1. בפניי בקשת הגב' כוכבה פדה (להלן: "החייבת") לאישור הצעת הסדר שהוצעה על ידה על פי סעיף 33 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").
2. בתאריך 19/02/10 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, בגין חובות מוצהרים על סך של 336,929 ש"ח ל-12 נושים.
3. במסגרת ההליך הוגשו כנגד החייבת 3 תביעות חוב בסך כולל של 140,902 ש"ח.
4. ביום 03/03/11 המציאה החייבת למשרדי הכנ"ר הצעת הסדר. בהצעת ההסדר הציעה החייבת תשלום הסך אשר נצבר בקופת הכינוס, בנוסף לסך של 28,500 ש"ח, שהצטבר בפוליסת חיים במגדל חברה לביטוח בע"מ, וכן סך נוסף של 15,000 ש"ח. סך הצעת החייבת עמד על סך של 56,500 ש"ח, סכום הכולל את שכר טרחת הנאמן, הוצאותיו ושכר השגחת הכנ"ר.
5. עם קבלת הצעת החייבת ועל פי הוראת סעיף 34 לפקודה, העבירה ב"כ הכנ"ר העתק מההצעה לנושי החייבת, ונקבע מועד לאסיפת נושים, שתדון בהצעת ההסדר.
6. ביום 12/06/11 התקיימה במשרדי הכנ"ר אסיפת נושים. לאסיפת הנושים הופיעו החייבת, ב"כ המנהל המיוחד וכן מר אבי עמור, מתמחה ממשרד עורכי דין חן-פישר, בשם בנק לאומי לישראל בע"מ, אשר טען כי בנק לאומי לישראל בע"מ הגיש תביעת חוב. יצוין, כי תביעת החוב הנטענת לא נמצאה בין התביעות שהוגשו בתיק הפש"ר של החייבת. בהיעדר מניין חוקי, נדחתה אסיפת הנושים ליום 20/06/11.
7. באסיפת הנושים שהתקיימה ביום 20/06/11 נכחו החייבת וב"כ, ב"כ המנהל המיוחד וכן המתמחה מר אבי עמור ממשרד חן-פישר, בשם בנק לאומי לישראל בע"מ, אשר טען באסיפה כי למרשו קיימת עילה להארכת מועד להגשת תביעת חוב.
עד למועד האסיפה התקבלו הסכמות נושי החייבת, החברה למסחר בע"מ ובנק הפועלים בע"מ, וביום 29/06/11 התקבלה במשרדי ב"כ הכנ"ר הסכמת בנק מזרחי טפחות להצעת ההסדר.
8. על רקע העובדה כי הצעת ההסדר שהוצעה על ידי החייבת התקבלה ברוב מניין וערך של הנושים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על ידי שליח, ביקש הכנ"ר לאשר את הצעת ההסדר, כפי שנתקבלה על דעת הנושים, ולמנות את המנהל המיוחד כנאמן להצעת ההסדר.
9. בדיון שהתקיים ביום 09/10/11 הבהירו החייבת, המנהל המיוחד והכנ"ר כי הצעת החייבת עומדת על 30.5% מסך תביעות החוב שהוגשו, בלא בדיקתן, וזאת מעבר להוצאות ההליך.
10. לדיון שהתקיים ביום 09/10/11 התייצבה ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ, אשר העלתה התנגדות להצעת ההסדר. במסגרת ההתנגדות נטען, כי תביעת החוב הוגשה בטרם חלפו 6 חודשים ממועד הפרסום של צו הכינוס ברשומות, ועל כן לא חלף המועד להגשת תביעת החוב מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ. עוד נטען על ידי ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ כי הצעת החייבת הינה זעומה ולאחר הוצאות ההליך יוותר לנושים סכום זעום.
11. המנהל המיוחד עתר לאישור הצעת ההסדר. לדבריו, תביעת החוב של בנק לאומי לישראל בע"מ הוגשה לאחר שהצעת ההסדר אושרה באסיפת נושים. בנק לאומי לישראל בע"מ קיבל די והותר הודעות על הליך פשיטת הרגל עוד טרם פרסום צו הכינוס ברשומות. לדברי המנהל המיוחד, לא נגרם שום פגם בכינוס אסיפת הנושים, שכן אסיפת הנושים התקיימה לאחר שחלפו למעלה מ-6 חודשים מהמועד בו פורסם לראשונה צו הכינוס ברשומות, כפי שעולה גם מדברי ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ ומדברי ב"כ הכנ"ר.
12. אף החייבת עתרה לקבלת הצעת ההסדר וציינה, כי מעבר לעובדה שהודעה על צו הכינוס נמסרה על פי החלטת בית המשפט לבנק לאומי לישראל בע"מ, הרי עוד ביום 28/02/10 נמסרה ההודעה לתיק ההוצאה לפועל, שנפתח על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ בלשכת ההוצאה לפועל בנתניה.
13. ב"כ הכנ"ר אינה מתנגדת לאישור הצעת ההסדר, ואולם ראתה לציין, כי בטרם יחולקו הכספים לנושים, על הנאמן לביצוע ההסדר להכריע בבקשת הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ, להארכת מועד, וככל שתתקבל תביעת הנושה, ההצעה תכלול גם את בנק לאומי לישראל בע"מ.
עוד ציינה ב"כ הכנ"ר, כי אישור הצעת ההסדר אמור להיות מותנה גם בהשלמת הפיגורים.
14. מטיעוני ב"כ הכנ"ר עולה, כי הפרסום של צו הכינוס ברשומות נעשה לראשונה ביום 17/03/10. ב"כ הנושה, בנק לאומי לישראל בע"מ, טוענת, כי הפרסום הראשון של מתן צו הכינוס ברשומות בוצע ביום 04/07/10 וכי פרסום שני בוצע ביום 21/12/10.
בין אם נכונה עמדת ב"כ בנק לאומי לישראל בע"מ ובין אם נכונה עמדת הכנ"ר לעניין מועד פרסום צו הכינוס ברשומות לראשונה, ומבלי להביע עמדה ביחס לבקשת בנק לאומי לישראל בע"מ להארכת המועד להגשת תביעת החוב, עולה, כי לא נפל פגם בכינוס אסיפת הנושים במועד כינוסה, שכן חלפו למעלה מ-6 חודשים ממועד מתן צו הכינוס ופרסומו ברשומות ועד לכינוס אסיפת הנושים.
15. זאת ועוד, לא ניתן להתעלם גם מן העובדה, שטענות החייבת לעניין מסירת ההודעה על מתן צו הכינוס לבנק לאומי לישראל בע"מ לא נסתרה, ואף הוצגו אסמכתאות, לפיהן מסרה החייבת הודעה לתיק ההוצאה לפועל בנתניה עוד ביום 28/02/10, אשר נפתח על ידי בנק לאומי לישראל בע"מ.
16. משלא נפל, אפוא, פגם במועד כינוס אסיפת ההסדר ומשבנק לאומי לישראל בע"מ לא הגיש תביעת חוב, אלא לאחר שהצעת ההסדר של החייבת אושרה ברוב מניין וערך, על פי הוראת סעיף 34 לפקודה, סבורני כי יש לאשר את הצעת ההסדר, חרף התנגדות בנק לאומי לישראל בע"מ לאישור ההצעה.