תביעת דיבה בגין לשון הרע על רקע פרסומים שפרסמה דיירת בבית משותף אודות דיירת אחרת, בקשר לפועלה של האחרונה כחברה בנציגות הבית המשותף.
1. רקע עובדתי
התובעת מתגוררת מאז שנת 1962 בדירה מס' 10 בבית המשותף, שברח' המייסדים 21א, בירושלים (להלן: "הבית המשותף"). הנתבעת, שכנתה של התובעת, עברה לגור בבנין בשנת 1997.
בשנים 2004-2007 כיהנה התובעת, בהתנדבות, כחברה בנציגות הבית המשותף (להלן:"ועד הבית").
בכתב התביעה מיום 19/05/08 עתרה התובעת לפיצוי בסך של 100,000 ש"ח בגין
חמישה
פרסומים משמיצים שפרסמה הנתבעת אודותיה במהלך השנים 2004-2008 , והמהווים לטענתה "לשון הרע" כמשמעה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965 (להלן: "החוק") :
1. מכתב ששיגרה הנתבעת ביום 11/06/04 לגב' רות משיח, דיירת אחרת בבנין שהיתה אותה עת חברה בועד הבית, אשר הופץ גם לכלל הדיירים בבנין ולחברי הועד (להלן:
מכתב א'), בו נכתב, בין היתר, כדלקמן :
" שלום רות,
בהזדמנות זו, שאני שולחת לך את הקבלה על מסי הבית לחודשים יולי-ספטמבר 2004, הייתי רוצה להאיר כמה עובדות נכונות על פני העובדות המסולפות שהלעיטו אותך בהן.
ובכן, עוה"ד אורי שטנדל הודיע לועד שהוא רוצה למכור את המחסן שלו... אורי סיפר לי שמכר את המחסן למוזיקאי, גמלאי מתזמורת המשטרה שמעונין להביא לשם כלי נגינה שלו ובעיקר לשבת שם בשקט ולכתוב מוסיקה , רפי הלברטל... איש זה ושותפו לקניה, שאמנם צריך מחסן למשקאות, היו אצל הגב' דרורי... והמוזיקאי החל בשיפוץ המחסן שלו... אח"כ סיפר לי רפי שדיבר עם הגב' הנכבדה רחל דרורי,וסיפר לה על תכניתו לניקוי הבור שגילה והיא כלל לא הביעה התנגדות
... כשחזרתי סיפר לי רפי ש'הגב' דרורי אישה ממש נחמדה'. הזהרתי אותו מעקיצת העקרב, שאמנם הגיעה מאוחר יותר. את, רות, דיברת איתי כמה ימים
לפני מכתב השיטנה שרחל דרורי כתבה בכתב יד ובשמך ואת חתמת עליו. כשדיברת איתו כלל לא הזכרת את ענין המחסן,
כי מרגע שחזרה ג'ב דרורי הנכבדה היא שוב השתמשה בך כשלוחה לדבר שיטנה. מוזר שאת נענית שוב להיות שליחה בידי מישהו אחר, ואז היא יוצאת "אישה ממש נחמדה", כמו השתמשה בך לפני 8 שנים, כשבאתי לגור כאן, כדי לאיים עלי וכמובן להתלונן עלי בעיריה
ולתבוע אותי למשפטים .
היא ממש נשמה טובה ...
רפי שהוא איש עדין ותמים לא מבין בכלל איך יכלה הגב' דרורי הנכבדה לכתוב מכתב מרושע כזה. אני כלל לא התפלאתי..." (נספח א' לכתב התביעה) (ההדגשות, כאן ובהמשך פסק הדין,לא במקור -י.מ.).
2. מכתב ששיגרה הנתבעת ביום 25/11/04 לגב' רות משיח, לכלל הדיירים בבנין ולחברי הועד (להלן:
מכתב ב'), ובו נכתב בין היתר:
"...
הגב' רחל דרורי מינתה עצמה לועד הבית, היא לא נבחרה...האם עלי לשתף פעולה עם נציגות בית 1. בלתי חוקית 2. שמתנהלת בחוסר שקיפות 3. חסרת מיומנות להגיש דו"חות 4. שבכוונתה להוצאות מיותרות בשל קושי לתפקד כראוי ? אין זה מספיק לרצות לנהל כספים. יש צורך לדעת לעשות זאת בשקיפות, ביושר, בדיווח רצוף ובחסכנות ..." (נספח ב' לכתב התביעה).
3. מכתב ששיגרה הנתבעת ביום 07/02/05 לחברי ועד הבית ולאגודה לתרבות הדיור (להלן:
מכתב ג') בו כתבה, בין היתר, כדקלמן:
"נראה כי אין זה מספיק לדעת לזייף מסמך או לדעת לתחמן כדי לנהל ענייני בנין, צריך גם לדעת חשבון ולחשב באחוזים... העלמת מסמכים היא מעשה בלתי חוקי, שמתאים לזיוף ותחמנות " (נספח ג' לכתב-התביעה).
4. מכתב ששיגרה הנתבעת ביום 20/03/06 לגב' רות משיח, לאגודה לתרבות הדיור וליועצה המשפטי (להלן :
מכתב
ד'), בו כתבה, בין היתר, כדלקמן:
"שלום רות,
הועד
שלכם תפש את סמכותו ללא בחירות והורכב בראשיתו מאישה אחת בבנין ואישה שניה שאז כלל לא התגוררה כאן, ואת שאינך מתגוררת בבנין מזה 10 שנים....
אין זה מקרה, שרק רחל דרורי, כשהייתה בועד, ואת, רות משיח, כשנכנסת לועד,
העזתן לממן את החלפת צינור הביוב שבתוך דירותיכם על חשבון כל דיירי הבנין ...
באשר למחסן שגם הוא רכוש משותף, כולנו היינו שמחים הרבה יותר אם במקומם מחסן היה יושב שם מוזיקאי ומחבר מוזיקה ולא מפריע לאיש. ואילו היום יש שם מחסן: מוציאים סחורה ומכניסים כנראה.
וזאת הודות לצרות העין הנוראה שלך ושל רחל דרורי שאישרה לרפי הלברטל את השיפוץ, כשאני הייתי בחו"ל... עליו אני סומכת יותר מאשר על
חברת ועד הבית שמקבלת מתנות מכל בעל מלאכה שמוזמן ע"י
הועד " (נספח ד' לכתב-התביעה).
5. מכתב ששיגרה הנתבעת ביום 12/04/08 לדיירת אחרת בבנין, חנה לוי (להלן:
מכתב
ה'), בו כתבה, בין היתר: