עת"מ
בית המשפט המחוזי חיפה
|
7059-03-10
10/08/2011
|
בפני השופט:
רון סוקול
|
- נגד - |
התובע:
מאינה מלניקוב עו"ד ר' לסובוי
|
הנתבע:
1. מדינת ישראל - משרד הפנים רשות האוכלוסין 2. הגירה ומעברי הגבול אגף למרשם ומעמד - דסק צפון
עו"ד שחף תמר מפרקליטות מחוז חיפה
|
פסק-דין |
1. עתירה כנגד החלטתה של הוועדה הבינמשרדית למתן מעמד מטעמים הומניטאריים במשרד הפנים אשר דחתה את בקשתה של העותרת לקבלת מעמד כתושבת בישראל ולאפשר לה להתאזרח.
הרקע
2. העותרת, אזרחית אוזבקיסטן, ילידת 1929 (בת 82) נכנסה לישראל לראשונה ביום 15/1/01 באשרת תייר. לאחר מספר יציאות וכניסות שבה לישראל ביום 27/2/02 ומאז היא נמצאת בישראל. העותרת אינה יהודיה ועל כן לא זכאית להסדרת מעמדה מכוח חוק השבות, התש"י-1950.
3. ביום 7/4/02 הגיעה העותרת ללשכת האוכלוסין ביחד עם אזרח ישראל בשם גולדמן יפים ז"ל והגישה בקשה להכיר בה כבת זוגו של מר גולדמן ובהתאם להעניק לה מעמד בישראל. בני הזוג טענו כי נישאו זה לזו בקפריסין ועל כן ביקשו לקבל מעמד על פי הנוהלים המקובלים. ביום 19/2/03 קיבלה העותרת אשרת שהייה מסוג ב/1, בתוקף עד 31/8/03, אשרה זו הוארכה עד ליום 31/8/04. ביום 29/3/04 הגישה העותרת בקשה לשינוי מעמדה לרישיון ארעי א/5. ביום 2/5/04 הוענק לעותרת רישיון מסוג א/5 שתוקפו עד 30/4/05. רשיונה של העותרת הוארך שוב ושוב עד ליום 30/9/08, כאשר בכל עת בטרם חידוש הרישיון נערכים לעותרת ולמר גולדמן שימועים לבדיקת כנות הקשר ביניהם.
יצויין כי הענקת הרישיונות הארעיים לתקופות השונות נעשתה על פי נהלי משרד הפנים, לרבות ה"נוהל הטיפול במתן מעמד לבן זוג זר הנשוי לאזרח ישראלי" - נוהל מס' 5.2.0008. הליך זה מכונה גם הליך מדורג (להלן: "הנוהל").
4. לאחר שחלפה התקופה הנדרשת על פי הנוהל, הגישה העותרת בקשה להתאזרחות. על פי הוראות הנוהל הוחלט לערוך לבני הזוג שימוע לבדיקת כנות הקשר ביניהם. השימוע נערך ביום 16/9/08 ובסופו התרשמו נציגי המשיב כי לא מדובר בקשר כן. על כך נערך תשאול נוסף ביום 17/11/08 (נספח "ה" לתשובת המשיב) וביום 20/11/08 נערך דו"ח מסכם, לפיו הגיעה יחידת התשאול למסקנה כי הקשר הזוגי בין העותרת למר גולדמן ז"ל נותק לפחות כשנתיים קודם לבדיקה. בשים לב לאמור, הוחלט ביום 16/12/08 להפסיק את ההליך המדורג על פי הנוהל והעותרת נדרשה לצאת את הארץ (להלן "ההחלטה הראשונה").
5. העותרת החלה בהליכים לביטול ההחלטה הראשונה והשיגה עליה בפני הגורמים המוסמכים. בתגובה קבלה העותרת מספר הודעות כי עניינה נמצא בטיפול, עד שביום 14/6/09 הוחלט על הפסקת ההליך המדורג ודחיית בקשותיה של העותרת. ביום 5/7/09 הלך מר גולדמן ז"ל לעולמו.
6. יצויין כי לעותרת בן החי ברוסיה ונכדה החיה בישראל ומחזיקה באזרחות ישראלית. הנכדה, הגב' ילנה גרינשטיין נשואה לאזרח ישראל, מר מיכאל גרינשטיין ומתגוררת בקרית ביאליק. לכל הפחות, מאז פטירתו של מר גולדמן ז"ל מתגוררת העותרת עם נכדתה.
ההליכים
7. בעקבות כל אלו הגישה העותרת את עתירתה המקורית לבית משפט זה, בה עתרה לבטל את ההחלטה הראשונה ולהורות למשיב להעניק לה אזרחות וזאת על סמך עמידתה בכל התנאים כנדרש, לפי נוהל ההליך המדורג.
במהלך הדיון בעתירה, ביום 22/3/10, התברר כי גם לאחר דחיית השגותיה של העותרת על ההחלטה הראשונה, המשיכה העותרת בהגשת בקשות לקבלת מעמד ממניעים הומניטריים. לפיכך הוצע לעותרת למצות את מסלול קבלת המעמד ממניעים הומניטריים והדיון בעתירה נדחה.
בהתאם, הגישה העותרת בקשה לקבלת מעמד ממניעים הומניטריים, בהתאם לפרק ד' ל"נוהל הטיפול בהפסקת הליך להסדרת מעמד לבני זוג של ישראלים", נוהל מס' 5.2.0017. בקשתה הועברה לוועדה הבינמשרדית אשר דנה בעניינה רק ביום 21/11/10. בסופו של יום החליטה הוועדה לדחות את הבקשה (להלן "ההחלטה השנייה"). בהחלטה השנייה מציינת הוועדה:
לאחר שבחנו את התיק, הבקשה והמסמכים שצורפו לה, נראה כי הנסיבות המתוארות, כפי שהובאו בפני הוועדה, אינן מלמדות על טעמים הומניטריים מיוחדים המצדיקים מתן מעמד.
במקרה דנן למבקשת ניתן מעמד מכח קשר זוגי אשר ניהלה עם אזרח ישראלי, מעמד אשר פקע עקב פטירתו.
למבקשת בן מנישואין קודמים החי בחו"ל.
מכל האמור לעיל, עולה שזיקתה למולדתה חזקה יותר מזיקתה לישראל.
8. עם קבלת ההחלטה השנייה, ביקשה העותרת לתקן את העתירה ובסופו של יום הגישה כתב עתירה מתוקן בו תקפה את שתי ההחלטות. ההכרעה כעת עוסקת על כן בטענת העותרת בעתירה המתוקנת.
הטענות
9. העותרת חוזרת על טענותיה בעתירה המקורית, לפיהן קשר הנישואין בינה לבין מר גולדמן ז"ל היה כן. העותרת אף צרפה לכתב העתירה תצהירים של מכרים ושל בנו של מר גולדמן, המצהירים כי בני הזוג היו נשואים זה לזו עד ליום פטירתו של מר גולדמן. עוד טענה העותרת כי בהתאם לנוהל נבדק קשר הנישואין בינה לבין מר גולדמן מספר פעמים ועל כן משתמה התקופה כנדרש על פי הנוהל, היה על המשיב לאשר את התאזרחותה. המשיב הוא שעיכב, כך לטענתה, את מתן התשובה במשך תקופה ארוכה באופן בלתי סביר ובלתי הוגן.