עובדות המקרה
1. החייב, יליד 75', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך של 600,000 ש"ח. ביום 3/1/07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 500 ש"ח בחודש. החייב הגיש בקשה להפחתת התשלום החודשי וביום 5/2/07 הופחת התשלום החודשי לסך של 200 ש"ח רטרואקטיבית.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 9 תביעות חוב סך כולל של 602,512 ש"ח, מתוכם נתבע סך של 45,790 ש"ח בדין קדימה על ידי מע"מ, ביטוח לאומי ועיריית חיפה.
לדברי החייב נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ותיקיו אוחדו.
התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו של החייב. נוכחות החייב נרשמה רק באסיפה הראשונה, ואיש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה. החייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.
2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.
החייב, אשר ניהל עסק של ייצור תיקי יד מעור, מייחס את הסתבכותו הכלכלית לחובות שיצר לשוק האפור, בטענה שהבנקים סירבו ליתן לו אשראי מתאים לצרכיו.
לדבריו, הוא אוים על ידי נושים "מפחידים", אשר גרמו לפרוק משפחתו, לאחר שאשתו לא יכלה להמשיך לסבול את האיומים. אשתו אף פנתה בבקשה לבני משפחתה לעזרה, והעבירה לו מהם סכומי כסף נכבדים. באחת הפעמים העבירה לו 120,000 ש"ח, אותם העביר במזומן לנושיו.
על מנת להציל את ציוד העסק, מכר אותו לחברת "צ.ח.ם יבוא ושיווק בע"מ" (להלן: חברת צחם) בה הוא עובד היום כשכיר, ומשתכר כ-4,600 ש"ח בחודש. מעבידיו מתנהגים אליו בצורה יוצאת מן הכלל, שילמו את התשלום החודשי בסך 800 ש"ח לתיק האיחוד, ואף נושאים בכל העלויות של תיק הפש"ר.
החייב משלם היום מזונות בסך 3,200 ש"ח, והכנסתו הפנויה עומדת על פחות מ-1,500 ש"ח. הוא חי בבית הוריו ומשתתף בהוצאותיהם בסך 300 ש"ח לחודש.
3. בחוות הדעת שהגיש הכנ"ר ביום 14.11.07, הודיע כי הוא מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, על יסוד ממצאיו של המנהל המיוחד, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.
א. חקירת המנהל המיוחד העלתה כי חברת צחם אכן רכשה את פעילותו של החייב והקימה סניף שלה בחיפה, ברח' הנאמנים 20. החייב מסר כי חברת צחם נסגרה ואביו פתח חברה חדשה המעסיקה אותו, כאשר מכונות התפירה והציוד בחברה שייכות לאב.
המנהל המיוחד מצא כי הטענה תמוהה לאור הצהרת החייב כי אביו חולה מאוד ונתון במצב כלכלי קשה.
המנהל המיוחד ציין כי בבדיקה עם בעלי חברת צחם התבררה תמונה שונה לחלוטין.
לטענתם, הם אכן סייעו לחייב ורכשו ממנו את פעילותו, למרות שהיה חייב להם חובות רבים, שכן שימשו בעבר כספקים שלו. ואולם, מנהלי החברה גילו שהחייב מעלים חלק ניכר מהכנסות הסניף והפסיקו את העסקתו בחברה. לדבריהם, כל הציוד שהיה בסניף חיפה שלהם נלקח על ידי החייב, והוא משמש אותו בעסק החדש שלו. דברים אלה מנוגדים לדברי החייב בחקירתו כי החברה נסגרה וכל הציוד נלקח על ידיו.
ב. בתצהיר החייב מיום 27.8.07 הודיע החייב כי התחיל לעבוד בעסק חדש, ובדוח שהגיש טען שקיבל הלוואה מהמעסיק בסך 2,700 ש"ח. בדיקת המנהל המיוחד העלתה כי המעסיק הוא לא אחר מאביו של החייב, פרט שמשום מה נשמט מתצהירו, ואשר החייב הודה בו רק לאחר שעומת עם ממצאי החקירה של המנהל המיוחד, כל זאת שעה שנטען כי האב חולה מאוד ואין לו כספים כלשהם. העסק נושא את שם ביתו של החייב "מיקה".
כך למעשה הקים החייב עסק הרשום על שם אביו, אותו הוא מנהל בפועל, כאשר הציוד הועבר, כנראה מהחברה בה עבד החייב.
ג. בדיקתו של המנהל המיוחד במשרד הפנים העלתה כי החייב יצא לחו"ל מספר רב של פעמים לתקופות קצרות, לאחר שכבר היה שרוי בחובות, ולאחר שלדבריו קיבל כספים מהוריה של אשתו. החייב טען שדרכונו זוייף על ידי אחיו ולא הוא זה שיצא מן הארץ, אך טענתו לא הוכחה.
משנחקר החייב על ידי המנהל המיוחד על נסיעותיו הרבות לחו"ל והכספים שקיבל במסגרת הסכם הגירושין, החל לאיים על המנהל המיוחד והחקירה הופסקה.