1. תביעה לפיצויים בעקבות פרישה ממשא ומתן למכירת זכויות במקרקעין שלא בתום לב.
רקע
2. הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") הנה הבעלים הרשום של דירה המצויה ברח' השרון 42, בשכונת בת גלים בחיפה, והידועה כגוש 10818 חלקה 19/4 (להלן: "הדירה"). לפני מספר חודשים, החליטה הנתבעת למכור את הדירה ופרסמה מודעה באתרי אינטרנט ואצל מתווכים (המודעות צורפו כנספחים ה' ו-ו' לתצהיר הנתבעת - נ/1). בחודשי הקיץ, מועד מדויק לא הוברר, פנו לנתבעת מרינה פדורובה ואלכסנדר שקון, תושבי חוץ בעלי דרכון רוסי (להלן: "הרוכשים") והתעניינו ברכישת הדירה. בסופו של דבר לא הושג הסדר בין הנתבעת לרוכשים והנתבעת המשיכה בחיפוש קונה לדירה.
3. בחודש 10/13, יצר מר אוליאל מיכאל, אביה של התובעת (להלן: "מר אוליאל"), קשר עם הנתבעת והתעניין ברכישת הדירה על שם בתו. מר אוליאל היה מעוניין לרכוש את הדירה על שם התובעת על מנת שבתו הנוספת, הגב' הודיה אוליאל, הלומדת רפואה בחיפה, תוכל להתגורר בה. בין מר אוליאל לנתבעת נוהל משא ומתן לביצוע עסקה.
מר אוליאל פנה לעו"ד בוסקילה על מנת שייצגו במשא ומתן ואף הציע כי זה יערוך הסכם עבור שני הצדדים. הנתבעת מצדה בחרה לפנות לעו"ד הפלר שייצג אותה במשא ומתן וכך נעשה.
4. ביום 29/10/13 פנה עו"ד בוסקילה לעו"ד הפלר, מסר לו את פרטי התובעת וביקש כי יעביר לו טיוטת הסכם (נספח "א" ל-נ/1). בו ביום העביר עו"ד הפלר לעו"ד בוסקילה טיוטת הסכם. במכתב הנלווה צוין כי "הטיוטה מועברת במקביל למרשתי להערותיה" (המכתב נספח ב' ל-נ/1, הטיוטה נספח ג' ל-נ/1).
ביום 31/10/13 העביר עו"ד בוסקילה את הערותיו לטיוטה ובו ביום השיב לו עו"ד הפלר, כי ביצע מספר שינויים וסיים את הודעתו בכתבו "מבחינת מרשתי אפשר לחתום בשני בבוקר או ברביעי בבוקר. מתי נוח לכם?" (נספח ב' ל-נ/1). משמע, עו"ד הפלר הציע לעו"ד בוסקילה להיפגש ולחתום על ההסכם בימים 4/11/13 או 6/11/13. בסופו של דבר, ולפי בקשת עו"ד בוסקילה, סיכמו הצדדים להיפגש במשרדו של עו"ד הפלר בחיפה, ביום 10/11/13.
חשוב להדגיש, כי לבקשת עו"ד הפלר הועברו לו צילומי תעודת הזהות, עותקי ייפוי כוח ועו"ד הפלר אף רשם בהודעת דואר מיום 4/11/13 "רק עבור הסדר, מי מגיע לחתום, האבא או אתה. לפי ייפוי הכוח אני מבין האבא".
עוד יצוין, כי בטיוטת ההסכם נקבע כי תמורת הזכויות בדירה תשלם התובעת לנתבעת סך של 1,160,000 ש"ח (סעיף 2) בתנאים ובמועדים שנקבעו בטיוטה. כן נקבע מועד מסירה (סעיף 3), נקבעה התכולה שתימסר לתובעת (סעיף 4) ונקבעו כל הפרטים הדרושים להשלמת העסקה.
5. למרבה הפלא, ביום 4/11/13 פנה המתווך לנתבעת והודיע לה כי הרוכשים, אשר ניהלו בעבר משא ומתן לרכישת הדירה, שבו אליו כי הם מעוניינים לרכוש את הדירה במחיר שהתבקש בעבר -1,300,000 ש"ח (סעיף 16 ל-נ/1).
6. ביום 5/11/13 נפגשה הנתבעת עם הרוכשים ובו ביום נחתם עמם הסכם, לפיו תימכר הדירה לרוכשים תמורת הסך של 1,300,000 ש"ח (ההסכם סומן כנספח ז' ל-נ/1). לאחר החתימה התקשרה הנתבעת למר אוליאל והודיעה לו כי הדירה נמכרה וביטלה את הפגישה שנועדה לחתימה. ביום 6/11/13 נרשמה בלשכת המקרקעין הערת אזהרה לטובת הרוכשים.
ההליכים
7. ביום 6/11/13, כלומר יום לאחר שנודע לתובעת על מכירת הדירה לרוכשים, הגישה התובעת בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על הנתבעת לבצע כל עסקה בדירה. באותו יום ניתן צו ארעי ונקבע דיון במעמד הצדדים. כתב התביעה הוגש ביום 10/11/13. בתביעה עתרה התובעת למתן צו לאכיפת ההסכם עם הנתבעת ולחלופין, עתרה לחייב הנתבעת בפיצויים.
8. בדיון שנערך ביום 18/11/13, ולאחר שהוברר כי העסקה עם הרוכשים הושלמה ונרשמה לטובתם הערת אזהרה, הוריתי על צירוף הרוכשים כצד להליך. בקשה מתוקנת הוגשה ביום 21/11/13.
9. מתברר כי הרוכשים, שאינם תושבי ישראל, עזבו את הארץ לאחר החתימה ואינם מתכוונים לשוב אלא בעוד מספר חודשים. בנסיבות אלו, לא הצליחה התובעת לבצע מסירה כדין של התביעה והבקשה המתוקנת לרוכשים.
עו"ד בן נון, שייצג את הרוכשים בעסקת הרכישה הודיע לבית המשפט כי אינו מחזיק בייפוי כוח לייצגם בהליך הנוכחי. כן הודיע, בכתב ובעל-פה, כי טרם החתימה לא נמסרה לו או לרוכשים כי בין הנתבעת לתובעת נוהל משא ומתן כלשהו או כי הושגו הסכמות ביניהן.
10. בדיון שנערך ביום 27/11/13, הושגה הסכמה בין הצדדים לפיה התביעה לאכיפת ההסכם תימחק. בהתאם, הוסכם גם על ביטול הצו הארעי שניתן. התובעת הודיעה כי הינה מסתפקת בתביעה לפיצויי קיום כנגד הנתבעת.
כן הוסכם כי ההכרעה בתיק תינתן על פי המסמכים והתצהירים שהוגשו במסגרת הבקשה לצו זמני. המצהירים נחקרו ובאי כוח הצדדים סיכמו טענותיהם.
לפיכך, נמחקו הטענות לאכיפה ופסק דין זה יתייחס רק לתביעה לפיצויי קיום.