1. לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של כב' רשמת ההוצאה לפועל, רביע ג'באלי (להלן: "
הרשמת") שניתנו במסגרת תיק הוצאה לפועל 10-99844-085 (להלן: "
תיק האיחוד").
במסגרת ההחלטה מיום 3.10.12, דחתה כב' הרשמת את הבקשה שהגישה המבקשת לשינוי צו החיוב בתשלומים (להלן: "
ההחלטה הראשונה"); בהחלטה מיום 24.10.12, דחתה כב' הרשמת בקשה חוזרת של המבקשת לשינוי צו החיוב בתשלומים, וכן דחתה את בקשותיה להאריך את המועד לתשלום סכום חוב הפיגורים בתיק, ולבטל את העיקול, בגובה סכום חוב הפיגורים, שהוטל על חשבונה, בבנק דקסיה בע"מ (להלן: "
ההחלטה השניה").
2. המבקשת הינה רשות מקומית אשר נקלעה לקשיים כספיים, בעקבותיהם נפתחו נגדה מספר רב של תיקי הוצאה לפועל. בעקבות ריבוי הנושים ותיקי ההוצאה לפועל שנפתחו נגדה, הגישה המבקשת בקשה לאיחוד תיקים. בקשתה התקבלה, ומיום 9.04.08 היא חוסה תחת הסדר איחוד התיקים, במסגרתו קיים צו חיוב בתשלומים המורה לה לשאת בתשלום חודשי בשיעור של 3% מסך החוב הכולל בתיק האיחוד.
3. לאחר שמספר תיקים נסגרו בהסדרים מאושרים, עומדת יתרת החוב של החייבת בתיק האיחוד על סך של 5,250,749 ש"ח, וצו החיוב בתשלומים בתיק הינו 76,000 ש"ח (כ 1.5% מסך חובות החייבת).
המבקשת לא עמדה בצו החיוב בתשלומים ואף לא שילמה את התשלומים בסך 40,000 ש"ח כל אחד, כפי שנקבעו לה בפריסת חוב העבר. כתוצאה, הוטל ביום 22.09.12, עיקול על חשבונה בבנק דקסיה, בגובה סכום הפיגורים בתיק האיחוד (סך של 232,130 ש"ח).
4. בבקשה שלפני טוענת המבקשת, כי טעתה הרשמת בהחלטותיה מושא הבקשה. לטענתה, הרישומים בתיק האיחוד כוללים סכומי החוב בתיקים שהוצאו מתיק האיחוד לאחר שהגיעה להסדר עם הזוכים, וכן הסכומים שבתיקי ההוצאה לפועל שאינם כלולים בתיק האיחוד ושלגביהם הגישה בקשות שונות שטרם הוכרעו, וכי הם אינם משקפים את יתרת החוב העדכנית בתיק האיחוד. המבקשת טוענת, כי מאחר וחובה בתיק האיחוד הינו בסך 1,540,529.38 ש"ח, יש הצדקה להענות לבקשתה לשנות את צו החיוב בתשלומים לסך של 46,215 ש"ח לחודש, המהווה 3% מסכום החוב הנוכחי. המבקשת פירטה את מצבה הכלכלי הקשה וטענה, כי יש לבטל את העיקול שהוטל על חשבונה, שכן סכום הפיגורים בגינו הוטל העיקול על חשבונה שגוי. לטענתה, סכום הפיגורים נובע מצו חיוב בתשלומים שגוי, ואם תתוקן הטעות, יופחת סכום הפיגורים עד כדי בטלותו. וגם מן הטעם הזה יש לקבל את בקשת רשות הערעור.
דיון והכרעה
5. לאחר עיון בבקשה על צרופותיה, ומכח סמכותי לפי תקנה 119(ז) לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 1979 (להלן: "
התקנות"), אני דוחה את הבקשה ללא צורך בתשובה.
6. איחוד תיקים נועד להקל על מצוקת חייב אשר הסתבך שלא בטובתו בחובות ליותר מנושה אחד ומתקשה לעמוד בלחצים המופעלים עליו על ידי הנושים השונים. חייב זה המעוניין באמת ובתמים לסלק את חובותיו תוך פרק זמן סביר, זכאי להגנה מפני נושיו. הדרך לעשות כן הנה צירוף כל חובותיו והכנת תוכנית תשלומים, שתתפרס על פני פרק זמן סביר, שבו יוכל לעמוד (דוד בר-אופיר, "
הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק ראשון, מהדורה שביעית (2009) עמ' 491).
עם זאת, "
צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה 'מותנית' במחיר התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצידו" (ע"א(עליון) 2097/02
איטונג בע"מ נ' פואד חדיד (13.05.03)). כך, חייב אשר אינו עומד בתנאי ההתנהגות הנדרשים ממנו לא יוכל לחסות בצלו של איחוד תיקים, ואם ניתן צו כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו.
7. כידוע, התערבותה של ערכאת הערעור בקביעת גובהו של צו החיוב בתשלומים, תהא מצומצמת ותעשה במשורה, זאת נוכח העובדה כי רשם ההוצאה לפועל הוא האחראי על בחינת יכולת הפירעון של החייב בהתאם לנסיבותיו והמופקד על עריכת חקירת היכולת בעניינו (בר"ע (מחוזי ת"א) 1071/03
דרור גולן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (2/2/2003); רע"א 7195/09(עליון)
ציון קרטה נ' פרקליטות מחוז חיפה ואח' (3.12.09)).
8. מצאתי, כי עניינה של המבקשת אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות בקביעות הרשמת.
בהחלטה הראשונה, נקבע, כי:
"
תיק איחוד יזום נפתח לפי צו תשלומים של 3% מסך כל החובות, וכעקרון חייב בתיק איחוד יזום אמור לסלק את חובו תוך 3 שנים...כל הפחתה של צו התשלומים תביא להארכת תקופת פירעון החוב ותפגע ביתר הנושים.
תיק זה פתוח מיום 9/04/08 והחייבת עדיין לא סילקה את חובותיה...כאמור בהחלטתי הקודמת (2/8/12) יתרת חובות החייבת עומדים על סך של 5,250,749 ש"ח וזאת לאחר שנסגרו תיקים בהסדרים מאושרים. 3% מסך חובות החייבת נכון להיום הנו הסך של 157,822 ש"ח. צו התשלומים בתיק הינו 76,000 ש"ח. סכום שנופל בהרבה מ-3% מסך חובות החייבת נכון להיום...אכן החייבת הגיעה להסדרים וסך חובותיה בפועל הינו פחות מ-5,250,749 ש"ח- אך...החייבת לא משלמת צו תשלומים שהוא 3% מסכום הסך של 5,250,749 ש"ח- אלא צו התשלומים בתיק הינו פחות מ 1.5%...סבורני כי בנסיבות העניין אין כל הצדקה להפחתת צו התשלומים הנמוך ממילא,
הפחתת צו התשלומים תביא להארכת תקופת פריסת החובות ולפגיעה בלתי סבירה ובלתי מידתית בזוכים אשר לא הגיעו להסדרים עם החייבת." (הדגשה שלי-ס"י).
בהחלטה השניה, הפנתה הרשמת להחלטות קודמות שנתנה בעניינה של המבקשת לגבי שינוי צו החיוב בתשלומים, וקבעה, כי:
"
לחייבת נקבע צו תשלומים והיא לא עמדה בו. חוב העבר נפרס והחייבת לא עמדה בהחלטת הפריסה
. לפנים משורת הדין, אפשרתי לחייבת שוב לעמוד בהחלטת הפריסה.
החייבת שבה ומגישה בקשות דומות אשר הוכרעו בעבר...
החייבת התעלמה מההחלטות הקודמות בתיק ועתה מבקשת...לבטל את העיקול בבנק דקסיה ולרוקן את ההחלטות הקודמות מתוכן. על החייבת לשלם לפי החלטת הפריסה.
אזקק לבקשה חדשה של החייבת להפחתת צו התשלומים לאחר שתסדיר את פיגוריה לפי החלטת הפריסה ותדאג לסגירת התיקים שהגיעה בהם להסדרים." (הדגשה שלי- ס"י).
9. המדובר , כאמור, במבקשת שאינה עומדת בצו התשלומים שנקבע לה במסגרת תיק האיחוד היזום ואף לא בתשלום בהתאם להחלטה על פריסת החוב לתשלומים. כעולה מההחלטה השניה, הרשמת אפשרה למבקשת, לפנים משורת הדין, לשוב ולעמוד בתשלום על פי החלטת פריסת החוב, המטיבה עימה, מקום שבסמכותה לפזר את תיק האיחוד ולבטלו (סעיף 85(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1967).
החלטת הרשמת לפיה תידרש לבקשה להפחתת צו התשלומים לאחר שתסדיר המבקשת את תשלום סכום הפיגורים בהתאם להחלטת פריסת החוב ותדאג לסגירת התיקים שהגיעה בהם להסדרים עם הזוכים, סבירה ואין מקום להתערב בה.
מצאתי, כי לא נפל פגם בהחלטות המנומקות בפירוט של הרשמת.