פסק-דין בתיק ע 1002/04

הנשיא סטיב אדלר

פתח דבר

     הסכמים קיבוציים שנערכו בענף הבנייה והעבודות הציבוריות (להלן: ענף הבניין) במרוצת השנים, נחתמו בין התאחדות הקבלנים והבונים בישראל (להלן: התאחדות הקבלנים או ההתאחדות) מצד אחד, לבין הסתדרות הכללית החדשה - הסתדרות פועלי הבניין (להלן: ההסתדרות) מצד שני. בהסכמים אלה הוגדרה התאחדות הקבלנים כארגון המעסיקים היציג של כלל המעסיקים בענף הבניין, ואילו ההסתדרות הוגדרה כמי שמייצגת את כלל עובדי הענף. כמקובל, נדרשים המעסיקים בענף הבניין לשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים. המערערים, שהם קבלני חשמל עצמאיים, סרבו לשלם דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים בטענה שהם חברי ארגון מעסיקים אחר - "איגוד החשמלאים המורשים בישראל" (להלן: איגוד החשמלאים או האיגוד). בעקבות האמור, הגישה התאחדות הקבלנים תובענות בבית הדין האזורי בתל אביב שבבסיסן הדרישה לחייב את המערערים בתשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות. בהגנתם טענו המערערים, כי כחברי ארגון מעסיקים יציג אחר אין הם חייבים בתשלום דמי טיפול ארגוני להתאחדות הקבלנים. ההתאחדות מצידה כפרה בטענת האגוד, לפיה הוא בא בגדר ארגון מעבידים.

בית הדין האזורי החליט לפצל את הדיון כך שתחילה תוכרע הפלוגתא המקדמית שנקבעה, והיא שאלת היות איגוד החשמלאים ארגון מעבידים יציג על פי דין. בפסק דין חלקי, השיב בית הדין האזורי על פלוגתא זו בשלילה ומכאן הערעור שבפנינו.

[2] עובדות המקרה הצריכות לעניין , חלקן כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי בפסק דינו וחלקן כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו, הן אלה:

[א] התאחדות הקבלנים חתמה על מספר הסכמים קיבוציים כלליים בענף הבניין, בין היתר, בשנים 1984, 1987, 1991 ו - 1997. הסכמים אלה נרשמו ואף הורחבו בצווי הרחבה מהשנים 1986, 1988, 1992 ו - 1999. כמו כן חתמה ההתאחדות, מתוקף היותה חברה בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, על מספר הסכמים קיבוציים שנערכו בין לשכת התיאום לבין ההסתדרות.

[ב] איגוד החשמלאים נוסד בשנת 1977 כארגון התנדבותי, וזכה לאישיות משפטית עצמאית רק עת נרשם כעמותה, ביום 10.12.1990. לאיגוד תקנון קצר. סעיף " מהות האיגוד " קובע:

"3. מהות האיגוד: גוף יציגי (כך במקור - ס.א.) שהוקם בכדי לייצג, לקדם ולטפל בעניינו של מגזר המעבידים והעוסקים העצמאים בענף החשמל בישראל ולפעול כארגון גג ו/או כארגון כולל של איגוד החשמלאים המורשים בישראל".

פרק ב' לתקנון, שכותרתו " מטרות האיגוד ", קובע מטרות רחבות היקף, ובתוך כך פעילויות למען המעסיקים והעצמאים בענף החשמל. 

     האיגוד הינו חבר בלה"ב - לשכת העצמאיים בישראל. יושב ראש האיגוד הנו מר שלום קסלסי אשר העיד בפני בית הדין האזורי, בין היתר, כי האיגוד מונה כ- 7,000 חברים, בהם 1,200 המשלמים דמי חבר. משלמי דמי חבר נחלקים כך: 730 חברים המעסיקים עובדים ו - 470 חברים שאינם מעסיקים עובדים. שאר 5,800 חברי האיגוד, שאינם משלמים דמי חבר, הם עצמאיים שאינם רשומים במרשם הקבלנים.

     נקדים אחרית לראשית ונציין, כי עדותו של מר קסלסי לא נמצאה אמינה על ידי בית הדין האזורי. כך, העדות לגבי מספר חברי האיגוד נמצאה כבלתי מדויקת. בהקשר זה  הצביע בית הדין על המספר הגדול של החברים שאינם משלמים דמי חבר ואף קבע, כי חלק מחברי האיגוד הם חשמלאים שכירים, המשתייכים לאיגוד בשל היותם בעלי מקצוע מאושרים בחשמלאות.

[ג] "הסכמים קיבוציים" - לטענת האיגוד נחתם ביום 2.3.1992 הסכם קיבוצי בינו לבין ההסתדרות הכללית וקרן הפנסיה של פועלי הבניין. הסכם זה לא נרשם כהסכם קיבוצי ולא הופעל, לטענת האיגוד, בשל קריסת קרן הפנסיה של פועלי הבניין. ביום 21.3.1999 נחתם הסכם נוסף בין האיגוד לבין ההסתדרות הכללית החדשה - הסתדרות עובדי הבניין והעץ, בעניין ביטוח פנסיוני מקיף. הסכם זה נחתם על ניר העבודה של קרן מקפת, אשר נציג מטעמה חתם עליו. ההסכם נרשם.

     לבית הדין האזורי הגיש האיגוד הסכם קיבוצי נוסף, מיום 1.1.2002, שנערך בינו לבין "ה סתדרות העובדים החדשה, הסתדרות עובדי המתכת, החשמל והאלקטרוניקה". על פי לשונו חל ההסכם על: " ... כל מפעל/מעסיק החבר באיגוד הארצי לחשמלאים מורשים במועד חתימת הסכם זה או שיעשה לחבר תוך תקופת ההסכם ועל כל העובד, לרבות נוער עובד המועסקים כיום ו/או אשר יועסקו בתקופת תוקפו של הסכם זה על ידי מפעל/מעסיק  חניכים כאמור לעיל".

פסק דינו של בית הדין האזורי

[3] את קביעתו כי איגוד החשמלאים אינו בא בגדר ארגון מעבידים יציג של מעסיקים בתחום החשמלאות ביסס בית הדין קמא, בעיקר, על הקביעות העובדתיות הבאות:

·        " אין בפני אינדיקציה כי בין מטרות האיגוד בהקמתו או בהקמת העמותה היו קידום ענייניו של מגזר המעבידים בענף החשמל ".     עיקר מטרות האיגוד הן בתחום המקצועי ולא כמייצג מעסיקים בענייני יחסי עבודה.

·        חברות בלה"ב אינה מצביעה על היות האיגוד ארגון מעבידים, שכן ברשימת חברי לה"ב אין אבחנה בין "שכירים ומעבידים" או ארגוני מעסיקים. הקטגוריה היחידה היא זו של "עצמאיים". לאמור, מדובר בגוף המאגד עצמאיים ולא מעסיקים.

·        ארגון מעבידים לא יכול לכלול בין שורותיו "עצמאים" רבים שאינם מעסיקים עובדים ואינם מעבידים חשמלאים שכירים. כך, ארגון שבו חברים שכירים אינו יכול לחייב את המעבידים בענף.