ת"א
בית משפט השלום בקריית גת
|
1381-07
23/10/2013
|
בפני השופט:
אריאל חזק
|
| - נגד - |
התובע:
חמאד חליל
|
הנתבע:
1. חמאד אברהים
2. הפול - המאגר הישראלי לביטוחי רכב
3. אבנ"ר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
|
| פסק-דין |
מדובר בכתב תביעה בגין נזקים שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 5.7.05.
עפ"י האמור בכתב התביעה ביום 5.7.05 נפגע התובע בכל חלקי גופו בתאונת דרכים בהיותו נוסע ברכב.
בכתב ההגנה שהוגש מטעם נתבעות 2 ו-3, חברות הביטוח שביטחו את רכבו של הנתבע 1 בזמן התאונה, הכחישו הנתבעות את תיאור התאונה כפי שתוארה בכתב התביעה וכן הכחישו את הכיסוי הביטוחי עד להוכחת הטענה כי הנתבע 1 היה הנהג ברכב.
בפועל נטען בהמשך ע"י הנתבעות, כי בניגוד לטענת התובע בכתב תביעתו כי הוא היה הנוסע ברכב, המצב האמיתי בעת התאונה היה כי התובע היה זה שנהג ברכב בהעדר כיסוי ביטוחי.
בהמשך הדיונים פוצל הדיון ונקבע כי ראשית ידונו הצדדים בשאלת חבות הנתבעות 2 ו-3 לפצות את התובע.
במהלך הדיונים נחקרו התובע ואחיו, הנתבע 1, וכן נחקרו הגב' ג'ודי עדנה גלבר, שנהגה ברכב הפוגע ובעלה מרק גלבר.
גירסת התובע
בסיכומיו טען ב"כ התובע כי, עפ"י גירסת התובע הוא נפגע בתאונת דרכים בהיותו נוסע ברכב בו נהג אחיו הנתבע 1, כאשר התאונה ארעה בכביש 40 במרחק של 1 ק"מ צפונית לבית קמה. כן טען התובע כי הרכב בו נסע התובע עצר בצד ימין של שולי הכביש, הנהג (אחיו של התובע) ירד מהרכב להטיל מימיו בצד הכביש, ובהיותו מחוץ לרכב, רכבה של צד ג', גלבר עדנה, שהגיע מכיוון צפון, התנגש ברכב בו ישב התובע וגרם לתאונה, וכל זאת כשהתובע יושב ברכב במושב הנוסע שליד הנהג וישן.
לטענת ב"כ התובע בסיכומיו, חזר התובע על טענה זו באופן עקבי ומדוייק, פעם אחר פעם בחקירתו במשטרה מיום 5.7.06, בחקירתו בתיק ה (תעבורה ת.ד. 1390/07 בבימ"ש לתעבורה בב"ש), שם הוגש כתב אישום נגד הגב' גלבר, ובחקירתו בביהמ"ש.
עפ"י טענת ב"כ התובע, טענת התובע היתה כי בעת התאונה הוא ישן בכסא שליד הנהג.
לדברי ב"כ התובע, גם אחיו של התובע העיד כי הוא היה זה שנהג ברכב וגם עדותו בביהמ"ש תאמה את גירסתו שנטענה בבימ"ש לתעבורה ביום 14.9.08. עפ"י טענתו, אחיו של התובע, ירד מהרכב בטרם התאונה להטיל מימיו, וכשחזר הוא לא הביט לכביש בשל אור חזק מהרכב ושמע "בום" כשמישהו נכנס ברכבו מאחורה.
לטענת ב"כ התובע, כבר מהטופס המשטרתי שנערך מיד לאחר התאונה ניתן להבין שאחיו של התובע היה הנהג ברכב. עפ"י שיטת המשטרה, ובהמשך צויין כי כנגד הגב' גלבר גם הוגש כתב אישום בגין גרימת התאונה, שבו צויין כי התובע היה נוסע ברכב ולא היה נהג.
לטענת ב"כ התובע, בחקירתה בביהמ"ש לא ידעה הגב' גלבר לומר אם האדם שהוצא מהרכב הפגוע היה הנהג או הנוסע.
זאת ועוד, עפ"י טענת ב"כ התובע, טענת הגב' גלבר בדבר זהות הנהג, נטענה לכאורה רק בבימ"ש לענייני תעבורה, וטענה זו לא אוזכרה לפני כן.
לא זאת אף זאת, לטענת ב"כ התובע, בפרוטוקול חקירתה ציינה הגב' גלבר בעצמה, כי אינה יודעת אם האדם שהוציאו מתא הנהג, היה נהג או נוסע.
בנוסף, לטענת ב"כ התובע, בחקירתה בבימ"ש לתעבורה, לא ידעה הגב' גלבר לומר אם רכב התובע היה בתנועה אם לאו, ואם אורותיו בעת התאונה דלקו, ומשום כך לטענתו לא יכלה הגב' גלבר לטעון בחקירתה בבימ"ש זה כי רכבו של התובע היה בנסיעה בטרם התאונה.
לטענת ב"כ התובע, אין לקבל את גירסת בעלה של הגב' גלבר , בדבר אופן קרות התאונה, משום שהוא עצמו לא ראה את התאונה.
גירסת הנתבעים