אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 430/06

פסק-דין בתיק פשר 430/06

תאריך פרסום : 12/09/2006 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
430-06
11/06/2006
בפני השופט:
ב. גילאור- נשיאה

- נגד -
התובע:
הקמן זאב
הנתבע:
1. סלטי שדה בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה
3. עו"ד סביון ארנון
4. המוסד לביטוח לאומי - ויצמן

פסק-דין

זהו ערעור על החלטת בעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב של עובדים לפיה נדחתה תביעת החוב של המבקש בהיותו בעל השליטה בחברת מעטים ובכך אינו זכאי לגימלה לפי פרק ח' של חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה - 1995 (להלן: החוק).

לטענת המערער החל משנת 1996 החזיק את רוב מניות החברה והפך לבעל שליטה בפועל, ובינו לבין החברה היה הסכם העסקה, הוא עבד בחברה כמנכ"ל וכמנהל השיווק. החברה דיווחה למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי על המערער כעובד, שילמה בעבורו את דמי הביטוח כולל את זכויות העובדים במשך יותר מ-14 שנים. דוגמת תלוש שכר צורף לכתב הערעור (נספח ג').

לאחר שהחברה הפסיקה את פעילותה, ביוני 2002, הוגשו ע"י חלק מעובדי החברה והמערער בתוכם, תביעות כנגד החברה לביה"ד האיזורי לעבודה.

ביום 12/9/02 ניתן תוקף פס"ד לפשרה שהושגה בין הצדדים. לפי הפשרה התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער לחברה. גובה שכר העבודה על מגזרותיו הועמד, בסכום של 445,600 ש"ח בצירוף ריבית והצמדה, כמתואר בנספח ד' לערעור.

הבקשה לפירוק הוגשה ע"י חלק מהעובדים ב-9/12/04 וצו הפירוק ניתן ב-14/3/05.

עו"ד סביון מונה כבעל תפקיד לבדיקת תביעות חוב על פי החלטה מיום 10/10/05 בבש"א 13996/05. עו"ד שרגיל מונה כמפרק החברה לאור בקשת הכנ"ר גבי התחקות אחר נכסי החברה ביום 25/4/06 בבש"א 3978/06 -  תוצאות החקירה, כמו אפשרות שיכנסו כספים לקופת הפירוק - טרם נודעו.

בתשובת הנאמן לערעור העלה אחד לאחד את הטעמים לדחיית הערעור בהדגישו כי אין לערעור על מה שיסמוך, נימוקיו אינם רלוונטיים ומקורם בפרשנות שגוייה, מוטעה ומרחיקת לכת של הוראות החוק, ובמיוחד הוראת סעיף 6ב' לחוק, לפיו לא תשולם גימלה בעת פירוק ע"י המוסד לביטוח לאומי לבעל שליטה בחברת מעטים.

החוק תוקן ביום 1/6/03 במסגרת החוק להבראת משק ישראל, ועל פי הוראות התחולה, הוחל תיקון החוק על בעלי שליטה בחברת מעטים שניתן לגביה צו פירוק החל מיום 1/1/04.

בתגובת המל"ל נאמר שניתנו 6 חודשים מיום הפרסום ועד התחולה על מנת ליתן לתובעים פוטנציאליים להערך בהתאם לחוק.

בעל התפקיד מדגיש בתגובתו כי פסק-הדין שניתן על פי פשרה בביה"ד האיזורי לעבודה הושג בין המערער "לבין עצמו" בחוסר תום לב, תוך נסיון בוטה להיטיב את מצבו ואת תנאי פיטוריו מהחברה. בהיותו בעל מניות יחיד בחברה, המנכ"ל שלה ומנהלה, ניסח למעשה הסכם פשרה עם עצמו. אותה עת החברה כבר לא היתה פעילה וברור שהמהלכים בביה"ד האיזורי לעבודה נעשו לצורכי תביעתו מאת המוסד לביטוח לאומי.

עוד נאמר כי אף אם לא היתה נשללת זכאותו של המערער לפי החוק היה מקום לדחיית תביעתו כי פסק-הדין בפשרה נעשה בניגוד לטובתה של החברה. ההסכם מעביר לידיו סכומי כסף רבים, בניגוד לטובת החברה ובניגוד לאינטרסים של שאר הנושים, כדי לעשות לביתו ולהעניק לעצמו. אין להתעלם מכך כי גם אם היה עובד שכיר של החברה, שימש גם כבעל המניות היחיד והמנכ"ל שלה וזכויותיו שם לא אוזכרו על ידו.

אין מחלוקת שהמערער היה בעל השליטה בחברת מעטים. משכך, המערער אינו זכאי לגימלה לפי הוראת סעיף 6ב' לחוק שבמועד מתן צו הפירוק כבר חלה הוראת החוק השוללת את זכאותו.

על אף שמובנת לי גישתו השלילית של בעל התפקיד למהות טענות המערער אין להתעלם מעמדת המערער שהחברה העבירה למל"ל במהלך השנים כספים שנועדו להבטיח גם את זכויותיו.

אני דוחה את טענות המערער גבי המועד הקובע לגיבוש זכותו, וכאילו זו התגבשה ביום 12/9/02, בו נתקבל בביה"ד האיזורי לעבודה פסה"ד הקובע את זכויותיו.

המועד הקובע, גם על דרך הפרשנות המקלה, הוא לכל המוקדם המועד שבו הוגשה בקשת הפירוק 9/12/04, כ-11 חודשים לאחר שנכנס סעיף 6ב' לתוקף, וביום 14/3/05 מועד מתן צו הפירוק, היה הסעיף בתוקף במשך 15 חודשים ואם נוסיף לכך 6 חודשים, מועד בו פורסם החוק להבראת כלכלת ישראל, חלפו 21 חודשים, שלא לדבר על המועדים הנדרשים לספירה, אם נתייחס לתביעת החוב של המערער שהוגשה למשרדי הכנ"ר ב-26/7/05.

הטענה כי המערער או עובדים אחרים היו חדלי ממון לצורך הגשת הבקשה לפירוק מעלה תמיהות, שכן המערער, שהעלה טיעונים משפטיים בכתב בערעור (כי לדבריו יש לו השכלה משפטית), לא נמנה אפילו עם המבקשים של הפירוק, וכנראה שבחר שלא ליטול חלק עם העובדים האחרים בחברה את ההשתתפות הכספית שנדרשה להגשת הבקשה לפירוק. פבפסק-הדין שניתן על פי הסכם הפשרה שנעשה בין המערער לחברה (בשני כובעיו) טרח לבקש פטור מאגרה, והדברים מופיעים על גבי הפסק, שם נמחקו המילים "החזר אגרה" והפכו ל"פטור מאגרה" בגלל הפשרה.

אין צורך שאכביר מילים גבי מטרות החוק והתנאים שפורטו בו, כפי שטרח ויגע בעל התפקיד שטיעוניו סדורים, מלומדים ומפורטים. בקצרה יאמר כי המוסד לביטוח לאומי פועל על פי הוראות החוק, ותשלום הגימלה כפוף לכך שהמבוטח מילא אחר כל התנאים הקבועים בחוק לשם קביעה אם הוא זכאי לגימלה, אם לאו.

המערער אינו זכאי לגימלה כי אינו עונה על תנאי הסף הקבוע בחוק.

הערעור נדחה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ