אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1395/06

פסק-דין בתיק פשר 1395/06

תאריך פרסום : 12/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1395-06,23211-07
25/03/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
אלי יעקובי (כיו"ר ועד ההורים העירוני בהרצליה) ואח'
עו"ד גד ויספלד
הנתבע:
1. משה הירש
2. עו"ד אייל ארנברג
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד מורן רוזן טל
עו"ד גיא סמולרצ'יק
פסק-דין

זוהי בקשה, שהוגשה על ידי יעקבי (מתוקף תפקידו כיו"ר ועד ההורים העירוני בהרצליה) וחברי ועד ההורים (להלן: "המבקשים"), אשר הינם נושי החייב משה הירש (להלן: "החייב"), לביטול הליכי פשיטת הרגל של החייב. בנוסף לתגובת החייב, התקבלו תגובותיהם של המנהל המיוחד לנכסי החייב, עו"ד אייל ארנברג (להלן: "המנהל המיוחד") ותגובת כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר").

1.         הבקשה הוגשה בעקבות פסק דין שניתן לטובתם כנגד החייב ב ת.א. 33623/05 בבית משפט השלום בתל-אביב על ידי כבוד השופט אריה אטיאס (להלן: "פסק הדין"), ובו נקבע כי החייב, במסגרת תפקידו כיו"ר ועד ההורים העירוני בהרצליה, נטל כספים שלא כדין מחשבון הבנק של הועד, ובו הורה בית המשפט לחייב לשלם למבקשים סכומי כסף בסך עשרות אלפי שקלים.

            המבקשים טוענים כי משנקבע בפסק הדין כי החייב פעל בחוסר תום לב כאשר נטל כספים שלא כדין מקופת הועד, אין הוא זכאי לחסות תחת הגנת פקודת פשיטת הרגל.

בנוסף, המבקשים מפנים גם לכתב אישום שהוגש כנגד החייב בגין גניבת נכס מופקד, בעקבות תלונה שהוגשה למשטרה. כתב האישום בסופו של דבר נמחק בהסכמה, אולם הפרקליטות הודיעה שיש בכוונתה להגישו בשנית.

            המבקשים מפנים למספר פסקי דין בהם בוטלו הליכי פשיטת רגל כנגד חייבים לאחר שהתברר כי פעולותיהם של החייבים נגועות באי-חוקיות. לטענתם, המשך הליכי פשיטת רגל יהווה פרס לחייב ויפגע באינטרס הציבורי, וזאת מכיוון שהליכי פשיטת הרגל מביעים איזון בין האינטרס של הנושים בהבטחת זכותם לבין האינטרס של החייב לשיקום, והליכים אלה כפופים לעיקרון תום הלב (ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197).

2.         החייב טוען בתגובתו כי דין הבקשה להידחות. טענתו העיקרית של החייב הינה כי פסק הדין האמור איננו חלוט וכי בכוונתו לערער עליו (ואכן, לאחרונה מסר החייב הודעה כי הוגש ערעור על פסק הדין). בתגובתו, תוקף החייב את קביעותיו העובדתיות והמשפטיות של בית משפט השלום. לטענת החייב, טעה בית משפט השלום בקביעותיו ומשהוגש ערעור על פסק הדין, הרי שבקשת המבקשים הוגשה בטרם עת.

            החייב טוען, בנוסף, כי החוב נשוא פסק הדין הינו חוב שאינו קשור להסתבכותו הכלכלית של החייב, אשר הביאה אותו בסופו של דבר לכינוס נכסים ולפשיטת רגל, ומשכך אין לראות בחוב בסיס להגשת בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל.  

            החייב מצהיר בתגובתו כי הוא עומד בתשלומים החודשיים שהושתו עליו ומשתף פעולה בהליכי פשיטת הרגל.

3.         המנהל המיוחד סבור כי יש להמתין למיצוי הליכי הערעור, טרם ניתן יהיה להכריע בבקשה דנן. נראה כי קיימת הסכמה, בנקודה זו, בין המנהל המיוחד לבין החייב. אלא שהמנהל המיוחד סבור, בניגוד לעמדת החייב, כי אם יידחה הערעור, ופסק הדין ייהפך חלוט, הרי שיהיה צורך לשקול את המשך הליכי פשיטת הרגל, וזאת כיוון שפירושו של דבר כי אחד מחובותיו של החייב נוצר בנסיבות חמורות העולות כדי ביצוע עבירה פלילית. המנהל המיוחד סבור כי טענת החייב לפיה החוב האמור אינו קשור כלל להסתבכותו הכלכלית (אשר בגינה מתקיימים הליכי פשיטת הרגל) אינה טענה רלוונטית. בעניין זה מפנה המנהל המיוחד לפסק דינו של בית המשפט העליון בעניין ע"א 8937/05 תבין נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו), בו נקבע כי יש להתחשב, בין היתר, בתום ליבו של החייב ובנסיבות היווצרות החוב גם בשלב יצירת החובות וגם בשלבים מאוחרים יותר, וכי אין לאפשר לחייב חסר תום לב להפיק תועלת מהליכי פשיטת הרגל (כפי שנקבע עוד בע"א 5503/92 קירצמן נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מט(1) 749).

            כאמור, המנהל המיוחד סבור כי יש לחכות לסיום הליכי הערעור בנוגע לפסק הדין האמור, ורק במידה והערעור יידחה, סבור המנהל המיוחד כי יהיה מקום לדון בבקשה דנן.

4.         הכנ"ר סבור אף הוא כי הבקשה הוגשה בטרם עת. הכנ"ר טוען כי לאור העובדה שתלוי ועומד בעניין זה ערעורו של החייב על פסק דינו של בית משפט השלום, ולאור העובדה כי החייב טרם הורשע בעבירה המיוחסת לו, הרי שאין לדון בבקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל.

            מוסיף הכנ"ר כי גם אם ייקבע שהחייב נהג בחוסר תום לב באשר לעצם היווצרות החוב למבקשים, הרי שישנה חשיבות הן למהות החוב והן לגובהו (ביחס ליתר חובות החייב) בנוגע לשאלת המשך הליכי פשיטת הרגל של החייב. עמדת הכנ"ר הינה כי אין לראות בחוב, אשר משקלו היחסי קטן (כ-10% מכלל החובות) ואשר אין זיקה ברורה בינו לבין הסתבכותו הכלכלית של החייב, עילה מיידית לביטול הליכי פשיטת הרגל בהם מצוי החייב. עמדתו הינה כי יש לבחון כל מקרה לגופו ואין לקבוע עמדה גורפת בסוגיה זו.

            הכנ"ר מוצא חיזוק לעמדתו בהוראת סעיף 69(2) לפקודת פשיטת הרגל, אשר קובע כי חוב שנוצר במרמה מוחרג מצו ההפטר, כלומר חוב זה אינו חלק ממסת החובות אשר החייב יכול לקבל לגביהם הפטר. מסעיף זה מסיק הכנ"ר כי אין מניעה כי יתנהלו הליכי פשיטת רגל בעניינו של חייב, אף אם אחד מהחובות נוצר כתוצאה ממרמה.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי.

5.         החייב מצוי בהליכי פשיטת רגל, במסגרתם מונה מנהל מיוחד על נכסי החייב. במקביל להליכים אלה, נוהלה כנגד החייב תובענה בבית משפט השלום בגין נטילה שביצע לכאורה החייב מכספי ועד ההורים העירוני בהרצליה, ובמסגרתה ניתן כנגד החייב פסק דין, בו נקבע כי על החייב לשלם עשרות אלפי שקלים לתובעים (המבקשים בהליך זה).

            החייב הגיש ערעור על פסק הדין ודיון בערעור טרם התקיים. די בכך כדי לדחות את הבקשה. משתלוי ועומד ערעור בנוגע לפסק הדין, הרי שכל הקביעות שבו אינן חלוטות, וכפועל יוצא כל המסקנות המשפטיות אשר מעוניינים המבקשים להסיק ממנו מוקדמות מדי, לא ברור לי מדוע אצה למבקשים הדרך להגיש בקשה זו ומן הראוי היה להמתין עימה עד לבירור הערעור.

6.         המנהל המיוחד והכנ"ר הביעו עמדותיהם בנוגע לשאלה האם יש להמשיך את הליכי פשיטת הרגל, במידה והערעור יידחה ופסק הדין ייהפך חלוט. כאמור, סבורה אני כי אינני נדרשת במסגרת בקשה זו לקבוע מסמרות בעניין וניתן להשאיר שאלה זו לעתיד לבוא.

            עם זאת, אני מסכימה עם עמדת הכנ"ר לפיה רצוי להימנע מקביעות גורפות ונוקשות בכל הנוגע לביטול הליכי פשיטת רגל, כאשר נקבע כי אחד מחובות החייב, מקורו בחוסר תום לב או מרמה. מן הראוי במקרים מעין אלה לשקול מספר שיקולים ובין היתר:

א.         משקלו היחסי של החוב ביחס ליתר החובות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ