ת"א
בית המשפט המחוזי בתל אביב
|
002068-01
07/03/2005
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל
|
| - נגד - |
התובע:
דיאמנשטיין גדליהו
עו"ד משה שוב
|
הנתבע:
מע"צ מחוז ת"א והמרכז
עו"ד מנשה דנמור
|
| פסק-דין |
א. מהות התובענה
זו תביעה לקבלת פיצויים בגין הפקעת קרקע.
הליך זה נפתח בדרך של המרצת פתיחה והועבר לפסים של תובענה אזרחית רגילה בהסכמת הצדדים. (עמ' 4).
ב. עובדות רלבנטיות
בשנת 1960 עלתה משפחת התובע ארצה מרומניה וביקשה להקים מפעל באזור התעשייה ברמלה.
לשם כך פנתה המשפחה לעיריית רמלה (להלן: "העיריה") כדי שזו תחכיר לה דונם אדמה באזור.
לאחר מו"מ, ביום 28.5.61 נחתם חוזה חכירה (להלן "החוזה") לפיו החכירה העיריה לתובע דונם אדמה בחלקה 9 בגוש 4375. שטח זה היה כלול באזור חקלאי במסגרת תכנית 6/R מתקופת המנדט.
מטרת החכרה - הקמת מפעל לייצור רעפים ודברי קרמיקה.
השטח שהוחכר היה בבעלות רשות הפיתוח שהגיעה להסדר עם העיריה.
מנהל מקרקעי ישראל מנהל כיום את נכסי רשות הפיתוח.
ביום 7.6.61 ניתן על ידי הועדה המקומית רמלה רישיון מספר 14/229 להקמת בית חרושת לרעפים, מאוחר יותר קיבל התובע רשיון לצמיתות להפעלת המפעל.
ביום 17.5.61 קיבל התובע היתר בניה על שטח של כ - 184 מטרים מתוך הדונם שהוחכר בחוזה, ההיתר ניתן גם הוא ע"י הועדה המקומית לבנין ערים.
עפ"י החוזה תקופת החכירה הייתה שנתיים ובנוסף ניתנה לתובע האופציה לקנות את המגרש במהלך תקופה זו.
לטענת התובע הוא מימש אופציה זו במכתב מיום 8.5.1963, וכמו כן ביקש להרחיב את שטח המפעל כך ששטחו הכולל יהא 2660 מ"ר. לגרסתו, התקבלו בקשותיו בסיכום בע"פ עם העיריה.
התובע הרחיב את מפעלו ופנה לעיריה בבקשה לרישום הקרקע על שמו.
שינוי הרישום לא נעשה, כיוון שהעיריה טענה כי נדרשת הסכמת מנהל מקרקעי ישראל (להלן ממ"י) בנוסף להרשאה שניתנה על ידה.
בשנת 77' החלה העיריה בעבודות לסלילת כביש עוקף לוד בסמוך למפעל התובע ועל כן הודיעה לו כי עליו לפנות דונם משטחו.
התובע הסכים לפינוי, לאחר פניית הנתבעת לבית המשפט. הצדדים הגיעו להסדר לפיו יפנה התובע את השטח ויפוצה בהתאם לדין.
במרץ 1980 בוצעה הפקעה (להלן: "ההפקעה הראשונה").