אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 2098/01

פסק-דין בתיק פשר 2098/01

תאריך פרסום : 21/04/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2098-01
26/03/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
גלדיס נקר
עו"ד יגל מצלאוי ואח'
הנתבע:
1. עו"ד רונן י. בצלאל בתפקידו כמנהל מיוחד לבדיקת תביעות חוב של כהן אמנון
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רונית שרגא-ולטוך
פסק-דין

זהו ערעור שהוגש על ידי המערערת, גלדיס נקר (להלן: "המערערת") על החלטת עו"ד רונן בצלאל, המנהל המיוחד (להלן: "המנהל המיוחד"), בה נדחתה תביעת החוב של המערערת כיוון שהוגשה זמן רב לאחר תום מועד הגשת תביעות החוב הקבוע בסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל.

1.         צו כינוס נכסים ניתן כנגד החייב ביום 2.5.02. על פי סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, נושה רשאי להגיש תביעת חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. המערערת הגישה תביעת חוב למנהל המיוחד בתאריך 29.8.05, דהיינו קרוב לשלוש שנים לאחר המועד האחרון להגשת תביעות החוב. המערערת טענה כי בנסיבות המקרה חלים "טעמים מיוחדים", כמשמעותם בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל, בגינם יש להאריך את התקופה להגשת תביעת החוב. המנהל המיוחד דחה את תביעת החוב של המערערת בהחלטה מנומקת ובהירה ביום 22.10.07. על החלטה זו הוגש הערעור דנן.

2.         עולה מהבקשה ומהתגובות לה כי עיקר המחלוקת נסב סביב השאלה האם מצבם הבריאותי של המערערת ושל בעלה הינו "טעם מיוחד" בגינו היה על המנהל המיוחד לאפשר הארכת מועד להגשת תביעת החוב ולקבל את התביעה.

המנהל המיוחד טוען כי אין די במצבה הבריאותי של המערערת כדי להוות "טעם מיוחד" בכל הנוגע לסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל. לטענת המנהל המיוחד, המערערת לא הגישה תצהיר, לא חתמה על תביעת החוב ולא טרחה לצרף מסמכים רפואיים לתמיכה בטענתה בדבר מצבה הבריאותי, למעט מסמך אחד אשר לא ניתן להסיק ממנו דבר לעניין זה. כך גם בנוגע למצבו הבריאותי של בעלה, אשר לטענתה בגין אשפוזיו הרבים לא התפנתה להגיש תביעת חוב, טוען המנהל המיוחד כי אין לראות גם בהם "טעם מיוחד" היות ומרבית  האשפוזים התרחשו בשנת 2005, דהיינו לאחר תום המועד להגשת תביעות חוב בלאו הכי.

המערערת טוענת כי יש לראות מחלה ממושכת של נושה, אשר מנעה ממנו מלטפל בענייניו כשיקול לקבלת בקשה להארכת מועד. המערערת מסתמכת בנקודה זו על פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 201/66 מונטיפיורי נ' זלינגר פ"ד כ(4) (להלן: "פסק דין מונטיפיורי"), בו נקבע כי יש לראות במחלת בעל דין שמנעה ממנו לטפל בענייניו כטעם מיוחד להצדיק הארכת מועד. לטענת המערערת בכל התקופה שחלפה ממועד מתן צו הכינוס ועד להגשת הבקשה למנהל המיוחד להארכת מועד, המערערת ובעלה לא היו יכולים להעביר לבא כוחם את המסמכים הדרושים להגשת תביעת חוב, וזאת כאמור בגין מצבם הבריאותי. לטענת המערערת, רק בסמוך להגשת תביעת החוב, שבה המערערת לשתף פעולה (כהגדרתה) עם בא כוחה.

3.         כונס הנכסים הרשמי הגיש תגובתו ובה הוא מצטרף לעמדת המנהל המיוחד, לפיה בנסיבות המקרה אין "טעמים מיוחדים" המצדיקים הארכת מועד להגשת תביעות החוב, וכי דחיית תביעת החוב על ידי המנהל המיוחד נעשתה כדין.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי.

4.         סוגיית הארכת המועד בנוגע להגשת תביעות חוב בהתאם לסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל חוזרת ומגיעה לפתחו של בית משפט זה. בעניין זה ציינתי ב פש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד ערן קאופמן כי:

"אין חולק, כי הגשת תביעות חוב במועד נתפסה בידי המחוקק כעניין עקרוני, ולא פרוצדורלי גרידא. זאת, באשר לפי ההלכה הנוהגת, קיימת לחייב ולנושים האחרים זכות מהותית, כי בחלוף המועד להגשת תביעות החוב, ידעו אל-נכון את מצבם, ולא יוטרדו חדשות לבקרים בידי נושים אשר "התעוררו" במאוחר".

וב פש"ר 239/97 לבידי זהב שיווק לבידים בע"מ  נ' שדה (להלן: "פסק דין לבידים") ציינתי כי:

"אי הגבלת המועד להגשת תביעות חוב עשויה להחזיר את הנאמן, פעם אחר פעם, לשלב בדיקת תביעות החוב, וכך לסרבל ולהאריך את ההליכים, עד אין קץ למעשה, תוך פגיעה בחייב ובנושים אשר הגישו את תביעותיהם במועד. כמו כן, עשויה פרשנות זו לפגוע בנסיונות החייב לתכנן הסדר נושים, נסיון המסתמך בהכרח על מצבת חובות מוגדרת. זה גם המקום להעיר, כי לעיתים עושים קרוביו של החייב מאמצים רבים למימון ההסדר, כולל מכירת נכסים ולקיחת הלוואות. הפיכת הקערה על פיה בלא התראה בשל נושה כבד משקל שהצטרף לפתע פתאום עשויה לפגוע בהם פגיעה קשה, שלא לצורך ושלא כדין".

ובהמשך שם:

"את רצון המחוקק יש לכבד, קרי, לשמור על כך כי "הטעמים המיוחדים" ייוותרו בגדר חריג ולא יהפכו לכלל, על דרך של פרשנות".

            וראו גם פסק דיני ב פש"ר 29/95 שושלת הנגרים בע"מ נ' עו"ד אלי מימון.

5.         כאמור, המערערת מסתמכת, בין היתר, על פסק דינו של בית המשפט העליון בעניין מונטיפיורי. אלא שאין בפסק דין זה דבר וחצי דבר הנוגע לענייננו. דובר שם על מערערת בהליך אזרחי רגיל אשר המתינה עד היום האחרון להגשת ערעור על פסק דין, וביום זה הגישה בקשה להארכת מועד. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה בטענת שיהוי, ואילו בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי מחלתה של המערערת ובעלה מהווה נימוק לקבלת בקשה להארכת מועד.

למרות שקיים דמיון בין נסיבות המקרה ההוא לבין נסיבות המקרה דנן, אותה הלכה אינה מחייבת במקרה דנן. שהרי, המערערת דנן המתינה קרוב לשלוש שנים , וזאת להבדיל מנסיבות המקרה בעניין מונטיפיורי כפי שפורטו לעיל. בנוסף, אין להסיק מהלכה שנקבעה בנוגע לתובענה אזרחית "רגילה" לענייננו. כפי שציינתי בעניין לבידים לעיל, הרחבת החריג הנוגע ל"טעמים מיוחדים" על ידי פרשנות מרחיבה, תגרום להתארכות ההליכים ולנזקים מהותיים לחייב ולנושיו אשר מסתמכים על תמונת מצב מסוימת בנוגע להיקף חובותיו, ואשר על בסיסה נערך הסדר נושים. זאת בהבדל מתביעה אזרחית רגילה.

6.         עם כל האהדה למצבם הרפואי של המערערת ובעלה, הרי שאין למערערת נימוק מספיק לקבלת הערעור. טענת המנהל המיוחד, אשר סבר כי אין במסמך הרפואי שהגישה המערערת כדי להוכיח את מצבה הבריאותי, מקובלת עליי. כמו כן, מקובלת עליי טענת המנהל המיוחד, כי משהוגשה בקשת המערערת בלא תצהיר ומשלא חתמה המערערת על תביעת החוב, דין הבקשה והתביעה להידחות ממילא.

            בשולי הדברים אומר אף זאת; כמו שכיום מיוצגת החייבת על ידי פרקליט, הרי שיכולה היתה לנקוט בדרך זו אף קודם לכן ובכך להסיר מעליה חלק גדול מקשייה.

לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, לא ניתן צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ