עובדות המקרה
1. החייב, יליד 75', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 98,015 ש"ח ל-14 נושים. ביום 17.7.05 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם תשלום עיתי בסך של 250 ש"ח בחודש.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו כנגד החייב 5 תביעות חוב בסך כולל של 85,509 ש"ח. לדברי החייב נפתחו נגדו 12 תיקי הוצל"פ, נערכה חקירת יכולת ונעשה איחוד תיקים, אך החייב לא עמד בתשלומים שהושתו עליו וההליך בוטל. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את הנסיבות בהן נוצרו חובותיו.
א. על פי תצהיר החייב, באוגוסט 95' פתח אביו עסק לשיווק משקאות בשם "מוצרי מזון א.ס שיווק" (להלן: העסק) על שמו, על אף שהעסק נוהל על ידי אביו, והחייב כלל לא עבד בעסק. החייב פתח חשבון בנק ונתן לאביו ייפוי כוח לפעול בחשבון, ולמשוך שיקים. אביו הסתבך בחובות והעסק נסגר ב-98'.
ב. בחקירתו ציין החייב כי אביו המשיך את פעילות העסק בשנת 97', באמצעות חברה בשם "דלושי שיווק משקאות ודברי מזון בע"מ" (להלן: חברת דלושי), לה העביר את המלאי של העסק וכן את רכב מסחרי מסוג מרצדס של העסק.
3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
א. החייב לא המציא דוחות של העסק ושל החברה ואף לא דוחות פחת של העסק, אך על פי תקציר השומה של העסק בין השנים 97'-95', היה העסק רווחי. הכנ"ר התרשם כי החייב העביר לחברה מלאי וציוד, אשר מכירתם יכלה לכסות את חובותיו.
ב. לחייב הרשעות קודמות רבות בגין התפרצויות רבות, תקיפות, אחזקת סמים מסוכנים, עבירות אלימות ועוד, וחובותיו בגין קנסות עומדים על 17,000 ש"ח.
ג. החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב ואין מקום להעתר לבקשתו.
4. בדיוןשנתקיים בעניינו, מסר החייב, כי כל חובותיו נובעים מהתקופה בה הסתבך בפלילים.
5. החייב הגיב לתגובת הכנ"ר, ומסר כי ניסה לקבל את מסמכי העסק מאביו, אך אביו, אשר עזב את אימו ונישא בשנית, דחה אותו בלך ושוב, ולא מסרם לו.
החייב חזר, טען והצהיר כי החובות העיסקיים נוצרו על ידי אביו, בהיותו בן 20, וכי בין השנים 96'-93' עבד כשכיר בחברת שיבולת, בה השתכר למחייתו.
בתצהירו המשלים מסר כי באוגוסט 95' פתח אביו עלד שמו את חברת דלושי, אשר לחייב לא היתה בה כל נגיעה, ובאמצעותה פעל.
החייב היה מנוע מלהתנגד לאביו, למרותו היה נתון, ולו התנגד לבקשתו לרשום את העסק על שמו, היה הדבר עלול להתפרש כחוסר כבוד ולפגוע ביחסיו עם כל המשפחה.
6. הכנ"ר עומד על התנגדותו לבקשת החייב מהטעמים המפורטים בחוות הדעת, ובעיקר בשל אי הגשת מסמכים. הכנ"ר אף ציין כי בתגובת החייב נמסר, בניגוד לגירסה המקורית, כי אביו של החייב פעל במסגרת עוסק מורשה של החייב, ואילו בתגובתו לחוות הדעת ציין כי האב פעל במסגרת חברת דלושי, מבלי לאזכר את העסק.
עוד הודיע הכנ"ר כי החייב מפגר ב-7 תשלומים חודשיים לקופת הכינוס, בסך כולל של 1,750 ש"ח, על אף שהוא עוסק בעבודות צבע וגבס, כפי שציין בדיון שהתקיים בעניינו.
הכנ"ר סבר כי חובת הציות של בן לאביו אינה נסיבה מקלה שיש בה כדי למרק את חוסר תום הלב הנעוץ בהברחת נכסי העסק לחברה שבניהול אביו, תוך השארת 13 נושים בפני שוקת שבורה.
דיון