עובדות המקרה
1. החייבים, בני זוג, ילידי 68' ו-75', הגישו בקשה למתן צו לכינוס נכסיהם ולהכרזתם פושטי רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 741,241 ש"ח לחייב ו-181,445 ש"ח לחייבת. ביום 20.11.06 ניתן צו לכינוס נכסיהם, על החייב הושת תשלום חודשי בסך 400 ש"ח בחודש, ועל החייבת - תשלום חודשי בסך 250 ש"ח.
לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, נמנעו החייבים מלשלם תשלום כלשהוא לקופת הכינוס, על אף שהכנ"ר שלח להם מכתב בדבר חיוביהם ודרישה לשלם את פיגוריהם לאלתר, ולא הגישו דוחות הכנסות והוצאות כמתחייב מצו הכינוס.
2. ביום 25.7.07 הגיש הכנ"ר בקשות לבטל את צווי הכינוס בגין ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל, עקב פיגוריהם של החייבים לקופת הכינוס, וכן מן הטעם שהחייבים, בכך שלא הגישו דוחות הכנסות והוצאות, מנעו מהכנ"ר לבדוק את רמת החיים שהם מנהלים.
החייבים הגיבו לבקשה זו בבקשה לפריסת חוב הפיגורים ולהפחתת התשלום החודשי לכל אחד מהם לסך של 100 ש"ח, בטענה כי אינם מסוגלים לשלם את התשלום החודשי.
עוד ציינו כי לאחר בקשת הכנ"ר שילם החייב סך של 800 ש"ח ואילו החייבת שילמה 500 ש"ח לקופת הכינוס.
הכנ"ר התנגד לבקשה, בטענה כי אין כל נסיבה מיוחדת היכולה להוות עילה מוצדקת לפיגוריהם של החייבים, ובקשת החייבים נדחתה עוד ביום 3.9.07 בהחלטה כדלקמן:
"החייבים לא שילמו את התשלומים החודשיים ללא הצדקה, וכיום הם מבקשים להנות ממחדליהם. החייבים ייקחו בחשבון כי אם לא יסלקו את מלוא הסכומים שבפיגור, יבוטל צו הכינוס עקב ניצול ההליך לרעה על ידם".
3. בדיון שהתקיים ביום 18.10.07 התברר כי מלבד הסכום ששולם ביום 29.7.07, לא שילמו החייבים סכום נוסף לקופת הכינוס וכי כל אחד מהם צבר 9 פיגורים, דהיינו החייב צבר פיגורים בסך של 3,600 ש"ח, ואילו החייבת צברה פיגורים בסך של 2,250 ש"ח.
החייבים טענו כי הם עוברים משבר כלכלי קשה לצד משבר אישי, וציינו כי החייב נפצע במקום עבודתו, ביום 13.9.07. לפיכך, ביקשו החייבים להאריך להם את המועד לתשלום פיגוריהם.
הכנ"ר התנגד לבקשה נוכח גובה הפיגורים, וכן מאחר שמחלת החייב לא פגעה בשכרו, בהיותה תאונת עבודה.
דיון
4. השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בבקשת חייב להכריזו פושט רגל, היא האם נהג החייב בתום לב בעת יצירת חובותיו, עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם. בהעדר תום לב, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס,
פשיטת רגל
, מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92
קירצמן ואח' נ' הכנ"ר
, פד"י מט(1), 749, 756).
להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות
, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01
בנבנישתי נ' הכנ"ר
, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76
בן ציון נ' מ"י
, פ"ד לא (1), 164, 166; ע"א 4892/91
אשכנזי נ' הכנ"ר
, פ"ד מח(1) 45, 55; ע"א 501/67
הכנ"ר נ' ולנסי ואח'
, פ"ד כב(1) 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה,"
פשיטת רגל על פי בקשת חייב
, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272).
אחד התנאים בהליך זה, במיוחד כאשר החייב הוא הפונה בבקשה להכרזתו פושט רגל, כי החייב יקבל על עצמו את המגבלות והחיובים המוטלים על פי הפקודה ועל ידי ביהמ"ש של פשיטת הרגל, והוא אינו זכאי להנות מהגנת הפקודה, בלא לקיים את הוראותיה.
הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר ומהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 הנ"ל; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 149/90
קלאר נ' הכנ"ר
, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92
אליהו נ' הכנ"ר
, פ"ד מט(1) 435; פש"ר (חיפה) 513/03
עמית ואח' נ' הכנ"ר
, תק-מח 2004(3), 2871; פש"ר (חיפה)
דקה נ' הכנ"ר
, דינים- מחוזי לד(1), 281; פש"ר (חיפה) 230/01
אגא עלי נ' הכונ"ר
, דינים -מחוזי לג(3) 328; פש"ר (נצ') 219/03
דאניאל נ' הכנ"ר
, דינים- מחוזי לד(7) 709; פש"ר (חיפה) 343/00
איגר נ' הכונ"ר
, דינים - מחוזי לג(7) 321).
5. משנמנעו החייבים לשלם את התשלומים לקופת הכינוס, למעט שני תשלומים, אשר שולמו רק לאחר שהכנ"ר ביקש לבטל את ההליך, ולא הגישו באופן שיטתי דוחות הכנסות והוצאות, בעת שהם מתגוררים לבטח בדירתם המרוהטת, ניצלו לרעה את הליך פשיטת הרגל, כשהם נהנים מהגנת הפקודה ומעיכוב הליכי ההוצל"פ נגדם, אך אינם מקיימים את חיוביה. לאחר הגשת הבקשה לביטול צו הכינוס הגישו החייבים דוח חודשי אחד, בו ציינו הוצאות חשמל גבוהות וכך גם הוצאות גבוהות לשימוש בטלפון נייד. מדובר בחייבים משכילים המבינים את משמעות ההליכים אותם יזמו, ולא היתה כל מניעה בעדם לעמוד בחיובים שהוטלו עליהם. התשלומים החודשיים שהוטלו עליהם לא היו גבוהים ביחס לכושר השתכרותם, החייבים לא נתנו הסבר משכנע למחדליהם, ובעיקר לכך שלא איפשרו לכנ"ר להתחקות אחר רמת החיים האמיתית אותה הם מנהלים.
" בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר (חיפה) 294/01
עומר נ' הכנ"ר
(לא פורסם); פש"ר (חיפה) 425/99
ביטון נ' הכנ"ר
, תק-מח 2003 (1) 2107; פש"ר (חיפה) 243/01
קולמר נ' הכנ"ר
(לא פורסם)).
תאונת העבודה שארעה לחייב לא היתה חמורה, ובגינה ניתנה לו חופשת מחלה מיום 13.9.07. אין כל ראייה לכך כי נפגע בהכנסתו, ומכל מקום אין בתאונה זו כדי ליתן הסבר לכך שהחייבים לא שילמו את התשלומים החודשיים שהושתו עליהם מאז ניתן צו הכינוס לנכסיהם לבקשתם.
6. החייבים נהנו כאמור מהגנת הפקודה, ומעיכוב הליכי הוצל"פ, וניצלו לרעה את הליכי פשיטת הרגל. לפיכך, אני רואה לבטל את צו הפש"ר ואת הצו לכינוס נכסי החייבים.
ההגבלות שהושתו על החייבים, לרבות הצו לעיכוב יציאתם מן הארץ, יבוטלו בתוך 30 יום מהיום כדי לאפשר לנושיהם לפעול נגדם בהליכי הוצל"פ.