עת"מ
בית המשפט המחוזי מרכז
|
55349-01-11
24/07/2011
|
בפני השופט:
אברהם טל
|
- נגד - |
התובע:
מוסא רחאל
|
הנתבע:
משטרת ישראל
|
פסק-דין |
1. העותר, שוטר בדרגת רס"ב שמשרת באת"ן בתחנת טייבה וגר עם משפחתו בכפר רומת-היב ליד נצרת, ביקש בעתירה בכתב לחייב את המשיבה לממש את הבטחת מפקד תחנת משטרת טייבה שניתנה לו ביום 1.4.09, לפיה יוצמד אליו רכב משטרתי שישמש אותו ככונן ושיישאר ברשותו גם לאחר שעות העבודה, כך שיוכל להגיע איתו ממקום מגוריו לעבודתו ולחזור למקום מגוריו מעבודתו.
לחילופין, ביקש העותר להעביר אותו לתפקיד שהולם את נתוניו בתחנת משטרה בצפון הארץ סמוך למקום מגוריו.
2. לאחר שב"כ המשיבה טענה בתגובה המקדמית לעתירה, בין השאר, כי אין לביהמ"ש סמכות עניינית לדון בבקשה בעניין הרכב המשטרתי, חזר בו העותר מעתירתו בעניין זה והעתירה מכוונת כלפי סירוב המשיב להעביר את העותר לתחנת משטרה בצפון הארץ קרוב למקום מגוריו.
רקע עובדתי-
1. העותר, שוטר בדרגת רס"ב, משרת מאז 1986 במשטרת ישראל, ומתגורר ברומת היב. עובר לחודש מרץ 2009 שירת העותר בימ"ר את"ן/צח"מ ארצי אך בעקבות פרוק יחידת ההונאה של אגף התנועה שבה הועסק נדרש העותר לעבור ליחידה אחרת.
2. בראיון שנערך לעותר ביום 2.3.09 ציין העותר כי הוא מעוניין לעבור לתחנת טייבה, כי הוא
".. מכיר את השטח והאוכלוסייה, רוצה לעבור ליחידת התשאול ולתרום".
ביום 5.3.09 נערך לעותר ראיון נוסף ובו הביע רצון להיקלט במרחב שרון בתחום חקירות.
ביום 8.3.09 רואיין ע"י סמת"ח חיפה, והוסבר לו כי יש צורך בחוקרים בתחנת חיפה, הקרובה יותר למקום מגוריו, שתפתח בהליכים לצורך קליטתו כחוקר במהירות האפשרית. בסופו של דבר העותר נקלט ביום 1.4.09 ביחידת התשאול בתחנת טייבה. וציין בראיון עם רמ"ח תחנת טייבה כי הוא
"שמח לחזור לביתי- לתחנה בה שירתתי בחוליית פשעים..".
3.
לאחר הראיון הנ"ל הוצמד לעותר רכב משטרתי, אך כעבור חודשיים הרכב נלקח ממנו ובשל קשיים להגיע למקום עבודתו ולחזור לביתו, ביקש העותר לעבור לשרת בתחנת משטרה בצפון הארץ, סמוך למקום מגוריו.
בסיכום ראיון שנערך לעותר ביום 4.3.10 ע"י סממ"ר שרון בנושא בקשתו לעבור לצפון צוין כי:
"
בהמשך לבקשתך, לידיעתך באופן כללי כמדיניות לא ניתן לאשר בקשתך ללא הצרחה לאור ריבוי בקשות של שוטרים ולאור העובדה כי אין תקנים לקליטה במחוז הצפוני"
.
ביום 17.3.10 רואיין העותר ע"י מת"ח טייבה שהציע לו לעבור למשרד התנועה בתחנה, שעומד בפני פיילוט ארצי, ובכך ייתכן ותתאפשר לו העברה לצפון אך העותר בחר להישאר ביחידת התשאול.
4. ביום 1.4.10 פנה העותר לנציב קבילות שוטרים, וטען כי תנאי עבודתו הם בלתי נסבלים ומהווים עינוי רב לו ולבני משפחתו. לטענתו, משטרת ישראל הפרה את הבטחתה והרעה את תנאי עבודתו.
לאור האמור ביקש עותר כי משטרת ישראל תפעל בהתאם לסיכום או לחילופין שהוא ישובץ בתחנת נצרת עילית ו/או במרחב העמקים.
ביום 19.7.10 התקבלה תגובת נציב קבילות השוטרים לעותר שבה פורטו הטעמים מדוע לא נמצאה עילת התערבות בהחלטה שלא להעבירו וצוין כי "
בימים אלה מתקיים דיון בנושא עם מחלקת תכנון במטא"ר לצורך בחינת הסדר העסקה חריג, ואנו מקווים כי בכך יבוא גם עניינך על תיקונו"
.
העותר פנה ביום 25.8.10 למפכ"ל משטרת ישראל בהליך של "ערר על קבילה" וביקש מהמפכ"ל לפעול להקצאת הרכב עפ"י הבטחה מפורשת שניתנה לו טרם העברתו לתפקיד או לחילופין להורות על החזרתו לתפקידו הקודם ולהחיל עליו את כל הזכויות שנזקפו לו.
ביום 28.11.10 ענתה נציבת קבילות השוטרים לב"כ העותר ופרטה את הטעמים להחלטתה לפיה אין מקום לשנות ממצאי הבדיקה שקיימה בעניינו.
נציבת הקבילות הדגישה כי משטרת ישראל ערה לקשיים אשר גורם המרחק בין מקום מגוריו של העותר למקום העבודה. אך בעיה זו ניצבת בפני שוטרים רבים המתגוררים בצפון ועובדים הרחק מביתם. לדבריה "
בימים אלה מתקיים דיון בנושא על מנת לאפשר לשוטרים המתגוררים בצפון הסדר משמרות שונה על מנת להקל עליהם. אנו מקווים כי יישום הסדר זה יקל על מרשך"
.
טענות העותר-