ת"א
בית המשפט המחוזי בחיפה
|
12081-12-09
30/10/2013
|
בפני השופט:
בלהה גילאור נשיאה לשעבר
|
- נגד - |
התובע:
איזידור הרשקו עו"ד גב' אטיאס עו"ד זליכוב
|
הנתבע:
1. מרכז רפואי בני ציון 2. עיריית חיפה 3. מדינת ישראל-משרד הבריאות
עו"ד גב' עאסי-אסחאק עו"ד גל ממשרד עו"ד אלמגור ואח'
|
פסק-דין |
פתח דבר
1. זוהי תביעה בעילה של רשלנות רפואית. עניינה של התביעה עיתוי חידוש הטיפול במדללי דם לאחר שהופסק עקב דימום.
2. התובע, מר איזידור הרשקו, יליד 1950.
במהלך אשפוז במרכז הרפואי בני ציון (להלן-הנתבע 1 או בית החולים), ביום 8.4.08, הופיעו אצל התובע ירידה במצב ההכרה והפרעה בדיבור עם שיתוק בפלג גוף שמאלי. התובע אובחן כמי שלקה באירוע מוחי שהתבטא בחסימה בעורק המוח התיכון מימין (להלן-האירוע המוחי או האירוע נשוא התביעה). כתוצאה מהאירוע המוחי, נותר התובע עם המיפלגיה בצד שמאל בעיקר ביד.
ביסוד התביעה הטענה כי האירוע המוחי אירע כתוצאה מהתרשלות הצוות הרפואי של בית החולים אשר טיפל בתובע במהלך אשפוזו בכך שלא חידש את הטיפול במדללי דם במועד מוקדם יותר מזה שבו חודש הטיפול בפועל. לטענת התובע, בשים לב לנתוניו הספציפיים ומספר גורמי סיכון אצלו המגבירים במידה ניכרת את ההסתברות להתפתחות קריש דם, חידוש הטיפול במדללי דם במועד מוקדם יותר היה בו כדי למנוע את האירוע המוחי.
התביעה הוגשה גם כנגד עיריית חיפה (להלן- הנתבעת 2) ומדינת ישראל (להלן- הנתבעת 3) הבעלים והמפעילות של בית החולים במועד הרלוונטי לתביעה.
3. המחלוקת סבה על האחריות וגובה הנזק.
העובדות הצריכות לעניין:
4. בשנת 2001 עבר התובע ניתוח להחלפת המסתם האורטלי במסתם תותב על רקע היצרות מולדת ומאז טופל באופן קבוע במדלל דם מסוג "Coumadin". בהתעוררותו מהניתוח נצפתה אצל התובע חולשת פלג גוף שמאל והאירוע אובחן כשבץ מוחי. לאחר שעבר הליך שיקומי מצבו של התובע השתפר והוא שב לעבודה.
בתיעוד הרפואי (ת/1) דווח על מספר מחלות רקע: Gout; יתד לחץ דם ויתר שומנים בדם.
5. לאחר שנים,
ביום 3.4.08 בשעה 23:30 לערך, התקבל התובע לחדר המיון בבית החולים בני ציון עקב הקאות שחורות (Coffee Ground), תלונה על שלשולים שחורים נוזליים (מלנה) שהחלו יומיים קודם לכן וחולשה כללית. בקבלתו לחדר המיון, נבדק ערך ה- INR בדם, המלמד על מידת הדילול של הדם (או תפקודי הקרישה), ונמצא כי עמד לפי בדיקה שבוצעה בשעה-0:32 על 6, תוצאה המלמדת לכל הדעות על דילול יתר של הדם. בוצעה גם בדיקה של ערך ההמוגלובין בדם ונמצא כי עמד על 8.7, ממצא שמלמד, בין היתר, על אנמיה קשה על רקע דימום. כמו כן בבדיקת PR (בדיקה רקטאלית) נמצאה מלנה אך ללא דם טרי. התובע נבדק על ידי רופא כירורג אשר המליץ על תיקון תפקודי הקרישה. דווח כי הטיפול במדללי דם הופסק והתובע קיבל פלזמה טרייה וקפואה (FFP), ויטמין K ושתי מנות דם כאשר השנייה הופסקה לאחר שבתגובה לכך התחיל התובע להתנשם ולהשתעל. בבדיקה שבוצעה בבוקר למחרת בשעה 6:38 הראתה כי ערך ההמוגלובין ירד ל- 6.93.
בשעות הבוקר של יום 4.4.08 הועבר התובע מהמיון לאשפוז במחלקה פנימית א' בבית החולים, שם הוכנסה זונדה לקיבה שהיתה שלילית וערך ה-INR לפי בדיקה שבוצעה במחלקה ירד ל- 1.5. בשעות הצהריים של יום 4.4.08 בוצעה לתובע (ד"ר טובה ריניס) בדיקת גסטרוסקופיה אבחנתית לבירור סיבת המלנה, האנמיה והדימום הגסטרואינטסטינלי. בגסטרוסקופיה נמצא כיב קיבה עד 10 מ"מ פרהפילורי ללא עדות לדימום פעיל. הומלץ על המשך מעקב המודינאמי, מעקב הימוגלובין ותיקון PT (מרכיב נוסף בבדיקת תפקודי הקרישה) לפי הצורך.
בדו"ח הבדיקה צויין עוד כי לא נלקחו ביופסיות מהכיב בגלל ההפרעה בתפקודי הקרישה, וכי הכיב בעל מראה אנדוסקופי שפיר אך הודגש כי
"אין ספק שבהמשך יהיה צורך לחזור על גסטרוסקופיה לוודא ריפוי ו/או ביופסיות לפי הצורך".
ביום 5.4.08 דווח על מצב טוב והעדר פעולת מעיים. ערך ה- INR ירד ל- 1.23. בשעה 10:30, דווח כי התובע חש בסחרחורת ואובחנה אריתמיה במוניטור בגינה קיבל טיפול תרופתי (איקקור). התובע נבדק בשעה 11:00 בידי רופא קרדיולוג (ד"ר חאתם חמוד) שמצא כי מדובר היה בארתמיה מסוג פרפור פרוזדורים והמליץ על מספר פעולות רפואיות ביניהן מעקב אחרי ערכי ההימוגלובין ומתן מנות דם לפי הצורך. התובע אכן קיבל מנת דם נוספת באותו יום.
ביום 6.4.08 דווח על המשך פרפור פרוזדורים אך בקצב לא מהיר, מצב יציב ללא תלונות, לחץ דם יציב, עדיין יש יציאה שחורה.
ביום 7.4.08 צויין כי מצבו של התובע יציב, ההמוגלובין עלה ל-11.6, עדיין בפרפור פרוזדורים, דופק לא סדיר. נתבקש אקו לב, ייעוץ גסטרואנטרולוגי לבחינת גסטרוסקופיה חוזרת והמשך טיפול להאטת הדופק.
בהמשך היום, בשעה 14:00 התובע נבדק ע"י ד"ר מדלן מולנר למתן יעוץ גסטרואנטרולוגי. ד"ר מולנר ציינה כי ההמוגלובין עלה ויציב, התובע הפסיק לדמם וכי יש צורך בחזרה על גסטרוסקופיה בעוד ששה שבועות לברר ריפוי הכיב. ד"ר מולנר רשמה עוד כי בינתיים לנסות אולי חידוש Clexane (סוג נוסף של טיפול מדלל דם- הערה שלי, ב.ג.) ומעקב אחרי רמת המוגלובין בדם והפנתה לקבלת ייעוץ המטולוגי.
ביום 8.4.08 צויין שהתובע מרגיש טוב ללא תלונות, דופק לא סדיר, בא.ק.ג. עדיין פרפור פרוזדורים וכי נתבקשה גסטרוסקופיה לאותו יום לפני חידוש טיפול במדללי דם. בדו"ח סיעודי של האחיות מאותו יום
(ת/1 בעמ' 25) נרשם, בין היתר: "גסטרוסקופיה התבטלה, לא יעבור בדיקה. יחזור לטיפול ב- Clexane". ברובריקה שכותרתה "המלצות להמשך טיפול/מעקב" נרשם: "נא לתת בערב mg 5 "Coumadin.
על פי הרשום בגיליון התרופות
(ת/1 בעמ' 20) ביום 8.4.08 ניתנה בשעה 13:00 זריקת Clexane 40 מ"ג.