אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 8029/08

פסק-דין בתיק עתמ 8029/08

תאריך פרסום : 22/12/2008 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8029-08
11/05/2008
בפני השופט:
דוד חשין סגן נשיא

- נגד -
התובע:
אלרו דיאנה
עו"ד מירב עידה עוז
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד נילי שגיא מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)
פסק-דין

מהות העתירה

1.     העותרת מבקשת להורות למשיב ליתן לה אשרת שהייה בישראל, מסוג ב/1, למשך שנה מיום הדיון בעתירה, מחמת היותה, לטענתה, קורבן סחר בנשים.

רקע

2.     העותרת הינה נתינת מולדובה, רווקה, בת 26. לטענתה, בשנת 2006 הוצע לה לעלות לישראל ולעבוד בטיפול בקשישים. משנענתה להצעה, נסחרה והועברה לישראל דרך מצרים, במסע שנמשך כחודש ימים, לצורך העסקתה בתעשיית המין. במהלך מסעה סבלה העותרת, מרעב, חום, קור ואף חוותה ניסיון אונס. בתאריך 19.11.06 נתפסה העותרת בגבול ישראל-מצרים והופנתה על-ידי מינהלת ההגירה למקלט לקורבנות סחר בנשים (להלן - המקלט). ביום 12.12.06 אישר המשיב לעותרת, מטעמים הומניטאריים ולצורך סיוע למשטרה, אשרת שהייה מסוג ב/1 עד ליום 30.6.06, שהוארכה בסופו של דבר עד ליום 31.12.07.  ביום 1.7.07 פנתה העותרת למשיב בבקשה לקבל אשרת שהיה למשך שנה ואשרת שהיה זמנית. לפנייתה צירפה העותרת מכתב מאת עובדת סוציאלית העובדת במקלט, שבו הביעה דעתה כי שהות העותרת במקלט שיפרה את מצבה וכי אם תינתן לה אשרה, או אז בכוונת העותרת להישאר במקלט ולהמשיך ולעבוד בשטיפת כלים, באותה מסעדה שבה עבדה במשך ששת החודשים האחרונים, על מנת לחסוך כסף לקראת חזרתה למולדובה. העובדת הסוציאלית סיכמה כי לפי התרשמותה, לעותרת "יש את המוטיבציה  והיכולת להצליח בדרכה החדשה".

3.     ביום 18.9.07 דחה המשיב את הבקשה, בנימוק שלא הוצגו בפניו הוכחות ודאיות שהעותרת הינה קורבן סחר, וזאת משום שנתפסה בסמוך לכניסתה לישראל, על גבול ישראל מצרים. ביום 28.10.07 שלחה המשטרה מזכר למנהלת המקלט, לפיו העותרת הסכימה לסייע ככל שניתן על מנת שהסוחרים יבואו על עונשם וכי בסופו של יום לא הצליחה המשטרה לבסס את החומר שנמסר לה כדי ראיות המעידות על פרשיית סחר בנשים (להלן - המזכר). כן צוין במזכר כי העותרת שיתפה פעולה עם המשטרה ואי מיצוי החקירה אינו קשור לעדותה. לאור האמור במזכר, ביקשה העותרת מהמשיב כי יואיל לשקול שנית את עמדתו. ביום 29.11.07 כתב המשיב לעובדת הסוציאלית כי הבקשה נבדקה בשנית "ולא מצאנו במסמכי המשטרה החלטה חד משמעית שישנה ראשית ראיה לקורבן סחר בנשים למטרות זנות". משכך, הביע המשיב תקוותו כי המשיבה תצא מהארץ עד לסוף שנת 2007, בתום המועד שנקבע ברישיונה. בעקבות זאת, הגישה העותרת (ביום 14.1.08) עתירה זו, בגדרה ביקשה גם צו ביניים שיאסור על המשיב לגרשה מהארץ ויורה לו להאריך את אשרת שהייתה בארץ עד להכרעה בעתירה. בצו ארעי שניתן ביום 15.1.08 הורה בית המשפט כי העותרת לא תגורש מהארץ עד למתן החלטה אחרת בעניין (להלן - הצו הארעי).

עיקרי טענות הצדדים

4.         העותרת טוענת כי הסמכות לקבוע מיהו קורבן סחר אינה נתונה בידי המשיב, כי אם בידי המשטרה, שקבעה כי העותרת הינה קורבן סחר. עוד טוענת העותרת כי הופלתה לרעה ביחס לשתי נשים אחרות, קורבנות סחר אף הן, שנתפסו עימה וקיבלו אשרה למשך שנה, מבלי שהתקיים שוני רלוונטי ביניהן. בנוסף, טוענת העותרת כי החלטת המשיב נגועה בחוסר סבירות קיצוני, שכן מצבה עונה בדיוק לרציונל העומד מאחורי הנוהל הקיים במשרד הפנים לעניין הענקת אשרות לקורבנות סחר בנשים שהיו נכונות לסייע במתן עדות. לדבריה, העובדה כי בתיק בו העידה לא התפתחה חקירה, אין בה כדי להוות ראיה לכך שאינה קורבן סחר בנשים למטרות זנות, יען כי כל יתר הנסיבות אשר קדמו לכניסתה לישראל מצביעות על היותה קורבן סחר.  כן טוענת העותרת, כי פעולת המשיב אינה מידתית, בין היתר משום שהנזק העלול להיגרם לה אם תגורש, גדול מהתועלת הציבורית שיש בהרחקתה מהארץ. בדיון שהתקיים בעתירה הטעימה עותרת כי עתירתה מתבססת על האמור בסעיף א-4 לנוהל שהוציא המשיב, לפיו יש לאפשר לקורבנות סחר כמותה - שלא העידו ומבקשות מעמד מטעמים הומניטאריים - לשהות בארץ עם רישיון עבודה מסוג ב/1.

5.     מנגד טוען המשיב, כי העותרת אינה ולא הייתה קורבן סחר בנשים.המשיב ציין כי אישר לעותרת אשרת שהיה מסוג ב/1, לפיה הותרה שהייתה בישראל במשך למעלה משנה. עוד ציין כי בהחליטו שלא להאריך את אשרת העותרת, הסתמך על המזכר לפיו לא קיימות די ראיות לצורך פתיחת פרשיית סחר בנשים, וכי עד למתן הצו הארעי שהתה העותרת בישראל שלא כדין. אשר להשוואה שערכה העותרת ביחס לנשים האחרות שנכנסו עימה לישראל, הבהיר המשיב כי לשתיהן אין רישיון שהייה בר תוקף בישראל. המשיב הטעים כי אף אם תוכר העותרת כקורבן סחר בנשים הרי שלא חלה עליו כל חובה להעניק לה אשרת שהייה נוספת מעבר לשנה במהלכה שהתה בישראל כדין, שכן הדבר נתון לשיקול דעתו. המשיב הוסיף וטען כי לא היה כל פגם מנהלי בהחלטתו וכי בנסיבות העניין החלטתו סבירה ואין כל עילה להתערב בה.

דיון

6.   לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי למסקנה כי יש לקבל את העתירה, במובן זה שבקשת העותרת תוחזר למשיב, כדי שישקול אותה מחדש לאור קביעתי בהמשך פסק דין זה, לפיה העותרת היתה קרבן  של סחר בנשים למטרת זנות.

7.   סעיף 1 להחלטת הממשלה מס' 2806 מיום 1.12.02 (להלן - החלטת הממשלה) מורה כי יש "להקים מקלט לכלל קורבנות הסחר בבני אדם שיש לגביהן ראשית ראייה כי נעברה בהן עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות או עבירות נלוות. הקביעה האם ישנה ראיה תהיה נתונה לממונה על החקירה". סעיף 10 להחלטה מוסיף ומורה, כי "ככלל, קורבנות הסחר ישהו במקלט עד להוצאתן מן הארץ או עד לתום עדותן". עם זאת, ממשיך הסעיף ומורה, כי "במקרים מיוחדים ומסיבות הומניטאריות יעוגן הליך לפיו הנהלת המקלט תוכל להמליץ בפני שר הפנים להאריך את השהות במקלט לתקופה מוגבלת, לאחר שהתייעצה עם הגורמים הרלוונטיים, העשויים לכלול בין היתר את שירותי הסיוע במקלט" (בעניין הרקע להחלטת הממשלה, ראו את פסק דינו של חברי כבוד השופט נועם בעת"מ 640/05 פלונית נ משרד הפנים, ניתן ביום 23.1105).

בעקבות החלטת הממשלה, קבע המשיב את " נוהל הטיפול במתן מעמד לנפגעות סחר בנשים מטעמים הומניטאריים" (להלן - הנוהל), החל, בין היתר, על קורבנות סחר שלא העידו "אך היו נכונות להעיד ומטעמים כלשהם הוחלט שלא להעידן". בנוהל נקבע כי "אשה השוהה במקלט חזקה עליה כי היא קורבן סחר, אלא אם כן ישנם ממצאים כבדי משקל הנותנים אינדיקציה אחרת". כן נקבעו בנוהל תנאים להנפקת רישיונות ישיבה ועבודה מסוג ב/1 לקורבנות סחר בנשים המבקשות להעיד נגד מי שסחרו בהן, זאת לתקופה מוגבלת ובכפוף לשיקול דעתו של שר הפנים. סעיף א4 לנוהל קובע, כי "ככלל יש לאפשר לקרבנות סחר בנשים לשהות בארץ עם רישיון עבודה מסוג ב/1 במשך שנה על מנת לשקם את עצמן ולהתבסס לפני החזרה לארץ המוצא, בין אם מדובר בשנה נוספת לאחר סיום עדותן ובין אם מדובר בקורבנות סחר שלא העידו ומבקשות מעמד מטעמים הומניטאריים. ככלל בקשות להארכת שהות נוספת מעבר לשנה שניתנה על פי נוהל זה יידונו באופן פרטני על פי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ויאושרו במקרים חריגים בהם הנסיבות מצדיקות מתן הארכה שכזו".

8.   ומן הכלל אל הפרט: מהחומר שלפניי עולה כי בתיקה של העותרת אצל המשיב קיימת יותר מ" ראשית ראייה" לכך שנעברה בה עבירה של סחר בבני אדם לעיסוק בזנות. העותרת נתפתתה להגיע למצרים נוכח מצבה הכלכלי הקשה בארץ מולדתה - מולדובה; היא הוברחה לישראל באופן בלתי חוקי דרך הגבול המצרי במסע שארך חודש ימים במדבר; רק במהלך המסע במדבר נודע לה, לתדהמתה, כי לכשתגיע לארץ תעסוק בזנות ולא בטיפול בקשישים, כפי שהובטח לה; למזלה נעצרה על ידי משטרת ישראל בגבול, בטרם הועברה כסחורה מיד ליד לצורך העסקתה בזנות. נסיבות אלו מצביעות על כך שהעותרת הייתה נתונה לחסדי שוביה, שהתכוונו להבריחה לארץ ולסחר אותה למטרות זנות. משכך, ונוכח שהותה של העותרת במקלט, מזה, ובהעדר ממצאים כבדי משקל הנותנים אינדיקציה אחרת, מזה, " חזקה עליה כי היא קורבן סחר", כהוראת הנוהל. עוד עולה מהחומר שלפניי, כי לאור נכונותה להעיד, קיבלה העותרת רישיון מסוג ב/1 לתקופה של שנה "כאשר לאורך כל הדרך המשטרה ציינה שהיא דרושה לעדות לגבי פרשיות בינלאומיות למבריחים". כן עולה מהחומר שבפניי, כי העותרת שיתפה פעולה עם המשטרה וכי אי מיצוי החקירה אינו קשור לעדותה. לנוכח כל אלה, פשוט וברור הוא כי העובדה שהמשטרה לא הצליחה, בסופו של יום, לבסס את החומר שנמסר לה כדי ראיות המעידות על פרשיית סחר, אין פירושה כי בחומר שאספה לא מצויה ראשית ראיה לכך ביחס לעותרת. נהפוך הוא. 

9.   טוען המשיב בכתב תשובתו, "למען הזהירות", כי אף אם יקבע בית משפט זה שיש להכיר בעותרת כקורבן סחר בנשים, הרי שלא חלה עליו כל חובה להעניק לה אשרת שהייה נוספת, מעבר לשנה בה שהתה בישראל כדין, שכן הדבר נתון לשיקול דעתו. אכן כן. אין חולק על כך שלמשיב נתון שיקול הדעת אם להעניק לעותרת אשרת שהיה נוספת מטעמים הומניטאריים, כמבוקש על ידה, אם לאו. אלא שבמסגרת הפעלת שיקול דעתו, מצווה המשיב לבחון את הבקשה על בסיס מכלול הנסיבות הרלוונטיות לעניין, ובכללן, כמובן, עובדת היות העותרת קורבן סחר בנשים. כך מתחייב לא רק מכללי המשפט המנהלי אלא גם מהוראות הנוהל עצמו, שהינן בגדר הנחיות פנימיות של הרשות (ראו, כדוגמה, פרופ' י' זמיר, הסמכות המנהלית (נבו, התשנ"ו),כרך ב', עמ' 597, 742). דא עקא, המשיב לא שקל כלל נסיבה מהותית זו, שהרי לשיטתו העותרת " איננה ולא הייתה קורבן סחר בנשים" (ההדגשה במקור).

10.        לאור האמור לעיל, אני מורה בזה על החזרת בקשתה של העותרת למשיב על מנת שישקול את עניינה מחדש - תןך שהוא מביא הפעם בחשבון שיקוליו את הקביעה כי היתה קורבן סחר למטרת זנות, כמו גם את המלצתה של העובדת הסוציאלית במקלט - ויחליט אם להעניק לה אשרת ישיבה ועבודה לתקופה נוספת מטעמים הומניטאריים.

11.        הצו הארעי ימשיך לעמוד בתוקפו עד 30 יום  לאחר מתן החלטתו החדשה של המשיב.

12.        המשיב ישלם לעותרת הוצאות בסך 3,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק.

ניתן היום ו' באייר התשס"ה (11.5.2008) בהעדר הצדדים.


דוד חשין, סגן נשיא

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ