פסק-דין בתיק עת"מ 58371-05-12

בפניי עתירה מנהלית שעניינה ביטול הפקעה של נכס המצוי ברחוב מעלה יאיר שטרן בשלומי (לשעבר רחוב בית הנוער בשיכון בצת), הידוע כחלקה 119 בגוש 19016 (לשעבר יחידה 526 בגוש 18318 חלקה 30/3) (להלן: "המקרקעין").     

רקע וטענות הצדדים

1.         ביום 27.12.60 נחתם הסכם בין חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ (להלן: "העותרת") לבין עמידר- החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ (להלן: "עמידר") לרכישת זכות חכירה במקרקעין (להלן: "הסכם הרכישה"; נספח א' לכתב התביעה). להסכם הרכישה צורף מסמך שכותרתו "תעודה מס' 11/511" בו צוין שהעותרת התקשרה עם עמידר בהסכם לרכישת המקרקעין, לפי תנאי הסכם הרכישה (להלן: "התעודה"; נספח ב' לכתב התביעה).

2.         ביום 10.1.61 הנפיקה עמידר "אישור על רכישה" המעיד על רכישת המקרקעין על ידי העותרת (נספח ג' לעתירה). לפי הסכם הרכישה התחייבה עמידר לרשום את העותרת בספרי רשם המקרקעין, תוך 36 חודשים מתאריך חתימת ההסכם, כחוכרת ראשית של המקרקעין לתקופה של 49 שנים. חרף התחייבותה זו, נמנעה עמידר מביצוע רישום זכויות העותרת בפנקסי המקרקעין. בפועל המקרקעין שימשו את העותרת משך שנים רבות כמועדון נוער. משך שנים העותרת אינה עושה שימוש במקרקעין.

3.         ביום 24.5.66 אושרה בהתאם לחוק רישום שיכונים ציבוריים (הוראת שעה), התשכ"ד-1964 (להלן: "חוק רישום שיכונים ציבוריים") "תוכנית שכון ציבורי" מס' 2/52/1. התוכנית הוכנה עבור מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל"), בעל המקרקעין, ביוזמת משרד השיכון, ומטרתה קביעת תוכנית בעלת תוקף לשיכון ציבורי (נספחים 6-8 לכתב ההגנה). מכוח התוכנית נרשמו ביום 11.8.99 המקרקעין שהופקעו בספרי רשם המקרקעין על שם המועצה המקומית שלומי (להלן: "המשיבה") כפעולת מכר בהתאם לסעיף 5 לחוק רישום שיכונים ציבוריים.

4.         חוק רישום שיכונים ציבוריים תוקן בשנת 2010 (תיקון מס' 6), כך שסעיף 5 לחוק בוטל, אולם נקבע שהוראות החוק ימשיכו לחול לגבי תוכניות שיכון ציבורי שאושרו לפני תחילתו של חוק זה, כדוגמת תוכנית  מס' 2/52/1.

5.         לטענת העותרת, הפקעת המקרקעין נעשתה ללא ידיעתה ומבלי שנמסרה לה הודעה כלשהי על כך. בשל כך הגישה העותרת ביום 31.5.12 כתב תביעה נגד המשיבה. כתב ההגנה ובקשה לדחייה על הסף הוגשו ביום 20.9.12.

6.         כשנה לאחר מכן, ביום 16.10.13, הגישה המשיבה בקשה לדחיית התביעה, מן הטעם שבכתב התביעה מתבקש מתן צו שיורה על ביטול הפקעת המקרקעין, ולכן התביעה בסמכותו הייחודית של בית המשפט לעניינים מנהליים. העותרת הסכימה שהסמכות העניינית לדון בתובענה מסורה לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, ובהחלטה מיום 14.11.13 נקבע שהדיון בתובענה יעבור לבית משפט זה. בשל כך, יש לראות את כתב התביעה כעתירה ואת כתב ההגנה כתשובה לעתירה.

7.         העותרת טוענת שבמהלך השנים 1980-1994 פעלה על מנת להסדיר חתימת חוזה חכירה לדורות בגין המקרקעין מול המינהל בהתאם להוראות הסכם הרכישה, ורק בחודש מאי 2009 נתגלה לה לראשונה דבר קיומה של ההפקעה. במכתב מיום 19.5.09 פנה מר מיקי גרמן, מנהל אגף הנכסים אצל העותרת, אל מר שמואל רוזנגרטן, גזבר המשיבה, והודיע לו שמנסח לשכת רישום המקרקעין  שהוצא לצורך רישום זכויות החכירה לדורות במקרקעין על שם העותרת, התברר לעותרת שהבעלות במקרקעין נרשמה כנראה בטעות על שם המשיבה, על פי הוראות סעיף 5 לחוק שיכונים ציבוריים, ושעל אף שהמקרקעין שייכים לעותרת, הם נמסרו על ידי המשיבה לרשת גני הילדים של ש"ס (נספח ו' לעתירה).