זוהי בקשת אגף מס הכנסה - פקיד שומה תל אביב 3 (להלן: "אגף מס הכנסה" או "פקיד השומה") להורות על פירוקה של חברת ד"ר דב בירן אחזקות בע"מ (להלן: "החברה") בגין חוב החברה לאגף מס הכנסה ולאור חדלות הפירעון של החברה, כאמור בסעיף 257(4) לפקודת החברות. מן הבקשה עולות שאלות הנוגעות לדיני פירוק חברות, לדיני מיסים ולדיני חוזים.
העובדות
1. החברה הינה חברת אחזקות שהחזיקה בעבר במניות של חברת Bridges for islands ltd. (להלן: "ברדיג'ס"), אשר התאגדה בישראל והוקמה בזמנו על ידי מר דב בירן, בעל המניות בחברה. בשנת 2000 נכרת חוזה בין החברה לבין חברה ציבורית בשם Attunity ltd. (להלן: "אטיוניטי"), במסגרתו הוסכם על העברת מניות ברידג'ס שבבעלות החברה לחברת אטיוניטי. התמורה שולמה לחברה הן במזומן (בסך 3,390,000 ש"ח) והן במניות של חברת אטיוניטי. חלק ממניות אטיוניטי הועברו לחברה בשנת 2000 וחלק בשנת 2002. עבור התשלום המזומן שולם מס מיידית. הסכסוך הנוכחי הינו בנוגע לחבות המס עבור התמורה שהתקבלה בעסקת מניות אטיוניטי.
2. החברה ופקיד השומה, הגיעו בתאריך 30.6.2005 לשומה, בהסכמה, בנוגע לעסקת מניות אטיוניטי (להלן: "ההסכם"). על פי ההסכם, הופקדו מניות אטיוניטי בנאמנות (בידי עו"ד שיינפלד)
והתשלום בגינן אמור היה להתבצע ביום 16/5/06 או ביום מכירת המניות על ידי החברה,
לפי המוקדם (סעיף 7 להסכם). משחלף המועד הקבוע בהסכם, הגיעו הצדדים להסכמות על פיהן נדחה מועד התשלום מעת לעת, עד אשר ביום 12/4/07 העביר אגף מס הכנסה התראה לתשלום לחברה. בעקבות ההתראה העלתה החברה הצעת הסדר לתשלום, על פיו ישולם סך של 1,169,175 ש"ח בלבד, אך הצעה זו נדחתה על ידי אגף מס הכנסה. עם דחיית ההצעה, דרש אגף מס הכנסה כי המניות תועברנה אליו, ומשאלו לא הועברו כמבוקש, הוגשה בקשת הפירוק (פש"ר 1557/07) ובקשה למינוי מפרק זמני (בש"א 12079/07). בקשת מינוי המפרק הזמני התקבלה ולתפקיד מונה עו"ד יצחק יונגר (להלן: "המפרק הזמני"), אשר פעל להעברת המניות להחזקתו (במסגרת בש"א 13137/07).
3. בקשת הפירוק נסמכת על סעיפים 257(4) ו-258(1) ו-258(2) לפקודת החברות. אגף מס הכנסה טוען כי למרות שנשלח לחברה מכתב התראה (כאמור, ביום 12/4/07), החברה לא נתנה לאגף מס הכנסה ערובה כלשהי להבטחת תשלום החוב ולא הגיעה להסדר כלשהו לגביו, כנדרש בסעיף 258(1). עוד טוען אגף מס הכנסה כי החברה הינה חדלת פירעון בהתאם לסעיף 258(2), לאור הצהרות שונות של החברה לפיהן אינה יכולה לשלם את חוב המס.
החברה הגישה התנגדות לבקשת הפירוק, וכן בקשה לביטול מינויו של המפרק הזמני או עיכוב פעילותו (בש"א 15649/07). החברה טוענת כי בקשת הפירוק הוגשה כאמצעי לחץ על החברה, על מנת לגרום לה לשלם מס בשיעור גבוה, של למעלה מ-100% על הכנסה אשר טרם התממשה או התקבלה בפועל. החברה טוענת כי במרוצת השנים חל פיחות משמעותי בערכן של מניות אטיוניטי, העומדות היום סביב שער של 1 דולר למניה (לעומת שער של 35.5 דולר למניה בשנת 2000 ושער של 2.7 דולר למניה שעליו הוסכם בהסכם הראשון), ולמעשה אטיוניטי היום הינה חברה לא פעילה. לטענת החברה, לא אירע אירוע מס כיוון שהמניות מעולם לא מומשו ולא התקבלה הכנסה בגינן, וכמו כן קיימת מחלוקת בנוגע לשווי המניות, לאור הירידה המשמעותית בערכן, כאשר אגף מס הכנסה מבקש למעשה לחייבה בתשלום על פי ערך מניות לא ריאלי.
כמו כן, לטענת החברה, למעט מניות אטיוניטי אין לחברה נכסים כלשהם ולמעשה המדובר בחברה שאינה פעילה מזה שנים רבות, דבר הידוע היטב, לטענתה, לאגף מס הכנסה.
4. בתאריך 14/11/07 התקיים דיון בבקשת הפירוק ובהתנגדות לה. במהלך הדיון, קיבלו הצדדים את המלצת כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") והמלצת בית המשפט, לנסות ולהסדיר את המחלוקת ביניהם ולייתר את ההכרעה בבקשת הפירוק. בעקבות זאת, הגישו הצדדים מספר בקשות להארכת מועד להגשת הודעה בדבר הסכמות. בסופו של דבר, הודיע אגף מס הכנסה ביום 23/1/08 כי ניסיונות הפשרה בין הצדדים עלו בתוהו, וביקש לקבוע מועד נוסף לדיון בבקשת הפירוק.
5. אחר הודעה זו, הוגשה בקשה מטעם החברה (
בש"א 3260/08) לדחיית בקשת הפירוק על הסף עקב הליכי המשא ומתן בין הצדדים. בקשה זו הועברה לתגובת אגף מס הכנסה והכנ"ר. החברה טוענת, במסגרת בקשה זו, כי בעקבות המלצת בית המשפט, התנהלו בין הצדדים מגעים אשר השתכללו לכדי הסכם מחייב (להלן: "ההסדר"), אשר אגף מס הכנסה אינו רשאי לסגת ממנו. במסגרת המגעים הוסכם כי המניות אשר מצויות בידי המפרק הזמני יימכרו על ידו לטובת אגף מס הכנסה וכי בכך ימוצו כל דרישות אגף מס הכנסה ותימחק בקשת הפירוק. עוד טוענת החברה, כי לאחר שהגיעו הצדדים להסכמות האמורות, חזר בו אגף מס הכנסה במפתיע מההסכמות, וזאת בעקבות החלטתו לערוך בדיקה יסודית של תיקי מס ההכנסה של החברה, במסגרתה התברר כי בשנת 2004 דיווחה החברה על העברת סכום כסף של כ-5,000,000 ש"ח לחברה אחרת, אשר אף היא בבעלותו של מר בירן. לטענת החברה, הודיע לה פקיד השומה כי הוא רואה בהעברה זו הלוואה שביצעה החברה, בעקבותיה הינה זכאית לקבל סכום זה בחזרה, ובשל כך מדובר ב"נכס" נוסף של החברה אשר לא היה בידיעתו של פקיד השומה, במועד ניהול המגעים לפשרה. לטענת החברה, דוחות החברה משנת 2004 היו גלויים וידועים, ואין לאפשר לפקיד השומה לחזור בו מן ההסכמות אך ורק מכיוון שהתרשל ולא בחן את הדוחות קודם לכן. לטענת החברה, לכל היותר מדובר כאן בטעות בכדאיות העסקה, אשר כידוע אינה מאפשרת ביטול החוזה (בהתאם לסעיף 14(ד) בחוק החוזים). בנוסף, טוענת החברה כי למעשה מדובר ב"נכס" נוסף של החברה אשר הופך אותה לסולבנטית (זכאית לקבל חזרה סך של כ-5,000,000 ש"ח) ומשכך, מתיתרת בקשת הפירוק.
6. אגף מס הכנסה הגיש תגובה לבקשה, ובה הוא דוחה את טענות החברה מכל וכל. לטענת אגף מס הכנסה, בין הצדדים לא השתכלל חוזה מחייב, אלא נוהל משא ומתן אשר בו הסכימו הצדדים רק על עקרונות להסדר פשרה עתידי, ועל כן אין מניעה מצד אגף מס הכנסה לחזור בו מההסכמות הללו. בנוסף, טוען אגף מס הכנסה כי ההלוואה שהתגלתה בדוחות החברה משנת 2004 אשר ניתנה לחברה אחרת הקשורה למר בירן, ואשר בשלב מאוחר יותר הועברה לידי מר בירן עצמו, אינה "נכס" נוסף של החברה אלא למעשה מהווה הברחת נכסים של החברה לבעל השליטה בה, ודי בכך כדי להפסיק את הליכי המשא ומתן שהתנהלו בין הצדדים. עוד ובנוסף, טוען אגף מס הכנסה, כי אין בגילויה של ההלוואה כדי להפוך את החברה לסולבנטית, שכן ספק אם ההלוואה האמורה תוחזר וספק אם מדובר ב"נכס" של החברה, אשר מונע הגשת בקשת פירוק כנגדה.
7. בתאריך 7/4/08 התקיים דיון שני בבקשת הפירוק ובהתנגדות לה, ובו חזרו הצדדים על טענותיהם אשר פורטו בכתבי הטענות שבבקשת הפירוק ובהתנגדות לה, ועל טענותיהם במסגרת בש"א 3260/08. עמדת הכנ"ר בדיון הייתה כי ניסיונות הפשרה בין הצדדים לא השתכללו לחוזה מחייב, מכיוון שההסדר לא הובא לאישורו של בית המשפט ולא התקבל אישור זה. משכך, סבור הכנ"ר כי לא ניתן לבסס בקשת סילוק על הסף על הסדר הפשרה. לגופו של עניין, עמדת הכנ"ר הינה כי קיימת חבות במס לאגף מס הכנסה, ושמלא הוסדרה חבות זו, ולאור כישלון ניסיונות הפשרה, קמה עילה לפירוק החברה.
עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי. להוסיף את הקו התחתי
8. על מנת להכריע בבקשת הפירוק דנן, יש למעשה להכריע בשתי שאלות הנוגעות לדיני מיסים ולדיני חוזים:
א. האם עסקת מניות אטיוניטי מהווה
אירוע מס
אשר מקים חבות מס? במידה וכן, האם חוב זה הינו חוב ברור או שמא מדובר בחוב שנוי במחלוקת, אשר לא ניתן להגיש בגינו בקשת פירוק?
ב. האם המגעים שהתנהלו בין הצדדים השתכללו לכדי הסכם פשרה
מחייב
, המייתר למעשה את בקשת הפירוק ואשר אגף מס ההכנסה לא היה רשאי לסגת ממנו?
האם התקיים אירוע מס? האם החוב שנוי במחלוקת?
9. מפאת חשיבותו של ההסכם אשר נכרת בין הצדדים ב-30/5/06, ולאור העובדה כי הן בקשת הפירוק והן ההתנגדות מבוססות במידה רבה על פרשנות סעיפים אלה, מן הראוי להביא מתוכו את הסעיפים הרלוונטיים:
"1. בגין החלפת מניות ברידג'ס במניות אטיוניטי
ישולם מס בסך 3,651,917 ... בדרך של רישום הכנסה חריגה בשנת המס 2000.
...
7. סכום המס הנקוב בסעיף 1 לעיל
ישולם ביום 16/5/06 או מתמורה שתתקבל ביום מכירת מניות אטיוניטי בפועל, לפי המוקדם, בתוספת ריבית והצמדה כאמור בסעיף 159א החל מיום 16/5/06 ועד ליום התשלום.