1. העותרים 1 ו-2 עלו לישראל בשנת 2002, כבני זוג, מאתיופיה. עותר 1 עלה מכוח סעיף 4 א' לחוק השבות, תש"ן-1950, וזאת משום שסבו הוכר בזמנו כיהודי. עלייתו הייתה, אפוא, כנכד ליהודי. עותרת 2 נכנסה יחד עם עותר 1 לישראל לאחר שהוכרה כבת זוגו. השניים התגרשו בשנת 2004. ביחד עם בני הזוג נכנסו לישראל גם בתו של עותר 1 מנישואים קודמים ובנם המשותף, שהיו קטינים אותה עת. עותרים 3, 4 ו-6 הם ילדיהם הבגירים של העותרים 1 ו-2, עותרת 5 היא אלמנת בנם של עותרים 1 ו-2 ואילו עותר 7 הוא בנה של עותרת 2 מנישואים קודמים. עותרים אלה לא הוכרו כזכאים למעמד בישראל עוד במועד כניסתם של עותרים 1 ו-2 לישראל, בהיותם נינים בגירים של יהודי, אשר לא היוו חלק מן התא המשפחתי של העותרים. רוצה לומר, עותרים אלה לא היו זכאים לעלות לישראל במסגרת חוק השבות. כמו כן וכפי שנראה להלן, לא הוכרה זכותם להיכנס לישראל מכוחן של החלטות ממשלה שניתנו בהתייחס לבני הפלשמורה מ"זרע ישראל".
2. עניינה של העתירה בהחלטת המשיבים שלא לאשר את עלייתם לישראל של העותרים 3 עד 7 ובני ביתם מכוח החלטות הממשלה בדבר העלאת בני הפלשמורה. כבר כאן המקום לומר כי המשיבים דחו בעבר בקשות שהגישו העותרים לאפשר את כניסתם לישראל של העותרים 3 עד 7. החלטות כאלה ניתנו בשנים 2002, 2005, 2007 ו-2010, והעותרים לא מצאו לנכון להעמידן לביקורת שיפוטית. עותרת 2 שבה ופנתה בינואר 2011 בבקשה חוזרת להעלאת עותרים 3 עד 7 ובני ביתם. פנייה זו לא נענתה ומכאן העתירה שלפני.
3. לטענת העותרים, עותרת 2 היא מ"זרע ישראל", היינו היא נמנית עם קהילת הפלשמורה כצאצאית ל"שרשרת אמהות" יהודיות, וראיה לדבר, סקר שנערך בשנת 1999 על ידי מר דוד אפרתי וכב' הרב ולדמן ואשר במסגרתו נפקדה שארית יהודי אתיופיה וגובשה בעקבותיו רשימה של אותם יהודים. ברשימה זו, המכונה "סקר אפרתי-ולדמן", מופיעה עותרת 2 ותחת שמה מופיעה האות C שהיא סימון של מי שהוא מזרע ישראל. ואם עותרת 2 היא מזרע ישראל, ממילא ילדיה הם מזרע ישראל ולפיכך זכאים הם לעלות ארצה כפי שגם אלמנת אחד הילדים זכאית לכך. עוד נטען, כי נפקותו של סקר אפרתי-ולדמן עומדת בעינה עד היום, ולפיכך החלטת הממשלה משנת 2010, הקובעת כי תנאי לעלייתם של בנים לקהילת הפלשמורה, כי הם רשומים ב"פנקס קהילת הממתינים בגונדר" משנת 2007, אינה שוללת את זכותם של עותרים 3 עד 7 לעלות לישראל.
4. נסקור תחילה את הרקע לעליית קהילת יהודי אתיופיה ואת החלטות הממשלה השונות שהתקבלו בכל הנוגע לבני הפלשמורה שבתוכם. ידוע לכל, כי מרבית יהודי אתיופיה, המכונים גם "ביתא ישראל" עלו ארצה במבצע משה בשנת 1984 ובמבצע שלמה בשנת 1991. קבוצת הפלשמורה מזרע ישראל מאגדת בתוכה, כאמור לעיל, את צאצאי יהודי אתיופיה שהתנצרו במהלך המאות ה-19 וה-20. משכך, אין בני הפלשמורה זכאים למעמד עולה לפי חוק השבות. עם זאת, החליטו ממשלות ישראל, במספר החלטות שהתקבלו במרוצת השנים, לאפשר את העלאת בני הפלשמורה לישראל, בתנאים שונים שנקבעו בהן.
בהחלטת ממשלה 2948 מיום 16.2.03, הוחלט כי "צאצאיהם של יהודי אתיופיה מצד אמהותיהם, המבקשים לשוב ליהדותם, יוכלו להיכנס לישראל על פי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952, על מנת לשוב כאן ליהדות באופן רשמי ולהתערות מחדש בעם היהודי" (נספח י"ג לעתירה).
החלטת ממשלה 3356 מיום 6.3.05, מתעדת את הודעת משרד הפנים ולפיה היקף פוטנציאל הכניסה לישראל של בני הפלשמורה עומד על 17,188 נפש ("רשימת הפוטנציאל"), מתוך הנפשות שנכללו בסקר אפרתי-ולדמן הנ"ל. במסגרת ההחלטה נקבע (סעיף ב'(2)) "מתוך הרשימה הנ"ל נבדקים [...] בבדיקה פרטנית, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בהחלטת הממשלה מס' 2948 [...] משפחות, אשר נשלחות להמשך בדיקה אצל נציג משרד הפנים..." (מש/1).
מספר ימים לאחר מכן, ביום 10.3.05, התקבלה החלטת ממשלה 3368 שבה הוחלט להשלים את הבאתם לישראל של בני הפלשמורה מתוך רשימת הפוטנציאל, ככל שאלה יעמדו בתנאים על בסיס המבחן שנקבע בהחלטת ממשלה 2948 לעיל (מש/2).
החלטת ממשלה נוספת התקבלה ביום 14.3.08. בהחלטה זו, שמספרה 4082, סייגה הממשלה את ההחלטות הקודמות ונקבע בה כי שר הפנים יוסיף ויבדוק מועמדים מבני הפלשמורה מקרב אלה הכלולים בסקר אפרתי-ולדמן, אולם רק כאלה המתגוררים לפחות שנה בגונדר ואשר הם צאצאים ליהודי אתיופיה מצד אמהותיהם, ומבקשים לשוב ליהדותם (נספח י"ד לעתירה).
ביום 14.11.10, התקבלה החלטת הממשלה האחרונה בסוגית העלאת בני הפלשמורה. בהחלטה שמספרה 2434 נאמר כי שר הפנים יוסיף ויבחן בני פלשמורה נוספים העונים על ההגדרה שהם "זרע ישראל מצד אמהותיהם" ובלבד שהם רשומים "פנקס קהילת הממתינים בגונדר" משנת 2007 כפי שעודכן בשנת 2010.
5. טענת ב"כ העותרים, ולפיה אין החלטה זו מוציאה את סקר אפרתי-ולדמן, אינה מקובלת עלי. ניכר בבירור כי כבר ב-2008 צמצמה הממשלה את רשימת הסקר והגבילה אותה אך לאלה המתגוררים לפחות שנה בגונדר. התנאי לפיו המדובר במי שהוא זרע ישראל מצד אמו, כפי שעוד נקבע בהחלטת הממשלה הראשונה בעניין, נותר בעינו. השנים שחלפו ממועד עריכתו של סקר אפרתי-ולדמן ועד להחלטת הממשלה משנת 2008, שינו את המצב העובדתי. נראה כי נותרה אותה קבוצה בגונדר שהפכה להיות מושא החלטות הממשלה, אשר בקשו לצמצם את אפשרות עלייתם לישראל של בני הפלשמורה, לאלה הרשומים עתה בפנקס קהילת הממתינים בגונדר. איני סבורה כי ניתן לפרש את ההחלטות מן השנים 2008 ו- 2010 כהחלטות שבאו לרבות את סקר אפרתי-ולדמן. ההיפך הוא הנכון, ההשוואה בין החלטת הממשלה הראשונה משנת 2003 לבין ההחלטות מ-2008 ומ-2010 מלמדת כי עם השנים ביקשה הממשלה לצמצם את תחולת החלטותיה ולהחילן אך על הקבוצה שנותרה בגונדר ותועדה בפנקס משנת 2007. פירוש אחר אינו הגיוני ואינו עולה בקנה אחד עם האמור בהחלטות הממשלה. לא למותר לציין כי החלטות הממשלה לגופן אינן יכולות להיות מושא לביקורת שיפוטית של בית משפט זה.
6. עיקרון נוסף העולה לכל אורך החלטות הממשלה, מן הראשונה שבהן ועד לאחרונה, כי מתחייבת בחינה פרטנית של מי שנמצא ברשימה שגובשה בסקר אפרתי ולדמן, ואין בעצם ההמצאות ברשימה כדי להוות סוף פסוק. כך למשל נאמר בהחלטה מ-2005 כי מתוך הנפשות שנכללו בסקר האמור, ייבדקו הבקשות בבדיקה פרטנית על פי הקריטריונים של החלטת הממשלה הראשונה ומכאן שעל הגופים המוסמכים היה לבדוק באופן פרטני האם אכן נמנה המבקש עם זרע ישראל מצד אמו, על פי "שרשרת אמהות" יהודיות. משכך, גם לו עמדה רשימת אפרתי-ולדמן בתוקף, ולא סויגה לקהילת הממתינים בגונדר, לא היה די בה כדי לאפשר את כניסתם של העותרים לישראל, שכן מתחייבת בדיקה פרטנית האם אכן משתייכים הם ל"זרע ישראל" במובן האמור.
7. מאחר שאין חולק כי העותרים אינם רשומים בפנקס קהילת הממתינים בגונדר משנת 2007, נראה כי די בכך כדי להביא למסקנה שדין העתירה להידחות, הן מכוחה של החלטת הממשלה מ- 2008 והן מכוחה של ההחלטה מ- 2010. עם זאת, לא אמנע עצמי מדיון בשאלה האומנם נמנים העותרים עם בני הפלשמורה השייכים ל"זרע ישראל" על פי "שרשרת אמהות" יהודיות. כפי שיפורט להלן, גם בעניין זה מסקנתי היא כי לא כך הוא.
8. אכן, בסקר אפרתי-ולדמן, מופיע הסימון C תחת שמה של העותרת 2. אלא שלעומת הסימון הזה, בפני המשיב ראיות ישירות שבאו הן מפיהם של העותרים 1 ו-2 והן מפיהם של העותרים 5 ו-7, ואשר מהן עולה מפורשות כי עותרת 2 היא נצר לאם נוצריה, שאינה מזרע ישראל. כך בראיון שנערך לעותרים 1 ו-2 טרם עלו לישראל (מש/3), נאמר מפורשות כי עותרת 2 היא נוצריה מצד אמה ואילו מצד אביה היא מזרע ישראל. רוצה לומר, העותרים ידעו להבחין הבחן היטב בין מי שהוא מזרע ישראל לבין מי שאמו נוצריה. הוא הדבר ביחס לראיון שנערך לעותרת 5 בתאריך 6.6.06, ואשר בו מסרה כי בן זוגה המנוח (בנם של עותרים 1 ו-2) הינו נוצרי מצד האמהות של הוריו. כך גם אמר עותר 7, בנה של עותרת 2, כי נולד לאב מזרע ישראל ולאמא נוצריה מצד אמה ומזרע ישראל מצד אביה. גם כאן ניתן להתרשם כי הדוברים מבינים היטב את ההבדל בין מי שהוא נוצרי לחלוטין לבין מי שמשתייך לזרע ישראל. טענת ב"כ העותרים לפיה אין המדובר בראיה ישירה שכן פקיד משרד הפנים הוא שרשם את הדברים, אינה יכולה להתקבל. הפקיד תיעד את ששמעו אוזניו ואין כל סיבה להניח אחרת. אין בכך כדי להמעיט מחשיבותו של סקר אפרתי-ולדמן, אולם איני סבורה כי הוא גובר על דברים שנשמעו מפורשות מפיהם של הנוגעים בדבר במסגרת בירור פרטני של מוצאם. עובדה היא שממשלת ישראל הנחתה את הגורמים המוסמכים לערוך אותן בדיקות ולא הסתפקה ברשימה המופיעה בסקר כבסיס בלעדי ומחייב להגדרת הקבוצה שתוכל לעלות לישראל.
נוכח כל אלה, דין העתירה להידחות.
אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.
ניתן היום, ט' טבת תשע"ב, 04 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.