רע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1018-12
24/01/2013
|
בפני השופט:
עפרה צ'רניאק
|
| - נגד - |
התובע:
1. יורם בן דוד-אוחיון
2. בן מרים מסחר (2003) בע"מ
3. מארי ווסט 555 בע"מ
|
הנתבע:
1. רנואר רשת חנויות אופנה בע"מ
2. רנואר אופנה יצור ושיווק אופנה 1993 בע"מ
|
| פסק-דין |
בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב מיום 10.8.12 (כב' השופט אריאל צימרמן) לפיה מונה כונס נכסים זמני לצורך תפיסת חזקה והפעלת שתי חנויות, אותן מפעיל המבקש כזכיין של המשיבות באמצעות המבקשות 2 ו 3.
לאחר שעיינתי בבר"ע על נספחיה, בהחלטה ובתגובת המשיבות לבר"ע החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה ולקבל את הערעור כדלקמן.
בנסיבות העניין, קבלת הבקשה למינוי כונס נכסים זמני מעניקה למעשה למשיבות התובעות סעד המקביל במהותו לסעד הסופי העיקרי בתובענה, בה עתרו המשיבות ליתן להן צו עשה לתפוס חזקה בחנויות ולנהל את החנויות מיד, ושל אכיפת ההסכם.
הלכה היא שכאשר הסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי המבוקש לא יטה בית המשפט להעניק את הסעד הזמני המבוקש אלא במקרים חריגים בלבד (ראו גם: ע"א 5537/12
הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות' ואח' 29.8.12).
במקרה דנן מדובר בשיקול רב עוצמה, כאשר עסקינן בסעד של מינוי כונס נכסים זמני שהינו סעד דרסטי והמשנה מצב קיים - של השתלטות על נכסים וניהולם מידיו של בעל זכויות בו - ובעל אופי מתמשך (ראו גם: רע"א 9911/01
טלפז תדלוק והשקעות בע"מ נ' פז חברת נפט בע"מ, פ''ד נו(6) 550).
לא מצאתי בהחלטה נושא הבר"ע הנמקה כלשהי לפיה נתקיימו התנאים החריגים בהם יש מקום להעניק סעד זמני המרחיק לכת של כונס נכסים זמני המקביל במהותו לסעד הסופי בתובענה העיקרית. זאת ועוד, אחרי ככלות הכל הסעד הזמני בא כדי ליתן מענה לתובענה כספית אם תתקבל ומענה כזה אינו חייב להיות דווקא בדמות ההליך שלפנינו.
בפרט שהמבקש שהוא צד לחוזה הזכיינות , הינו אדם אמיד ביותר כעולה מההחלטה , ולא מצאתי דיון כדבעי בשאלת ההכבדה.
קיים קושי להעביר ביקורת ערעורית על ההחלטה נושא הבר"ע, בהעדר הסבר והנמקה, כמפורט לעיל.
חובת הנמקה מעוגנת בתקנה 192 לתקנות סד"א, וכפי שנקבע בפסיקה: "
ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט" (רע"א 1982/05
כל הצפון נ' פלוני, 23.1.06).
לאור האמור לעיל - הערעור מתקבל כדלקמן.
ההחלטה נושא הבר"ע מבוטלת.
העניין מוחזר לבחינה מחדש של ערכאה קמא אשר תבחן את הנושא מחדש ותנמק החלטתה בשים לב לאמור לעיל וזאת מבלי שתהיה קשורה להחלטה המבוטלת.
המשיבות ישלמו למבקשות הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח כשסכום זה נושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.
ערבון ככל שהופקד יוחזר למפקידו.
המזכירות תודיע תוכן פסק דיני זה לצדדים.
ניתנה היום, 24 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים.