לפניי תביעת לשון הרע על סכום של 1,800,000 ש"ח, בגין ארבע כתבות בעיתון "ידיעות אחרונות", אשר ייחסו לתובע חלק בקידום חוק החנינה לרגל מלאת יובל למדינה, וזאת בתקופה בה כיהן כראש לשכת עורכי הדין ובעת שהתנהל הליך פלילי נגדו באישום ביצוע עבירות מס שונות.
הכתבות נושא התביעה
1. ביום 22/11/97, התקשרה הגב' עדנה אדטו, כתבת עיתון "ידיעות אחרונות" בירושלים (להלן:
"העיתון") לביתו של התובע וביקשה לקבל את עמדתו, כראש לשכת עורכי הדין דאז, בעניין יוזמת החנינה לשנת היובל, לצורך פרסום ידיעה חדשותית בנושא. במהלך השיחה, הביע התובע את תמיכתו ביוזמת החקיקה האמורה, אשר צפויה הייתה לחול גם על נאשמים שמשפטם תלוי ועומד בעבירות שחומרתן תיקבע על-ידי המחוקק, אך הדגיש כי היה ויתקבל החוק, ימחל הוא על זכותו ליהנות מכל חנינה ויעמוד על מיצוי ההליך הפלילי שהוגש נגדו. כל זאת רשמה הגב' אדטו והעבירה את הידיעה למערכת העיתון עוד באותו היום (נ/34). בכתבה שפורסמה ביום שלמחרת (נספח 1 לכתב התביעה, להלן:
"הכתבה הראשונה"), הובאה תגובתו של התובע באופן חלקי. נאמר בכתבה כי לדברי התובע, החנינה תוענק גם למי שמשפטו תלוי ועומד, אך לא צוינה העובדה כי לדבריו, לא יבקש חנינה לעצמו (להלן:
"החלק שהושמט"). וכך נכתב:
"יו"ר לשכת עורכי-הדין, דרור חוטר-ישי:
(תמונה)
'לחון גם מי שטרם הורשע'
כתב-אישום נגד חוטר-ישי נדון בימים אלה בבית-המשפט"
מאת עדנה אדטו,
כתבת "ידיעות אחרונות"
ראש לשכת עורכי-הדין, עו"ד דרור חוטר-ישי, תומך בחוק חנינה כללית שיחול גם על נאשמים שהליכים משפטיים תלויים ועומדים נגדם בבתי-המשפט.
לדברי חוטר-ישי, 'חוק החנינה הינו דבר מתבקש לרגל שנת החמישים למדינה. לא מדובר בחנינה כללית לכלל ציבור העבריינים בארץ, אלא אך ורק לחנינה על עבירות אשר חומרתן נמצא מתחת לרף מסוים, כפי שתקבע הכנסת. ראוי, כמובן, כי החנינה תחול לא רק על הליכים שהסתיימו, אלא גם על הליכים התלויים ועומדים ובלבד שהם מתחת לרף.'
יצוין, כי נגד חוטר-ישי הוגש כתב-אישום לבית-משפט השלום בת"א, בחשד שפעל במזיד ובכוונה כדי להתחמק מתשלום מס הכנסה וסייע לאדם נוסף לחמוק מתשלום מס. משפטו נפתח בחודש פברואר השנה..."
2. ביום 28/11/97, במוסף סוף השבוע של העיתון, פורסמה כתבתו של הנתבע 1, שכותרתה הייתה:
"המפכ"ל: 'הצעת החנינה היא קטסטרופה לאומית'" (נספח 2 לכתב התביעה, להלן:
"הכתבה השניה")
. בכותרת המשנה, תחת תמונותיהם של מר דוד אפל ושל התובע, נאמר כי:
"רב-ניצב אסף חפץ טוען כי הרעיון שעלה השבוע עלול לסכן את בטחונם האישי של אזרחי המדינה: 'איפה האחריות הלאומית של הפוליטיקאים?'
ֿ
אבל, בעלי כסף ומהלכים במפלגות השלטון היו מוכנים לעשות הרבה כדי להפסיק את ההליך המשפטי נגדם, אפילו לאיים במרומז על הנשיא
ֿ
מה בדיוק עומד מאחורי היוזמה לחנינה
ֿ
מי אמור היה ליהנות ממנה
ֿ
מה הסיכוי שאלפי עבריינים יחגגו את שנת ה- 50 למדינה מחוץ לכותלי בית
הסוהר"
הקטע בגוף הכתבה, בו נזכר התובע, הוא זה:
" - מה מסתתר מאחורי יוזמת החקיקה הזאת?
הרושם המתקבל הוא שיש כאן רצון לחלץ אנשי ציבור כמו ח"כ אריה דרעי ועו"ד דרור חוטר-ישי מתיקיהם הפליליים. הצעת החוק תפורה על-פי מידותיהם של השניים. היא מבקשת, למשל, להעניק חנינה גם לאלה שמשפטם לא הסתים עדיין, ומסייגת זאת באמצעות תנאי אחד: שהעונש המירבי לו הם צפויים, אם יורשעו, אינו עולה על עשר שנים.
העונש המירבי בתיק דרעי, המואשם בקבלת מאות אלפי שקלים שוחד ובמעשי מירמה כבדים, הוא שבע שנים. העונש המירבי הצפוי לחוטר-ישי, אם יורשע בדין בהונאת שלטונות מס הכנסה, הוא שלוש שנים. לעובדה זו אפשר לצרף עובדה מעניינת נוספת: מוביל הקמפיין למען חוק החנינה הוא מנחם שיזף, שהוא במקרה ידידם הטוב של דרעי וחוטר-ישי. שיזף הוא במקרה גם יועץ התקשורת של הקבלן דודי אפל, שהוא במקרה האיש הכי קרוב היום לאריה דרעי".
3. כאן המקום לציין, כי באותו מוסף מיום 28/11/97, בהמשך לכתבה השניה, פורסמה הכתבה
"עם קצת עזרה מידידים", מאת הגב' יעל גבירץ, שסיקרה אף היא את נושא יוזמת החנינה לקראת שנת היובל. יודגש, כי כתבה זו אינה אחת מארבע הכתבות בהן עוסקת התביעה שבכאן, אולם שני הצדדים התייחסו אליה בטענותיהם והיא נחוצה לצורך ההכרעה בתביעה (ראו: נ/28, בעמ' 14-15, להלן:
"הכתבה נוספת"). במסגרת הכתבה הנוספת, דנה הגב' גבירץ בתמיכתו של התובע ביוזמת החנינה ובהצהרתו כי לא יבקש חנינה לעצמו, וכתבה בהקשר זה את הדברים הבאים:
"גם חוטר-ישי המצוי בעיצומם של הליכים משפטיים, מיהר להציע בראיונות לתקשורת ששמו לא ייכלל ברשימת הזכאים לחנינה.... גורם בכיר במשרד המשפטים הגיב בלעג על ההתבטאויות האלה: 'אלה יחסי-ציבור שבאים להרחיק-עדות מיוזמה התפורה בתפרים גסים, שמסגירים את בעלי העניין העומדים מאחוריה. הם הרי יודעים, שאם ייחקק חוק כזה, אי אפשר להוציא מהכלל שמות של אנשים מסוימים'. "
בסוף הכתבה, הוסיף העיתון מסגרת (בוקסה) ובה תגובות של גורמים שונים בנושא החנינה. בכללן הייתה גם תגובתו של התובע, באומרו:
"אינני עומד מאחורי היוזמה המבורכת הזו, וגם הבהרתי באופן חד-משמעי, כי אדרוש שהמשפט המיותר וחסר היסוד שהוגש נגדי על-ידי היועץ המשפטי לשעבר ופרקליטת המדינה הנוכחית, יסתיים וימוצה, כך שכל הציבור יראה כיצד גורמים בפרקליטות השתמשו לרעה בכח השררה שנמסר לידם.