פסק-דין בתיק פשר 1572/06

זהו ערעורו של בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: "המערער") על החלטת עו"ד עוז גדות, הנאמן לנכסי החייבת עדנה יוסף (להלן: "הנאמן" ו-"החייבת" בהתאמה). בהחלטתו הנאמן דחה את תביעת החוב שהגיש המערער, כיוון שסירב להמציא מסמכים מסוימים שהתבקשו על ידי המערער.

1.         המערער הינו נושה של החייבת על פי פסק דין שניתן לטובתו ביום 4/12/96 על ידי בית משפט השלום בתל אביב. בעקבות מתן פסק הדין פתח המערער תיק הוצאה לפועל לגביית סכום פסק הדין. אחר פתיחת הליכי כינוס ופשיטת רגל כנגד החייבת, הגיש ביום 18/1/07 המערער תביעת חוב לכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") בסכום של 438,441 ש"ח. לתביעה צורף תדפיס של תיק ההוצאה לפועל ולא צורף העתק של פסק הדין .

2.         ביום 29/1/08 פנה הנאמן במכתב לב"כ המערער וביקש כי המערער יצרף מספר מסמכים לתביעת החוב אשר הגיש, ובהם העתק מפסק הדין, העתק מכתב התביעה ופלט של תיק ההוצאה לפועל. עוד באותו היום השיב ב"כ המערער כי העתק מפסק הדין ופלט תיק הוצאה לפועל צורפו לתביעת החוב.

ממועד זה ואילך הוחלפו בין הצדדים מספר מכתבים, אשר הובילו בסופו של דבר להחלטת הנאמן לדחות את תביעת החוב. כיוון שהמערער תוקף בערעורו את עצם סמכותו של הנאמן לדרוש מסמכים הנוגעים לתביעת החוב, אביא את עיקרי המכתבים להלן.

            הנאמן השיב במכתב נוסף (עוד באותו יום) ובו הבהיר כי לא נמצא בפניו פסק הדין, וכי:

"בהיעדר מסמכים לא תהא לי ברירה, אלא לדחות את תביעת החוב, ואינני רוצה בכך."

(ההדגשה במקור - ו.א).

ב"כ המערער השיב בכתב ידו על גבי מכתבו של הנאמן בזו הלשון:

"טעות בידיך. אין לך סמכות כלל לבדוק את כתב התביעה. תביעת החוב מבוססת על פסק דין שניתן על ידי בית משפט מוסמך ואתה אינך ערכאת ערעור עליו."

על כך השיב הנאמן (באותו היום):

"אין לי אלא להפנותך לפסיקה הרבה והענפה בעניין זה... מושכלת יסוד הינה כי בהליך של פירוק ופשיטת רגל יש גם יש לבעל תפקיד סמכות לבטל פסקי דין בפרט כאלה שניתנו בהיעדר הגנה - סמכות זו הינה חובתו הטבועה של בעל תפקיד "להציץ מעבר לפרגוד" ולבדוק את הדברים לגופם... עם זאת, אדגיש כי אין בכך כדי לומר כי זוהי כוונת הח"מ בעניין תביעת החוב של מרשתך. הנני מבטיחך כי אראה ואלמד את המסמכים ואחליט ללא פניות".

עוד ציין הנאמן במכתב זה:

"במידה ולא תמציא לי תוך 3 ימים את... (המסמכים המבוקשים) - תביעתך תידחה על הסף ללא כל הודעה נוספת".

ביום 31/1/08 ב"כ המערער השיב בכתב ידו על גבי מכתב זה בזו הלשון:

"אני רואה במכתבך עשיית שימוש לרעה בתפקידך וסמכויותיך ...אם כך אתה נוהג, יתבקש בית המשפט שמינה אותך לומר בעניין זה את דברו".

            במכתב מיום 4/3/08 הודיע הנאמן לב"כ המערער כי בכוונתו להגיש לבית המשפט בקשה לאישור הסדר נושים, וכי:

"מרשתך (המערער) כבר איננה במצבת הנשייה וזאת לאור החלטתי החלוטה שבנדון". (ההדגשות במקור, ו.א.)

            אם פירטתי יתר על המידה ומעבר למנהגי, הרי שמטרתי הייתה להבהיר את סלע המחלוקת בין הצדדים, תוך שימת דגש על אופן ההתבטאויות מצידו של ב"כ המערער, אליהן עוד אתייחס בהמשך החלטתי.

3.         במסגרת הערעור חוזר ב"כ המערער וטוען כי התנהלותו של הנאמן מהווה שימוש לרעה במעמדו וסמכויותיו של הנאמן כ"קצין בית המשפט", וכי הנאמן אינו יכול לנהוג מנהג שרירותי שעה שהוא מהלך אימים (במילים אלו ממש!) על תובע המגיש תביעת חוב מכוח פסק דין שניתן על ידי בית משפט מוסמך. עוד טוען ב"כ המערער כי אם תתקבל טענת הנאמן, הרי שייווצר מצב אבסורדי לפיו פסק דין שניתן לפני כ-12 שנים, לאחר שהמערער מיצה את זכויותיו בפני בית המשפט, ייפתח למעשה מחדש, בניגוד לעיקרון סופיות הדיון .