר לבקשה.
יוער כי אף טיב הנזק הנטען, פיצוי בגין מניעת שימוש ברכב, אינו עולה בקנה אחד עם חובת הקטנת הנזק. אין התובע זכאי להגדיל נזקו בגין מניעת השימוש שעה שהוא עצמו עומד על ביטול העסקה והשבת התמורה.
השבר בשלדת הרכב ואחריות הנתבעות 2-3
5. התובע תמך טענותיו בחוות דעת שמאי ומטלורג, ובהחלטת כב' השופט ח' חדש מיום 14.7.08 מונה מומחה מטעם בית המשפט, מר נוסבאום משה ז"ל, מאיגוד המוסכים. לאחר פטירתו מונה מומחה חלופי, מר משה סומך, אשר אימץ ממצאיו. לא מצאתי פסול בעצם האימוץ האמור נוכח העובדה כי המומחה החלופי בדק את הרכב ורק מטעמי נוחות לא רשם בשנית את המסקנות. לאור ההסדר הדיוני בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט לא נחקרו המומחים מטעם הצדדים וניתן לבסס הממצאים רק על חוות דעתו.
מר סומך בדק את הרכב ביום 2.8.12 ועיין במסמכים לרבות ממצאי המומחה הקודם אשר בדק הרכב ביום 29.7.09 ומסקנתו הינה כי ממראה השברים ומיקומם, בקצה קורה אורכית קדמית בחיבור גשר ומשולש מתלה ימין, נגרמו הם מעייפות חומר או כשל תכנוני ולא כתוצאה מתאונה או מכה אשר לא נמצאה בשלדה. מדובר בסדקים אשר לא נוצרים בפתאומיות אלא נוצר סדק אשר מתפשט בקצב איטי ובשלב מסויים הופך לשבר. לדעתו של המומחה הסדקים היו כמעט כולם לפני הבדיקה שבוצעה ביום 7.3.06 ולא זוהו למרות שבוחן סביר ומיומן היה אמור לזהותם.
באשר לעובדה כי ממועד הבדיקה באילת עד למועד הבדיקה במכון הדרום ברחובות ביום 19.3.06 עבר הרכב כ- 1,200 ק"מ קבע המומחה כי מבחינה טכנית ניתן היה לנהוג ברכב במצבו, תוך התאמת צורת הנהיגה לרכב, למרות שמסוכן ואסור היה לנהוג ברכב במצבו. המומחה ציין כי מבחינה טכנית, ניתן היה לתקן את השלדה ועלות התיקון וירידת הערך בגינו, אינה מחייבת השבתת הרכב.