פסק-דין בתיק עת"מ 47410-08-10

1.         עתירה כנגד החלטת וועדת הערר לתכנון ובנייה מחוז חיפה מיום 24/6/10 (ערר 38/10), בגדרה התקבל עררם של המשיבים 3, 4 ונקבע,  בין היתר, כי היתר בנייה שניתן לעותרים לבניית חנייה בביתם, ניתן שלא כדין.

            במוקד הדיון עומדת מחלוקת בדבר פרשנות תכנית המתאר החלה על המקרקעין ואשר מכוחה ניתן ההיתר.

רקע

2.         העותרים הינם בעלי זכויות במקרקעין הידועים כמגרש 118 בגוש 10620 חלקה 314 והמצויים ברחוב האגס 7 בשכונה 8 בקיסריה (להלן "מגרש העותרים"). בסמוך למגרש העותרים מצוי מגרש 117 שבבעלות המשיבים 4,3 (להלן "מגרש המשיבים", המשיבים 4,3 להלן "המשיבים").

            רחוב האגס הינו רחוב ללא מוצא. מגרש המשיבים מצוי בקצה הרחוב ותוחם את הכביש מצד מזרח. מגרש המשיבים הינו מוארך, כאשר רק חלק קטן מחזיתו פונה לרחוב האגס. יתרת המגרש גובלת במגרש העותרים. מגרש העותרים מצוי בצידו הדרומי של רחוב האגס והוא המגרש האחרון באותו צד. מגרש העותרים הינו מוארך כאשר חזיתו כולה פונה לרחוב האגס, גבולו המזרחי של מגרש העותרים נושק למגרש המשיבים (תשריט הרחוב והמגרשים סומן כנספח 2 לכתב התשובה של המשיבים).

3.         המגרשים כלולים בתחום תכניות המתאר ג/462, חכ/44 "שכונה מס' 8 באזור הנופש והחווילות בצפון קיסריה" ותכניות חכ/44א'  ו-חכ/44ב', המהוות תכניות שינויים לתכנית המפורטת חכ/44.

4.         בית המשיבים נבנה במגרשם לפני שנים רבות. במגרש העותרים היה בנוי בית מגורים ישן. לבקשת העותרים ניתן להם על ידי הוועדה המקומית (המשיבה 2), היתר להריסת המבנה הישן והקמת בית מגורים חדש. ההיתר שאושר ביום 9/4/08, כלל היתר להריסת בית קיים והקמת בית מגורים חדש בשטח של 445.83 מ"ר כולל בריכה. ההיתר כלל גם הקמת שתי חניות מקורות; האחת בצידו המערבי של המבנה; והאחרת בצידו המזרחי. החנייה המזרחית תוכננה להיבנות בין בית המגורים לגבול המגרש הנושק למגרש המשיבים, כמו כן ניתן היתר להקמת גדרות בגבולות המגרש לרבות בגבול המזרחי, הגובל עם מגרש המשיבים.

            הואיל והוועדה המקומית הניחה כי ההיתר המבוקש הינו תואם תכנית ואינו כולל כל הקלה או סטייה מתכניות המתאר התקפות, לא התבקש פרסום הבקשה.

5.         לאחר שהחלה בניית בית העותרים, גילו המשיבים, לגרסתם, כי החנייה המזרחית (להלן "החנייה") בבית העותרים צמודה לכניסה למגרשם וכי בנייתה תגרום להם מטרד והפרעה לכניסה ותסכן את הנכנסים והיוצאים מביתם. כן הבחינו שבניית הגדר בגבול המשותף פוגעת במגרשם.

            המשיבים פנו לוועדה המקומית והתריעו על המפגעים, תוך שטענו כי ההיתר להקמת החנייה והגדרות ניתן שלא כדין. כן טענו כי העותרים חורגים מתנאיו.

6.         לאור פניית המשיבים נערך סיור של מפקח במגרש העותרים, במהלכו התגלו חריגות בנייה שונות. במכתב המפקח מיום 19/5/09 נאמר כי נמצאו חריגות בנייה וכך צוין (נספח 5 לתשובת המשיבים):

1.  החנייה מזרחית שצריכה היתה להיות ללא עמודים, נתמכת ע"י שני עמודים ברוחב של כ-60 ס"מ כל אחד.

2.  בהמשך המגרש ובגבולו המזרחי לכיוון דרום נבנתה גדר בגובה של כ-1.20 מ' ללא היתר בנייה.

3.  כתוצאה מבנייה וחפירה במהלך ביסוס הגדר הופלה גדר השכנים במגרש 117.

            לעותרים הוצא צו להפסקת עבודות הבנייה.

7.         המשיבים לא הסתפקו באמור והגישו התנגדות למתן ההיתר. ההתנגדות הוגשה לוועדה המקומית ביום 25/10/09 (נספח 6 לתשובת המשיבים). בין היתר טענו המשיבים כי היתר הבנייה חורג מתכניות המתאר התקפות בכל הנוגע למתן היתר לבניית החנייה.

            העותרים מצידם הגישו תכנית שינויים שכללה גם התייחסות לחנייה, הקמת עמודי תמיכה לגג החנייה, והתייחסות לגדרות.

8.         ביום 21/12/09 דנה הוועדה המקומית בבקשת העותרים לשינויים ובהתנגדות המשיבים. בהחלטתה קבעה הוועדה המקומית כי לא נפל כל פגם בהיתר המקורי.

            עם זאת קבעה הוועדה כי "על מנת להבטיח כניסה ויציאה בטוחים מתחום המגרש (מגרש המשיבים - ר' ס'), תורחק החנייה במרחק של 1.2 מ' מגבול המגרש המזרחי, על ידי ביצוע שער חנייה קבוע בחלק הגובל במגרש המתנגדת"(להלן "החלטת הוועדה המקומית").