1. בתביעה נטען כי
ביום 19.6.03 נפגע התובע, יליד 1974, בתאונת דרכים עת החליק רכבו על כתם שמן שהיה על הכביש ופגע בקיר בצד הדרך. נטען כי התובע נפגע בראש, בשיניים, בגב, בעמוד השדרה בצוואר ובלסת, בה נגרמו שברים. התובע הובהל מחוסר הכרה לבי"ח הדסה הר הצופים ואושפז לשלושה ימים, כן קיבל לאחר מכן טיפול בבי"ח הדסה עין כרם ובקופ"ח כללית. בתביעה נטען עוד כי התאונה פגעה בכושר העבודה של התובע אשר לא יכול היה לעבוד במשך כשנתיים ולאחר מכן היה מסוגל לעבוד רק בעבודה חלקית. נטען כי באזור הלסת התחתונה של התובע נגרם שבר דנטואלבאולרי בקדמת המנדיבולה באזור שיניים 21/12 וכי בהרדמה כללית בוצע בו הליך של קיבוע השיניים - רדוקציה של השבר הדנטואלבאולרי עם קשת ERIC של הלסת התחתונה והתאמתה ללסת העליונה. לשם כך אושפז התובע
ממועד התאונה ועד ליום 22.6.03.
2. לטענת התובע, הוא סבל - מדימומים ונפיחות בחניכיים ומהפרשות מוגלתיות חוזרות ונשנות ולפיכך נאלץ לעבור ניתוח נוסף להסרת קשת ה- ERIC התחתונה, ביצוע אקספלורציה ועקירות בפה. למטרה זו אושפז ל-5 ימים נוספים
מיום 17.7.03 ועד ליום 21.7.03. מאחר והתובע חולה סוכרת לא היה ניתן לבצע השתלה חוזרת של שיניו והוא נותר חסר 4 שיניים.
נטען עוד כי התובע סובל מכאבי ראש עזים, סחרחורות, ירידה בראייה, ומירידה בזיכרון לטווח בינוני. עוד סובל התובע לטענתו גם מהפרעות שינה, סיוטים וירידה בזיכרון ואף הופנה לטיפול פסיכולוגי. לדבריו פגיעה בצוואר גורמת לו לכאב ומגבילה את תנועותיו בעבודה, לרבות קושי בישיבה ממושכת. כן נפגע הגב התחתון והוא אובחן כסובל מרגישות באזור זה. מעבר לכאב קיימת הגבלה בתנועותיו, בהליכה ועמידה ממושכת, הרמת משאות וכיו"ב.
התובע ציין עוד בתביעתו כי הוא נשוי ואב לשלושה ילדים.
3. לתביעה צורפה בקשה למנות מומחים רפואיים בתחום האורטופדיה, הנוירולוגיה, הפה והלסת, שיניים, עיניים והפסיכיאטריה.
4. הנתבעת, היא מבטחת הרכב בו נפגע התובע לטענתו. כתב הגנתה כלל הכחשה הן של התאונה והכיסוי הביטוחי והן של הנזק הנטען. בכלל טענות ההגנה הפנתה הנתבעת לכך שהתובע עבר תאונת דרכים נוספת בשנת 2005, נטען להעדר קשר בין פגיעתו והתאונה ונטען כי דובר בפגיעה קלה, ממנה שב לאיתנו בסמוך. עוד נטען כי התאונה הייתה תאונת עבודה וכי יש לנכות כל תקבול מהמל"ל בגין תאונה זו.
5. בהחלטה מיום 9.1.08 מצאתי להורות על מינוי מומחה בנוירולוגיה ובתחום כירורגיית פה ולסת ואכן הוגשו חוו"ד בתחומים האמורים שעיקריהם יפורטו להלן:
חוו"ד נוירולוגית - פרופ' פינקלשטיין:
6. חוות הדעת שניתנה ביום 26.6.08, פותחת בתיאור פרטי הנבדק שהינו כאמור נשוי עם שלושה ילדים. נכתב כי התובע עוסק בהובלות והוא מנהל חברת "אור השמש" להובלות, אותה יסד עובר לכתיבת חווה"ד. המומחה סקר את כלל החומר שהונח לפניו וכן את הרקע הרפואי של התובע, אשר מסר על סוכרת התלויה באינסולין, מזה כעשר שנים. התובע ציין כי בתאונה נוספת משנת 2005 נגרמו לו שברים בשתי צלעות והדיון המשפטי באותה תאונה כבר הסתיים.
מהתיעוד הרפואי עלה כי התובע מעשן כבד (שתי קופסאות ביממה), סובל מסוכרת לא מאוזנת משנת 2002 ובעבר טופל תרופתית ביתר לחץ דם. בסמוך לבדיקת המומחה הומלץ על בירור יתר לחץ דם, מבחן מאמץ, איסוף שתן לאלבומין ובדיקת תפקודי הכליה.
ביום 4.7.06 צוינה מכת חום שלוותה בכאבי ראש ובסחרחורת ולפי רישומים אחדים עבר התובע ניתוח עיניים להסרת קטרקט.
7. באשר למקרה, בניגוד לאמור בתביעה, מתואר אירוע בו התובע בלם בפתאומיות כדי שלא לפגוע בילדים שחצו בפתאומיות את הכביש. מתואר כי התובע היה חגור בחגורה אך למרות זאת הוא נחבל במצחו ובפניו, נשברו בפיו שיניים קדמיות ותחתונות. צוין כי על פי גיליון השחרור מהדסה הר הצופים התובע הובא באוטו פרטי ומסר על כאב ראש ופגיעה בלסת התחתונה עם תזוזת שיניים, ללא הקאות. בממצאי בדיקתו הגופנית נצפתה הגבלת תנועות בלסת התחתונה והוא סוכם כלוקה ב- "חבלה ללסת התחתונה". התובע הועבר להמשך טיפול במחלקת פה ולסת, במרכז הרפואי הדסה עין כרם. בבדיקתו ע"י אורטופד נמצאה רגישות מעל עמ"ש גבי מתני T7 עד D2 ורגישות מעל לפטישונים בקרסוליים. הבדיקה הנוירולוגית שבוצעה על ידי האורטופד הייתה תקינה.
צילומי עמ"ש גבי מותני הצביעו על חשד לשבר בחוליה הגבית D11 ובעת העברה לעין כרם, הומלץ על צילומים חוזרים של עמוד השדרה וקרסול שמאל. המומחה התייחס עוד לממצאים שהיו במחלקת פה ולסת (ר' להלן חוו"ד ד"ר תגרי) וכן לכך שהתובע שב ופנה לבית החולים ביום 4.7.03 בתלונה על כאבי ראש מפושטים והפרעות בראיה שנמשכו 4 ימים, עובר לפנייתו.
בבדיקתו לא נמצא ממצא נוירולוגי. נמצא אי שוויון אישונים בעקבות ניתוח הקטרקט. גם ביום 14.7.03 פנה התובע לבי"ח הדסה עין כרם עם תלונה על כאב ראש וירידה בזיכרון, בבדיקה מפורטת של נוירולוג היו ממצאים תקינים. צוין כי האישונים בלתי סדירים, החזרים גידיים ירודים וסימטריים וצוינה "ירידה קלה בזיכרון לטווח בינוני (אולי פונקציונאלית)". בסיכום צוין כי "קיימת ירידה בזיכרון, אם כי ללא עדות ברורה לכך".
8. המומחה ציין כי בפניו התלונן התובע על כאבים בעורפו, דו צדדים, ממוקדים מאחורי האוזניים וקורנים דו צדדית לצווארו ומתגברים בימי קור.
עוד התלונן התובע על כאבים לא קבועים בגב התחתון. המומחה ציין בחוות הדעת בפירוט את שמצא בבדיקתו כאשר למעשה פירט את כלל הבדיקות שערך
ואת היות כולן תקינות.
עוד פירט את בדיקות העזר שנערכו לתובע והונחו בפניו
ואף אלה נמצאו תקינות.
9. בחלק הדיון הבהיר המומחה כי לא מצא בבדיקתו כל עדות לליקוי נוירולוגי מוקדי ואף לא להבדלי צד. הירידה בהחזרים הגידיים מוצאת הסבר במחלת הסוכרת בה הוא לוקה. כן הודגש דבר היותו מעשן כבד. באשר לתלונות התובע על כאבי ראש (כאבים עורפיים, באזור הזיזים הפטמתיים שמאחורי האוזניים), הובהר כי מכל מקום, אלה אינם מהווים עילה לקביעת נכות עפ"י מבחני המל"ל ולפיכך אין טעם מעשי בבירור האטיולוגיה שלהם או בבירור הקשר האפשרי בינם ובין התאונה או בינם ובין מחלותיו הטבעיות.
בדיקות העזר ההדמתיות (CT מוח) והתפקודיות (EEG) - הצביעו על מבנה אנטומי מוחי תקין ועל פעילות מוחית חשמלית תקינה. צוין כי התובע יסד עובר לכתיבת חוות הדעת, חברה להובלות, כך שתפקודיו המוחיים הנוכחיים, מאפשרים לו פעילות מלאה ואף יוזמה ויצירתיות.