ת"א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
11516-11-08
17/07/2013
|
בפני השופט:
ברכה בר-זיו
|
| - נגד - |
התובע:
1. רחל ג'וליס
2. מאיר גיטליס
עו"ד רון אביב ואח'
|
הנתבע:
1. קרן קיימת לישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל
2. באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי)
3. מאיר ישראלי
4. מרים ישראלי
5. בוסתן הגליל אגודה חקלאית שיתופית
6. מרדכי וידר
7. אביבה וידר
|
| פסק-דין |
1. בפני תביעה לאכיפת פסק דין (על יסוד פסק דין חלוט).
2. ביום 14.2.07 ניתן על ידי כבוד השופט ג.גינת פסק דין בת.א. 429/05 בתביעה שהגישו התובעים בפני (ה"ה מאיר ורחל גיטליס) נגד הנתבעת, קרן קיימת לישראל ע"י מינהל מקרקעי ישראל, מחוז צפון (להלן:
"הנתבעת") ונגד ה"ה מאיר ומרים ישראלי, אגודה חקלאית שיתופית בע"מ וה"ה מרדכי ואביבה וידר (להלן "פסק הדין").
3. פסק הדין נתן תוקף להסכם פשרה שנחתם ביום 22.11.06 בין הצדדים (להלן "ההסכם").
4. לשון ההסכם היא כדלקמן (ואביאו כלשונו):
"הסכם שנערך ונחתם בבוסתן הגליל ביום 22.11.06
והואיל וצד א' (התובעים) (בפני - הערה שלי - ב.ב.)
חכר מן המינהל על פי חוזה מיום 23.6.93 (להלן "החוזה העיקרי") את הנכס הידוע כמגרש מס' 32 המהווה חלק מחלקה 23 בגוש 19965 בשטח של 1171 מ"ר (להלן "המוחכר") חלקה ארעית מס' 41 על פי תשריט "א" המצורף.
והואיל צד ב' (הנתבעת בפני - הערה שלי - ב.ב.)
רוצה לרשום בלשכת רישום המקרקעין את המוחכר על שם צד א', ברם נבצר ממנו עקב התנגדויות צד ג' (ה"ה ישראלי) ד' (האגודה) ו-ה' (ה"ה וידר) באשר לגבולות המוחכר.
על כן הסכימו הצדדים בינהם כדלקמן:
1.
המבוא להסכם זה מהווה חלק בלתי נפרד הימנו.
2.
הצדדים ג,ד' ו-ה' מסירים את התנגדויותיהם והגיעו להסכמה באשר לגבולות המוחכר, וזאת בכפוף למפה שעליה חתמו, המצ"ב בזאת להסכם ומסומנת באות "א", והמהווה חלק בלתי נפרד ממנו ומשקפת את תכנית החלוקה.
3.
צד ב' יפעל ברוח הדברים שסוכמו בהסכם בין הצדדים ולאחר שהסירו התנגדויותיהם לרישום המוחכר על שם צד א' בלשכת רישום המקרקעין ובכפוף למפה שצורפה ואשר חופפת ומופקדת אף הוועדה המקומית".
5. בכתב התביעה בפני טענו התובעים כי מאז פסק הדין חלפה למעלה משנה וחצי, אך הנתבעת לא ביצעה את המוטל עליה בהתאם לפסק הדין.
6. לכתב התביעה צרפו התובעים התכתבות עם הנתבעת וטענו כי נאמר שם כי בכוונת הנתבעת לבצע שינויים בגבולות המקרקעין בניגוד למפה שצורפה כחלק בלתי נפרד מההסכם וכי התובעים אף קיבלו מכתב מהוועדה המקומית לתכנון ובניה, בו נדרשו לחתום על מפה שונה ואחרת לצורך ביצוע הרישום. לטענת התובעים, מפה חדשה זו פוגעת באופן קשה בזכויותיהם, מצמצמת את שטחם ומעבירה שטחים המצויים בבעלותם לידי שכניהם.
7. התובעים טענו כי פרק הזמן שחל, מאז מועד פסק הדין אינו סביר וכי במידה ולא ינתן צו האוכף את הנתבעת לבצע את חיוביה, אין לדעת מתי יבוצע פסק הדין.
8. בכתב התביעה צויינה קרן קיימת לישראל כ"נתבעת". הצדדים האחרים לתביעה שם ולהסכם הפשרה נקראו "הנתבעים הפורמליים, ואלה אכן לא נטלו חלק בדיון בפני.
9. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי הליך הנקרא "תביעה לאכיפת פסק דין" אינו מוכר ומטעם זה יש לדחות את התביעה על הסף.
10. לגופו של ענין טענה הנתבעת כי היא הגישה לועדה המקומית לתכנון ובניה (להלן:
"הוועדה המקומית") תכנית לצרכי רישום, המתבססת על התשריט שצורף להסכם, אך הועדה המקומית לא נתנה הסכמתה לתכנית, מאחר ולפי ברור שנעשה, השכנים מתנגדים ליתן הסכמתם לתכנית זו.
11. הנתבעת טענה כי היה על התובעים לצרף כנתבעת את הועדה המקומית לתכנון ובניה.
12. הנתבעת טענה כי היא מילאה אחר הוראות פסק הדין כאשר העבירה את התכנית לצרכי רישום לועדה המקומית לתכנון ובניה וכי אין לה מידע מדוע הענין מתעכב שם.