פסק-דין בתיק פשר 102/06

1.         בפניי בקשת חייב להכריזו פושט רגל וכן בקשת החייב למחוק את הבקשה ובהתאם לכך לבטל את צו הכינוס.

            החייב יליד 1957, בעל עסק לעבודות קבלניות בקריית טבעון.

עובדות רקע

2.         ביום 15.1.06 הגיש החייב בקשה למתן צו כינוס והכרזתו פושט רגל. בבקשתו הצהיר על חובות בסך 6,073,484 ש"ח ל-3 נושים.

ב-7.2.06 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 3,000 ש"ח החל מיום 1.3.06 ועוה"ד זיסמן מונה כמנהל מיוחד (להלן: המנהל המיוחד).

חוו"ד הכונ"ר הוגשה ביום 12.2.07. החייב השיב לאמור בחווה"ד ביום 1.3.07.

            ב-11.3.07 הודיע החייב (בש"א 4281/07) שהוא חוזר בו מבקשתו לפשיטת רגל; החייב ביקש אישור ביהמ"ש למחיקת הבקשה, כיוון שלטענתו הליכי הפש"ר מקשים עליו להתנגד להליכי מימוש בית מגוריו בטבעון, שמפעיל נגדו בנק לאומי למשכנתאות (להלן: בלמ"ש או הבנק).

3.         מחוו"ד הכונ"ר עולים הנתונים הבאים:

א.         נגד החייב הוגשו 7 תביעות חוב בסך 24,923,755 ש"ח.

10,812 ש"ח נתבעו בדין קדימה (מתוך חוב בסך 76,282 ש"ח) ע"י עיריית קריית אתא, עבור נכס ברח' יצחק רבין 12 בקריית אתא. משום מה, החייב לא דיווח על נכס זה וגם לא על החוב לנושה עיריית קריית אתא. כמו כן נתבעו בדין קדימה 559 ש"ח (מתוך חוב בסך 2,162 ש"ח) ע"י מס הכנסה.

ראוי לציין, שקיימים נושים נוספים שהגישו תביעות חוב ולא נכללו בדיווח החייב, דוגמת הנושה חברת שיש סאבא בע"מ (להלן: חברת סאבא). החייב לא דיווח על חברת סאבא, על אף שהיא זוכה מכוח פס"ד והחייב הגיע איתה להסדר במסגרת תיק ההוצל"פ שפתחה נגדו.

עיריית חיפה נושה בחייב בסכום של 18,420 ש"ח, שמקורם ב-42 דו"חות חנייה שהוצאו לרכבו בין השנים 1995-1999.

לחייב חובות עתק לבנקים - חוב בסך 18,689,677 ש"ח לבל"ל (המהווה כ-76% מהיקף הנשייה) וחוב בסך 4,173,616 ש"ח לבנק איגוד.

ב.      החייב לא התייצב לאסיפת הנושים הראשונה, אלא לאסיפה הדחויה בלבד. הנושה העיקרי בל"ל הביע התנגדות באסיפת הנושים להכרזת החייב פושט רגל.

ג.        החייב שימש בעל מניות ו/או מנהל של 10 חברות (9 מהן עדיין רשומות כפעילות). החייב לא צירף לבקשתו דוחות מבוקרים של כל החברות שהיה מעורב בניהולן, לגבי כל תקופת הפעילות.

ד.      נכון למועד חווה"ד, לחייב 2 פיגורים לקופת הכינוס, בסך 6,000 ש"ח. החייב הגיש דוחות עד לחודש אוקטובר 2006 בלבד. דוחות אלה הוגשו ללא מסמכים מאמתים. 

טענות הצדדים

4.         הכונ"ר והמנהל המיוחד מתנגדים להכרזת החייב פושט רגל.

לטענת הכונ"ר החייב לא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד ולא עמד בנטל הוכחת יצירת חובות בתום לב. החייב צבר חוב גדול בסך 18,420 ש"ח לעיריית חיפה בשל עשרות דוחות חניה. לחייב תיק פלילי בו הוא מואשם בביצוע עבירות מס, המעיד על התנהלות שלא בתום לב. בין השנים 2001-2006 נפתחו נגד החייב 6 תיקי הוצל"פ בסכום כולל של למעלה מ-3 מיליון ש"ח, עובדה שלא מנעה ממנו לטוס 13 פעמים לחו"ל במהלך אותה תקופה. הכונ"ר סבור כי החייב מנהל חיי פאר על חשבונם של הנושים ועושה מאמצים כבירים על מנת לסכל מימוש נכסיו. לטענה כי בית המגורים של החייב (הכולל בריכת שחיה) הינו בבעלות משותפת ושווה של אשתו, של חמתו ושלו, לא נמצאו תימוכין. גם הגרסה לפיה המימון לרכישת הבית בא מכספי מכירת נכס ברחוב שופמן בשכונת דניה, לא תואמת את מועד הרכישה. גרסת החייב, לפיה אשתו והוא חיים בנפרד והוא נאלץ ללוות כספים מאחיו כדי לעמוד בתשלום החודשי,  אינה מהימנה.

5.         בתגובה לחוות הדעת טען החייב כי החוב לחברת סאבא הינו חוב של החברה ולא חוב אישי שלו. כל נסיעותיו לחו"ל היו לצורכי עבודה. חמותו, הגב' גאולה אביטל, היא אכן בעלת 1/3 מהזכויות בבית בטבעון; לחייב 1/3 מהזכויות בנכס, עליהן רשום שעבוד לטובת בלמ"ש. החייב דוחה בתוקף הטענה כאילו לא שיתף פעולה עם המנהל המיוחד. החייב המציא למנהל המיוחד את עיקר המסמכים שנתבקשו. 34 מתוך 44 מסמכים הומצאו בתוך ימים ספורים. יתר המסמכים שנתבקשו, הם בני למעלה מעשור. גם הטענה לפיה אין סמיכות זמנים בין רכישת הבית בטבעון לבין מכירת הנכס בדניה אינה נכונה, שכן 60 ימים בלבד מפרידים בין שתי העסקאות. לגבי האישום בעבירת מס, מדובר בתיק משנת 90' בגין עבירה שבוצעה בין השנים 1985 ל-1987, קרי לפני כ-20 שנה.