עובדות המקרה
1. החייב, יליד 65', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 2,439,012 ש"ח ל- 76 נושים. ביום 22.9.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 200 ש"ח בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 19 תביעות חוב בסך כולל של 395,030 ש"ח, מתוכם נתבעו 58,310 ש"ח בדין קדימה על ידי מס הכנסה, מע"מ והמל"ל.
לדברי החייב נפתחו נגדו 69 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
א. לדברי החייב, ניהל בשנות ה-90' תחנת תדלוק וחנות קטנה לאביזרי רכב בכפר חורפש. (להלן: העסק). לצורך ניהול העסק פתח החייב מספר חשבונות בנק, אשר הוגבלו כתוצאה מחובות לבנקים שנבעו מכך שלקוחות לא שילמו לו. העסק התדרדר, לא היה ביכולתו לקנות חומרים ולשלם לספקים והוא נאלץ לסוגרו.
ב. לאחר מכן עבד החייב כשכיר במפעל לברזל, אך בשנת 96' הפסיק לעבוד לאחר שהחל לסבול מכאבי גב.
ג. מאוחר יותר עבד החייב במשרד לניהול פרוייקטים, אך זה נסגר כעבור שנה.
3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
א. ממצאי החקירה עולה כי ב-1.12.88 פתח החייב תיק עוסק מורשה במע"מ בענף סיטונאי וכימיקלים, ועל פי רישומי המל"ל היה עצמאי עד יוני 94'. על פי דיווחי החייב למס הכנסה פעל העסק עד חודש ספטמבר 91', ואילו בחקירתו מסר כי הפעיל אותו עד שנת 92' או 93'.
ב. משנתבקש החייב להמציא אסמכתאות לחובות של לקוחות לעסק, השיב כי אין בידו שום שיק שחזר וכי לא הגיש אף תביעה נגד אף אחד מהחייבים.
ג. משנתבקש לפרט בחקירתו נסיבות עבודתו במשרד לניהול פרוייקטים, מסר החייב כי מדובר בעסק לחומרי בניין "פנטהאוז" שהיה רשום על שם אחותה של חמותו, וכי שניהם ניהלו את העסק יחדיו. בנוסף לכך בשנים 96',97' חתם כערב לספקים של עסק זה.
ד. מרישומי המל"ל עולה כי בין פברואר למאי 97' היה החייב רשום כשכיר בחברת "אחים בריק בנייה בע"מ" (להלן: האחים בריק). בחקירה מסר כי מדובר בחברה של אחיו בה עבד רק חודש חודשיים ולא היה שותף בניהולה. מעיון בתביעת חוב שהגישה הנושה "תעשיות רדימיקס (ישראל) בע"מ" עולה כי החייב חתם כערב יחיד לחברה. משנדרש להסביר עניין זה השיב כי גם אחיו חתם על ערבות אך בהסכם נפרד, ולא המציא את המסמכים הנטענים, על אף שנדרש לעשות כן.
ה. מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של החייב בבנק הדואר עולה כי החשבון של החייב חוייב מספר פעמים לטובת חברת ביטוח "מנורה חיים", אך לכנ"ר אין מידע בעניין זה, מאחר שהחייב לא הצהיר על פוליסת ביטוח בחברת מנורה.
ו. החייב מסר שיקים בשעה שחשבונו היה מוגבל על ידי בנק ישראל, ומשנדרש להסביר עניין זה מסר כי פנקס שיקים נגנב ממנו, וכי הגיש על כך תלונה במשטרה אך אינו זוכר מתי. החייב לא ציין זאת בתצהיר התמיכה לבקשתו, ואף לא המציא העתק תלונה למשטרה.
ז. בטופס 5 ציין החייב כי הוא עובד כשכיר אצל עו"ד פארס מחודש יולי 05', ואילו בחקירתו מסר כי אינו עובד כשבע, שמונה שנים. משנשאל מדוע אינו עובד תקופה כה ארוכה השיב כי קיבל הבטחת הכנסה, יש לו בעיות גב, ואינו מוצא עבודה.
ח. החייב הוכרז בעבר פושט רגל בשנת 11.2.93 במסגרת תיק פש"ר 235/92, אולם ביום 16.1.95 בוטל צו הפש"ר.
4. החייב הגיב לחוות הדעת של הכנ"ר וטען טענות כדלקמן:
א. החייב אכן ביקש להכריזו פושט רגל ב-11.2.93, אך לא היה מסוגל לעמוד בתשלום חודשי של 1,500 ש"ח לחודש ולכן בוטל צו הכינוס.
ב. החייב לא היה מסוגל להמציא את העתקי הערבות של חברת רדימיקס מאחר שזו לא נעתרה לבקשתו להמציא מסמכים אלה.