פסק-דין בתיק ת"א 1321-05

1.         תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975. התובעת ילידת 1947 נפגעת בתאונה ביום 22/4/02 כאשר התובעת הייתה בדרכה למרכז הרפואי "תל השומר" על מנת  לבקר את אביה שהיה מאושפז שם לאחר ניתוח. על פי כתב התביעה התאונה קרתה  בקרבת תחנת הדלק "הסיירים"  כאשר נכנס רכב אחר מאחור ברכב בו נהגה  התובעת.

            על פי גרסת התביעה התובעת פונתה ממקום התאונה לבית החולים ע"ש "סורוקה".

            בחקירתה הנגדית עלה  כי ממקום התאונה המשיכה התובעת לבית החולים תל השומר. בנוסף לביקור החולה היא גם פנתה למיון אך נכחה כי מקום היה כאוס, וגם היה עמוס, ולכן היא העדיפה לחזור הביתה ולפנות לבית החולים ליד ביתה כ- 9 שעות לאחר התאונה  ( עמ' 2 לפרוטוקול).

            לטענת באי כוח הנתבעים למרות התיאור של פגיעה רב מערכתית ( סעיף 6 לכתב התביעה) התנהלות התובעת לאחר התאונה מעידה על כך שמדובר היה בתאונה קלה.

נכות רפואית

2.         בחדר מיון בבית החולים "סורוקה"  התובעת התלוננה על כאבים בברך שמאל, ועמ"ש צווארי. נעשו צילומים של ברך שמאל והועלה חשד לשבר תלישה של חלק מדיאלי של טיביה וכן צילום של עמ"ש צווארי שהדגים דיסקופטיה בין החוליות  C5-6 .

ביום 13/7/05 מינה בית המשפט את ד"ר קובי לידור כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה ( החלטת כב' סגנית הנשיא השופט טהר שחף). בחוות דעתו מיום 5/11/06 הוא העריך את נכות התובעת ב- 50% על פי סעיף 35(1)(ה) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 ( להלן: "חוות הדעת הראשונה") בגין ארטריטיס רבמטואידית, ניוונית או מכל סוג אחר, בצורה קשה, קיים קשיון בפרקים הקטנים בלבד. לפי חוות דעתו התובעת לוקה בדלקת מיפרקים אשר לא אובחנה עד למועד בדיקתה.

בק"מ ביום 20/11/06 הודיע בא כוח הנתבעים לבית המשפט כי המחלוקת אינה על אחוז הנכות אלא על הקשר בין הנכות לתאונה. בית המשפט הורה כי ישלחו שאלות הבהרה למומחה. 

ביום 28/8/07  השיב המומחה לשאלות הבהרה.

לגבי ברך שמאל הוא משיב :

כי מתעודת חדר מיון עולה תלונה על כאבים בברך שמאל אך אין כל עדות קלינית לחבלה ישירה בברך שמאל, על כך הוא חוזר גם בחקירה  הנגדית ביום 7.11.07 ( עמ'  8 לפרוטוקול).

יחד עם זאת בפיענוח בדיקת MRI של ברך שמאל מיום 16/7/02 נרשם: " הוגדם קרע אופקי בגוף המינסקוס המדיאלי. עוצמת אות גבוהה מרכזית ושוליים בלתי סדירים נראו בצורה הצולבת הקדמית, אין לראות רטרקציה.". מסקנתו היא שקיימים שינויים ניווניים בברך זו. כפי שגם נצפה בפרוצדורה  שבוצעה בברך לאחר שלושה חודשים מבדיקת ההדמיה. אבל מסקנתו היא כי הקרע לא נגרם בתאונה. אלא שנכותה היא דלקת מיפרקים שבחלק מהם  התפתחה דלקת מיפרק העצם. הוא מוסיף כי בדלקת מפרק העצם בברך יש הרס של הסהרונים (מיניסקוס) ואין לקבוע נכות בגין הרס זה כדי שלא יהיה כפל בנכויות.

לגבי עמ"ש צווארי הוא משיב :

כי הוא לא ראה את בדיקת ה-MRI של הצוואר מתאריך 21/3/00 שבפענוח שלה נרשם: "בכל אחד משלושת המרווחים הבין-חולייתיים C4-5 , C 5-6  ו- C6-7  הודגם בלט דיסק אחורי מרכזי מלווה ב- SPUR אחורי". גם לא הוצגה  בפניו בדיקת MRI של עמ"ש צווארי מתאריך 13/1/95 שבה הייתה הדגמה תקינה של המרווחים בין C4-5 , C 5-6   כאשר במרווחים בין C 5-6  נצפתה " פרוטרוזיה דיסקית קטנה". בדיקת ה- CT של עמ"ש צווארי  מתאריך 21/2/99  עולה כי במרווח C 5-6 "לא הודגם בבירור בקע דיסקית". במרווח C6-7 " פרוטרוזיה דיסקית מרכזית זעירה אחורית". המומחה מציין כי התובעת לא ציינה בפניו כי לפני התאונה היא סבלה מכאבים בצווארה זמן רב לפני קרות התאונה כעולה מבדיקת ה-MRI  הראשונה.

לסיום מסיק המומחה כי בלטי הדיסק שנמצאו בבדיקה מיום 13/4/03 -  C3-C4  C4-5 , C 5-6  ו- C6-7  הם ההסטוריה הטבעית של עמוד השדרה של התובעת.

סוגיית הצוואר לא מהווה חלק מהמחלוקת  בתיק זה  בהקשר לקביעת נכויות  לצוואר.

3.         בהמשך נחקר ד"ר לידור בדיון ביום 7/11/07 וביום 5/6/08 הגישו באי כוח התובעת בקשה לפסול את חוות הדעת של ד"ר לידור ולחלופין למנות מומחה בתחום הראומטולוגיה. בטרם מתן החלטה בבקשת הפסילה, הורתי למנות מומחה בתחום הראומטולוגה ומיניתי את פרופ' ירון ( החלטה מיום 19/11/08). ביום 30/6/2009 נתן פרופ' ירון חוות דעת ומסקנתו הייתה כי לתובעת אין מחלת דלקת מפרקים וכל השינויים לדעתו הם תוצאה של שחיקת סחוס והיו קיימים גם לפני התאונה. הוא מוסיף כי לגבי עמ"ש צווארי יתכן והתאונה החמירה את שחיקת הסחוס.

באשר לפיברומיאלגיה , על אף עמדת פרופ' בוסקילה , פרופ' ירון לא מצא לכך תימוכין. לכן הוא קובע כי לא מצא נכות בין מחמת דלקת פרקים ובין מחמת פיברומיאלגיה והשיב את קביעת דרגת הנכות האורתופדית לד"ר לידור ( חוות דעת מיום 28/6/09).

בקדם המשפט ביום 1/7/09 הציע בא כוח הנתבעת להעביר את חוות דעתו של פרופ' ירון לד"ר לידור ואילו בא כוח התובעת עמד על קביעת התיק לשמיעת הוכחות. ביום 29/4/10 נחקרה התובעת ולאחר מכן ביקשו הצדדים מתן החלטה בבקשה לפסול את ד"ר לידור. בהחלטה ביום 24/5/10 הבקשה נדחתה אולם הוריתי כי חוות דעת פרופ' ירון וההחלטה יומצאו לד"ר לידור. על כך הוגשה בקשת רשות ערעור שנדחתה תוך שבית המשפט מאשר את ההחלטה להעביר לד"ר לידור את חוות דעתו של פרופ' ירון ( רע"א 15111-07-10, החלטה מיום 27/10/10, כב' הנשיא יוסף אלון).