פסק-דין בתיק ת"א 1403-10

מבוא

1.                  התובע, יליד 25.11.94, נפגע, על פי הנטען בכתב התביעה, בתאונת דרכים שארעה ביום 28.12.07. פורט שהתאונה אירעה בעת שהתובע רכב על אופניו ונפגע בידי רכב שברח מהמקום מיד לאחר התאונה.

2.                  התובע לא עתר למינוי מומחים רפואיים, והסכים לכך שלא נותרה לו בעקבות התאונה נכות רפואית.

3.                  הצדדים חלוקים ביניהם בשאלת נסיבות התאונה, בשאלת החבות, וכן בהערכת הנזק והפיצוי שיש לפסוק לתובע.

גרסת התובע

עדות התובע

4.                  בתצהיר עדות ראשית פירט התובע שבשעה שרכב על אופניו בשכונת דאחיית אלסאלם שבאזור שועפט, בדרכו לביתו בענתא החדשה, פגע באופניו רכב פיג'ו מדגם 205 בצבע "מטליק" (להלן- "הרכב הפוגע"). פורט שהכנף הקדמית שמאלית של הרכב הפוגע פגעה באופניו של התובע, בשעה שהיה בצד הימני של הכביש. כתוצאה מהפגיעה נהדפו האופניים לעבר רכב אחר שחנה בצד הכביש. התובע נפל מאופניו, גופו החליק בירידה והוא נפגע בסנטרו, בכתף ימין וברגל ימין. לאחר התאונה ברח הרכב הפוגע מהמקום. התובע הוסיף ותיאר שמהרכב הפוגע בקעה מוזיקה בקול גבוה במיוחד, וכי לא עלה בידו לרשום את מספר הרכב כיון שהרכב לא עצר, ושהוא עצמו נפל והתדרדר בירידה.

5.                  בעת התאונה עשה התובע את דרכו למחנה שועפט על מנת להביא את מעילו של אביו. לאחר התאונה המשיך בדרכו, אף שסנטרו דימם, והביא את המעיל לאביו. אביו פינה אותו באופן מיידי לבית החולים הדסה הר הצופים.

6.                  במהלך חקירתו הנגדית השיב התובע שצבע הרכב הפוגע היה מטליק. כן הוסיף- "הוא מבריק כזה. אני לא זוכר בדיוק, אך יודע שזה מבריק... פעם ידעתי ועכשו אני לא זוכר" (עמ' 1 לפרוטוקול הדיון, שורות 18 עד 20).

7.                  התובע השיב שהרכב הפוגע היה מדגם פג'ו 205. הוא לא ידע לפרט מה ההבדלים בין פג'ו 205, 204 או 404, והשיב שאינו מבין במכוניות. יחד עם זאת ביאר שהוא יודע שהרכב הפוגע היה מדגם 205 כיון שלחברו ישנו רכב מסוג זה. לטענתו זיהה את רכב הפוגע כרכב מסוג פג'ו על פי סימן האריה שראה עליו.

8.                  לתובע הוצג שבמהלך חקירתו בידי חוקר מטעם הנתבעת השיב אביו שהרכב הפוגע היה פג'ו 304 או 305, האב הזכיר אף רכב מדגם 204 אך לא הזכיר 205. התובע השיב שאביו לא היה עמו בעת התאונה ועל כן אינו יכול לדעת מהו סוג הרכב.

9.                  אשר לצבע הרכב נשאל התובע "אבא שלך אמר שהרכב שפגע בך היה פג'ו בצבע אדום. ת. זה לא אדום. ש. אם אומר לך שמדובר בפג'ו בצבע כסף, זה יכול להיות, כלומר מה שאמר אביך לא נכון? ת. אני לא יודע, זה היה צבע מטליק שהבריק בגלל השמש  ש. אתה לא יודע אם זה צהוב, אדום? ת. אני לא זוכר. ש. אתה לא זוכר או שלא שמת לב לצבע הרכב? ת. אני לא זוכר (עמ' 3, שורות 4 עד 11).

10.              התובע השיב כי לאחר שנהדף עם אופניו פגע בצדו האחורי של הרכב החונה, לא במרכזו, ולאחר מכן החליק על הכביש (שם, עמ' 6, שורה 15). הוא לא ידע להשיב מה היה סוג הרכב שעליו נפל ומה היה צבעו.

11.              התובע נשאל פעם נוספת מדוע השיב אביו שהרכב הפוגע היה בצבע אדום, ושב וחזר שלא היה שם רכב אדום.

12.              התובע השיב שפגש באביו לראשונה לאחר התאונה בבית סבו, וזאת לאחר שהמשיך לביתו, לקח את מעילו של אביו, ושב עמו לבית סבו. התובע הסביר שהוא שב לאביו על מנת שאביו ייקח אותו לקופת חולים.

13.              התובע השיב שלבית סבו הלך ללא האופניים, ושלאחר שהאופניים צולמו על ידי החוקר הוא זרק אותם.

14.              לשאלה מדוע הלך לבית סבו ולא התקשר לאביו, השיב שאינו יודע. התובע השיב שביתם היה מאוד קרוב לזירת התאונה, ועל כן המשיך לביתו, לקח את המעיל של אביו, וחזר לבית סבו. כשהגיע לבית סבו נודע לאביו לראשונה על התאונה. התובע שלל את האפשרות שאמו התקשרה לאביו ושהאב חזר לביתם, כן השיב שכשהגיע הביתה חבשה לו אמו את הסנטר, ורק לאחר מכן הלך לבית סבו.

15.              התובע עומת עם תשובתו של אביו לחוקר לפיה האם לא חבשה אותו כיון שהיא פוחדת מדם, והשיב כי היא חבשה אותו לאחר התאונה, ושמה חתיכת בד על סנטרו, ורק אז חזר לבית סבו. לדבריו, כשהגיע הביתה ראתה האם שהוא מדמם מסנטרו, שאלה אותו מה קרה, ואז אמרה לו ללכת לאביו. התובע השיב שהאם ראתה שהוא צולע בעקבות התאונה. התובע השיב שאמו לא התקשרה לאביו. לבית החולים נסע עם אביו ועם בן דודו אשר הקפיץ אותם לבית החולים ברכבו.

16.              התובע זיהה את קולו ואת קולו של אביו בקלטות שהוגשו על ידי החוקרים.